קטיה גולדרינג אינה שכירת חרב / טור

אף אחד לא אוהב להפסיד את השיא שלו. במיוחד לא שיא לאומי. לנילי אברמסקי בעלת השיא הקיים במרתון נשים, 2:36.36 שעות, הייתה טענה עם צידוק כלפי שיאה החדש במרתון של קטיה גולדרינג הישראלית-אמריקאית: גולדרינג אינה מתגוררת בארץ.

יש זעקת אמת בניסיון להשיג צדק, כפי שבעל הזעקה מבין. ויש זעקה אחרת לניגוח היריב(ה). המלים שבחרה נילי היו נחרצות וחריפות מדי כלפי ספורטאית שהתגוררה בארץ עד גיל 16 ונסעה לארה"ב עם משפחתה בעקבות הקריירה האקדמית של אביה. במלים האלה, יש להעריך, גרמה אברמסקי לגולדרינג לגנוז מחשבות על חזרה ארצה, דבר שהיה מן הסתם משביח את רמת הריצות הארוכות באתלטיקת הנשים הישראלית.

הגזימה. נילי אברמסקי(צילום: יריב כץ)

גולדרינג (25) שנרשמה במכבי "כיוונים" באר-שבע החלה כבר לבדוק פרטים על השתקעות בישראל, אבל כאשר שמעה על ההתנפלות של אברמסקי, הודיעה מיידית כי בתנאים האלה היא מתנתקת מהאתלטיקה בארץ. למרות שהוסיפה בשיחות עם אנשי איגוד האתלטיקה כי תהיה זו צביעות מצידה להחזיק בשיא שקבעה, 2:35.27 שעות, מבלי להתגורר בארץ, סביר שאלמלא אברמסקי נכנסה בה, הייתה נוהגת אחרת. אולי אפילו משתקעת ומייצגת את ישראל באליפות אירופה הקרובה באמסטרדם ואחר-כך באולימפיאדת ריו. בקיצור, כדי לשמר את שיאה בטבלה, נילי גרמה בפעולותיה לדחיקתה של גולדרינג מהארץ.

קטיה גולדרינג לא הייתה ראויה שיתנפלו עליה. היא בסך-הכול פעלה לפי חוקי הספורט הנהוגים ברוב מדינות העולם. יש לה אזרחות ישראלית, היא מדברת עברית מצוינת, חיה 15 שנים בארץ, עזבה את ישראל שלא למטרות הגירה אלא לקידום הקריירה המקצועית של אביה, מה לא בסדר בכך? על כך גם אברמסקי תתקשה לענות. או-קיי, הבנו, את לא רוצה לאבד שיא, אבל אל תתבטאי במלים "מחטף", ואל תשווי את קטיה לאורחת לשעה שמקבלת תנאים מהמדינה ואחרי שנייה, עפה מכאן. אם כך את מתבטאת, מי תרצה לעלות לארץ?

אין לאיגוד האתלטיקה שום צורך להתנצל בפני אברמסקי על כך שפירסם כי מדובר בשיא. האיגוד פעל לפי הנהלים, התוצאה שנקבעה היא של ספורטאית בעלת דרכון ישראלי וזכויותיה בהתאם. העובדה שהאיגוד הסכים להוסיף כוכבית ולציין כי השיא יאושר בתום שנה לשהותה של גולדרינג בארץ, מספיקה בהחלט.

ישראלית במקור וחיה 15 שנים בארץ. קטיה גולדרינג(צילום: gettyimages)

נכון, יש לא מעט בעייתיות בנושא אישור שיאים לספורטאים שאינם חיים בארץ. בתחילת שנות ה-80' בוטל שיאו הלאומי של מרק הנדלסמן ב-800 מ' (1:46.46 ) מכיוון שלא חזר ארצה אחרי אולימפיאדת לוס-אנג'לס 1984. אין שום סיבה להכיר בשיאו של דסטין אמרני באותו מקצוע, 1:46.92 ד' כשאמרני עצמו טוען שאין לו כוונות לעלות לארץ. השיא במוט של ג'יליאן שוורץ, 4.60 מ', בוטל בצדק מכיוון שג'יליאן בחרה שלא לחיות אצלנו.

אלא שלא זו הייתה הכוונה של קטיה שהיא

ישראלית במקורה. איגוד האתלטיקה נהג נכון כשהעביר את ההכרעה לקטיה, תחיי בארץ או שלא נאשר את השיא, אבל נילי אברמסקי הרוגזת, וחסרת הסבלנות, הקדימה ופשוט מנעה עלייה של ישראלית פוטנציאלית. בהחלט הגזמה.

לגבי הטענה של נילי כי השיא של גולדרינג נקבע במבחנים האמריקאים ולא למחרת במרתון לוס אנג'לס שבו הגיעה תשיעית, מדובר בהחלטה מקצועית ולא לאומית. המבחנים שהתנהלו ברמה גבוהה היו כר נוח להשגת תוצאה משובחת ככל האפשר. לעומת זאת, מרתון לוס-אנג'לס הכללי היה חובבני וירוד לפי תוצאותיו.

והכי חשוב, נילי, קטיה גולדרינג אינה שכירת חרב.