"אם הייתה חגורת נפץ הייתי בקבר - לא בבית הדין"

החייל בדיון הבוקר (צילום: דנה קופל)

זמן הכרעה: בית הדין הצבאי לערעורים בקריה בתל אביב יכריע היום (ג') אם לקבל את ערעור התביעה הצבאית ולהחזיר את החייל שירה במחבל בחברון למעצר מלא. התובע הצהיר כי "החשד הוא עדיין הריגה, יש מספיק ראיות לכתב אישום", והביע תקווה "שבשבוע הבא נגיש אישום לאחר השלמת פעולות חקירה". במהלך הדיון התברר כי בעדותו במצ"ח אמר החייל היורה לחוקריו: "אם הייתה חגורת נפץ, הייתי בבית העלמין - לא בבית הדין".

בעדותו בפני החוקרים אמר להם החייל החשוד, שאת דבריו הביא עורך דינו: "ידיי היו מגואלות בדם חברי הפצוע. הייתי נסער. בשבריר שנייה החלטתי לירות. אתם חוקרי מצ"ח פה במשרד ולא בשטח, שם יכולים לירות עליכם ולזרוק עליכם בקבוקי תבערה". הוא הסביר כי ירה לראש המחבל "כי אם הייתי יורה ליד או למרכז הגוף אז חגורת הנפץ הייתה מופעלת. המעיל היה מנופח כאילו היה לו משהו מתחת".

בדיון אמרה התובעת הצבאית כי בידיהם "סרטון שמציג את החייל לאחר האירוע בזמן פינוי הגופה, ובו ניתן לראות שהוא לא היה נרגש ונסער כפי שטען". הם אישרו כי מסיכום ראשוני של הנתיחה עולה כי הירייה לראש המחבל הייתה קטלנית, וטענו: "עדויות נוספות מראות שגרסת המטען של החשוד נאמרה על ידי החייל לאחר שקיבל ייעוץ משפטי".

לפי התביעה הצבאית, "גרסת החשוד מתפתלת ומתפתחת ולכן טענתו על החשש למטען אינה כנה. אנו לא מאמינים לגרסתו שפעל מהגנה עצמית. נוכיח גם שבעצם פעולתו הוא פעל בניגוד להוראות".

עוד אמרה כי "טענות החייל גם אינן הגיוניות. טענתו המאוחרת על המטען נועדה למזער את ההשלכות של המעשה שלו". התובע אדורם ריגלר הוסיף: "התנהגותו סמוך לאירוע מהווה סוג של הודאה. הוא אמר שחשש שהמחבל יפגע בעדלאידע במקום, אף שלא התקיימה באותו זמן ובאותו מקום. הוא אמר ששמע רק פעם אחת אמירות בזירה על חשש למטען. דקה וחצי בין האמירות הללו ועד לירי הקטלני - זה הרבה זמן באופן יחסי. אלמנט המיידיות משמעותי כשיש חשש ממטען". 

התובעת סיפרה על עדות של לוחם בכוח, חצי דקה לפני הירי הקטלני: "מה, המחבל חי?". בהמשך, לאחר הירי, החשוד אומר לחייל ת', לחייל א' ולמ"פ: "דקרו את חבר שלי וניסו להרוג אותו אז גם לו מגיע למות". התובעת טענה: "היה מצופה ממנו שבמצב הזה אם באמת הוא חשש ממטען חבלה, אחרי שירה, היה עליו להגיד שעשה זאת כי חשש ממטען. המ"פ אמר לו, 'למה עשית דבר כה נוראי'".

לדבריה, "בסביבות 10:30 החשוד נכנס למג"ד ורק אז העלה את החשש לסכנה מהמחבל, וגם אז אמר שהחשש היה מסכין. המג"ד אמר לו, 'אז למה ירית בו ולא בעטת בסכין? אני חושב שאתה משקר'". אך השופט בדיון העיר כי גם למפקד המחלקה, לפי עדותו, היה חשש ממטען, ולפיכך תהה למה חששו של החייל ממטען אינה כנה. התובעת השיבה: "אם היה חשש ממשי ורציני, היו פועלים אחרת. אף אחד מהמפקדים לא חשב שיש מטען על המחבל". 

זגגי-פנחס דיווחה כי הפרמדיקית בשטח סיפרה שהחייל אמר: "כולם ירו בו, הוא הזיז יד וראש לכיוון הסכין ולכן יריתי". זאת אף שהסכין הייתה רחוקה ממנו. 

החייל: המג"ד בעצמו לא ידע מה הוראות פתיחה באש

סנגורו של החייל, עו"ד אילן כץ, טען: "התביעה מציגה תמונה חד צדדית שמנוגדת לראיות. לפי עדות המ"פ, 'החייל נראה בשוק אחרי האירוע, הוא חייל טוב', וזאת בניגוד לטענות כי החייל היה עליז אחרי המקרה". הוא טען עוד כי הפרמדיקית בזירה העידה: "הרגשתי שהחייל החשוד נראה מבוהל והפנתי אליו הקב"ן. הוא נשמע לי מאוד מבולבל, לא הבין למה אני מתכוונת, הוא שינה דבריו". 

כץ חידד כי לפי עדות המג"ד, "התכוונו לשפוט משמעתית את החייל עם המח"ט, לא להעביר הלאה (למצ"ח). הם התייחסו לאירוע כטיפול בציר הפיקודי. כל הזמן מדברים על התנהגות החייל מול הוראות הפתיחה באש אבל המג"ד העיד בחקירה כי 'בהנחיות לא עסקנו במצב שכזה של חשש ממטען חבלה על מחבל, בהוראות הפתיחה באש. אני לא בטוח מה ההוראות כי הן לא לפניי'".

