נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הביעה ביום ראשון את חששה מפרישה מוקדמת של אנשי מפתח בבנקים כתוצאה מהחוק להגבלת שכר הבכירים בפיננסים שעבר בסוף החודש שעבר את אישור מליאת הכנסת. מעבר למנכ"לים של בנקים וחברות ביטוח, תחולת החוק, החל מעוד חצי שנה, צפויה לפגוע בשכרם של עשרות חברי הנהלה ומנהלים בכירים נוספים.
מבדיקת "ממון" בדוחות הבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות הציבוריים, עולה כי עלויות השכר של לפחות כ־60 מנהלים בדרגי הנהלה בכירה חרגו מהרף שנקבע בחוק החדש - שעומד על 2.5 מיליון שקל. מספר זה הינו חלקי בלבד שכן הוא אינו כולל את שכר הבכירים בבתי ההשקעות שאינם ציבוריים ושנתוניהם אינם ידועים. כמו כן, החברות אינן מדווחות את שכר כל המנהלים שקיבלו שכר של מעל 2.5 מיליון שקל אלא את חמשת מקבלי השכר הגבוה בלבד.
החוק החדש מחריג מחישוב עלות השכר את פיצויי הפרישה אלא אם חרגו מהמקובל, כלומר פיצויים שגבוהים מ־100% השכר האחרון במכפלת שנות העבודה בבנק. הסכם העסקתו של ציון קינן כמנכ"ל בנק הפועלים, למשל, קבע כי אם יפרוש לפני גיל 62 יקבל פיצויי פרישה מוגדלים של 250% מהשכר האחרון במכפלת שנותיו בבנק. עבור קינן, שעבד בבנק 38 שנים, מדובר בתוספת של 10 מיליון שקל בפיצויים, שהיו נגרעים לו היה נכנס לתוקף החוק החדש.
במסגרת החוק להגבלת שכר הבכירים נקבעה תקופת הסתגלות של חצי שנה שבמהלכה יידרשו הבנקים וחברות הביטוח להתאים את שכר הבכירים לרף החדש, שנקבע לפי מכפלה של 35 מעלות השכר של העובד בעל השכר הנמוך ביותר, כולל עובדי קבלן שמועסקים בתאגיד. כיוון שבכל אחת מהחברות והבנקים מועסק לפחות עובד אחד בשכר מינימום, הפכה התקרה ל־2.5 מיליון שקל דה פקטו.
הבעיה המרכזית של הבנקים וחברות הביטוח תהיה טיפול במנהלים ששכר הבסיס שלהם לבדו, לא כולל המענקים, ההטבות והאופציות, חורג מהמגבלה החדשה, שכן הוא מחייב אותם לבצע הפחתת שכר דרסטית. על פי דוחות 2015 ישנם כ־15 מנהלים שעונים על הגדרה זו ובראשם רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית לאומי, שמשכורתה אשתקד עמדה על 2.51 מיליון שקל; סמדר ברבר צדיק, מנכ"לית הבינלאומי, ששכרה עמד על 3.03 מיליון שקל; ואיזי כהן, מנכ"ל כלל ביטוח עם שכר של 3.36 מיליון שקל.
בעיה נוספת שעמה יידרשו להתמודד התאגידים הפיננסיים היא קביעת התמריץ הנכון לתגמול משתנה, בין אם מדובר במענק כספי ובין אם באופציות. בבנק ישראל ובאגף הפיקוח על הביטוח קבעו קריטריונים נוקשים לקביעת התגמול המשתנה, אך עבור מנהלים דוגמת כהן מכלל ביטוח, לא ברור כיצד יוכלו לשלב בין התגמול הקבוע לבין התגמול המשתנה. גם אם יסכים להפחתה דרסטית במשכורתו השנתית, לא ברור כמה יישאר לתגמול המשתנה עד להגעה לתקרה.
איגוד הבנקים, בראשות משה פרל, שכר את עו"ד רלי לשם כדי להילחם בחוק החדש. במכתב ששלח ליועץ המשפטי לממשלה בניסיון לבלום את החוק בטרם עבר בכנסת ציין כי "החוק ישפיע לא רק על העובדים הבכירים ביותר בבנקים, אלא על עובדים אחרים שזכאים לתגמול מכוח הסכמי השכר. המשמעות תהיה אי עמידה בהסכמים קיימים".
שכר הבכירים היה אתמול סוגיה בוערת גם בפאנל שעסק בעתיד הבורסה בישראל והצעדים להחייאת שוק ההון בכנס לשכת עורכי הדין השנתי באילת. מנחה הפאנל, עו"ד מנחם גורמן ממשרד שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', התייחס לנושא ואמר: "החקיקה של מגבלת השכר בגופים הפיננסיים משקפת את הרעות החולות בתהליך הרגולציה, ביניהן חוסר התיאום בין גופי החקיקה השונים והצורך להיענות לרחשי הציבור. בשנים האחרונות עוברים הבורסה ושוק ההון תהליך מטלטל שתוצאתו צמצום דרמטי במספר החברות הנסחרות, קיטון במחזורי המסחר ובמספר גופי ההשקעה הפעילים".