סנגור נוסף, עו"ד אייל בסרגליק, אמר בדיון: "הראיות תומכות בחייל. תחקיר מד"א לא נבדק והוא תומך בטענתו". על טענת התביעה, שלפיה החייל הסביר את צעדיו לאחר מעצרו נוכח החשדות נגדו - הסביר: "זהו שקר וכזב, שטויות במיץ עגבניות. הטענות כי החייל נקם על הפיגוע בחברו אינן נכונות כי החייל הפצוע כלל לא היה חברו". הוא סיפר כי לפי עדות המח"ט, הייתה התרעה על פיגוע מסוים בגזרה. "המח"ט אמר: 'העברתי למפקדים תרגולת שאני רוצה להאמין שעברה לכל החיילים'. לחייל נאמר באותו הבוקר שצפויה להיערך עדלאידע, אם היה מתפוצץ בה מטען אז איפה היינו נמצאים?" 

סנגוריו של החייל בבית הדין הצבאי (צילום: מוטי קמחי)

לדבריו, הזירה כלל לא הייתה סטרילית: "חייל שהופקד על שמירת המחבל הירוי עמד עם הגב אליו". הוא סיפר על עדות של חייל בכוח, שאמר כי "אחרי הירי החייל החשוד נראה לחוץ. לא יכולתי לדעת אם חברי היורה היה בסכנת חיים, אבל לא הייתי עוצר אותו בגלל נוהלי פתיחה באש. הבנתי שהוא פעל נכון ומתוך אינסטינקט, אחרי שחשש מפצצה על המחבל". לפי עדות של קצין בכוח, סג"מ מיכאל: "לא הייתי בטוח ב-100 אחוז שהמחבלים נוטרלו. הייתי בטוח ששניהם מתים. הם גם לא קיבלו טיפול רפואי מחשש שהם ממולכדים".

עו"ד בסרגליק גם הזכיר את עדותו במצ"ח של לוחם בשם אופיר שנפצע בפיגוע שאירע לפני הירי במחבל. "נדקרתי שתי דקירות בפיגוע", העיד הלוחם. "המ"מ אמר לי שאם יש סכנת חיים מיידית אז מבצעים ירי על מנת להרוג. המחבלים הללו היו סכנת חיים. היה חשש שהם מחזיקים חגורת נפץ".

סנגורו של החייל הציג גם עדות במצ"ח של צח, סמל המחלקה שהיה בכוח: "החייל החשוד לא התבטא בצורה תקיפה נגד פלסטינים. הוא חייל טוב, הוא לא מנסה להוכיח עצמו כערס. לא התרגשתי כי חשבתי שמדובר בגופות ולא ראיתי אותם זזים. לא נראה שהחייל היורה ירה בכוונת זדון. לא שמעתי אמירות קיצוניות מצד החייל. היו מקרים בקריית ארבע של אירוע מתמשך".

עורך הדין בסרגליק הוסיף כי לפי גורם בחטיבת חברון "המחבל יכול היה להוציא אקדח. במקום שבו יש מחבל יש פי כמה וכמה לחץ". הוא הציג עדות במצ"ח של אחד ממפקדיו של החייל שאמר: "בחיים לא שמעתי התבטאות קיצונית ממנו". הסנגור הציג גם עדות של המג"ד במצ"ח שבה אמר: "אני שולל דעות פוליטיות קיצוניות או כעס רב על האוכלוסייה הפלסטינית מצד החייל".

בתוך כך, שר הביטחון משה (בוגי) יעלון התייחס היום לנושא במהלך שיחה עם תלמידים לפני גיוס בבקעת הירדן. לדברי יעלון, "גם המפקדים של החייל ראו שיש שם התנהגות חריגה והחלו תחקיר עוד לפני פרסום הסרטון. המונח 'רצח' צף רק לאחר שהחלה חקירת מצ"ח כסעיף משפטי. תדעו לכם, אני מאוד מודאג ממה שמתרחש מאז האירוע. מי שנותן גיבוי לחייל כזה לא נותן גיבוי לחוק ולערכים שלנו. ההפגנות מול בית הדין הן לא נכונות. יש כאן המון מניפולציות מסוכנות שעלולות לדרדר את החברה שלנו".

התקרית בחברון אירעה ב-24 במרס, אז תועד החייל יורה במחבל שדקר חיילים בחברון, עבד אל-פתאח שריף (21), עת שכב על הקרקע. הוא דרך את נשקו וירה בו, אף שדקות אחדות קודם לכן וידא כוח אחר בזירה שהמחבל אינו נושא עליו מטען נפץ.

בתחילה החייל היה חשוד ברצח, ואילו בהמשך טענו בתביעה להריגה. התיעוד עורר סערה פוליטית. שר הביטחון משה יעלון הזהיר מ"התבהמות" וקבע: "החייל סרח, האירוע חמור". ראש הממשלה התייחס לאירוע בכמה הזדמנויות ואף התקשר להוריו של החייל לאחר מכן.

מעצרו של החייל הביא לגל מחאה ברחבי הארץ ואלפים יצאו להפגנות תמיכה בו במוקדים שונים. עורכי דינו טענו בשמו כי "הוא פעל כראוי וכמצופה מלוחם ובהתאם להוראות".