שופטת: לוגו "פלאפל אסולין" יישאר במשפחה

כמעט 60 שנה מפעילה המשפחה את העסק בב"ש, אלא שלאחרונה משתמש בלוגו גורם עסקי שהלווה לה כסף. ביהמ"ש המחוזי החליט לעשות סדר

עו"ד דויד בלוםפורסם: 06.04.16 , 22:27

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל לאחרונה את תביעתה של המשפחה המייסדת של "פלאפל אסולין" המוכר בעיר, ואסר על המשך השימוש בלוגו על ידי איש עסקים שהלווה למשפחה כסף.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

המשפחה הפעילה עסק לממכר פלאפל מאז 1958. בכתב התביעה שהוגש ב-2013 ביקשו בני המשפחה שבית המשפט ייתן צו מניעה האוסר על הנתבע, אלעזר פרברי, ועל החברה שבבעלותו, "יענקלה נ' סחר", לעשות שימוש כלשהו בסימן המסחרי או בלוגו של "פלאפל אסולין". לטענת התובעים, הנתבע מכר עיסת פלאפל שאינה מיוצרת על ידם תחת השם "פלאפל אסולין" תוך הטעיית הציבור.

אישום

אחרי 20 שנות זלזול: מאסר לבעל דוכן פלאפל

עו"ד אביב טסה

במשך כשני עשורים רדפו הרשויות אחרי בעל עסק מר"ג בגלל בנייה ללא היתר. חרף צווים והרשעות הוא המשיך לעבוד כרגיל. זה נגמר בכלא

אחרי 20 שנות זלזול: מאסר לבעל דוכן פלאפל

לדבריהם, ב-2002 הם לקחו מהנתבע הלוואה של כ-250 אלף שקל כיוון שנקלעו לקשיים כלכליים. לצורך הבטחת החזר ההלוואה הם חתמו עמו על הסכם שלפיו זכות השימוש בסימן המסחרי "פלאפל אסולין" תועבר לחברת "פלאפל אסולין 2003", שהשליטה בה תהיה בידי הנתבע ושרווחיה ישמשו להחזר הלוואה.

הוסכם כי התובעים יעבדו בחברה במשרה מלאה בייצור פלאפל, וכי בגמר פירעון החוב תעבור השליטה המלאה בחברה לידיהם. אלא שלטענתם, בסמוך לאחר חתימת ההסכם הנתבע הפר אותו ולמעשה ביטל אותו כשפיטר אותם ורשם את הסימן המסחרי על שמו.

הם הוסיפו כי כעת מנסה הנתבע להשתמש בהסכם "המת" על מנת לכנס אסיפה כללית ולהעביר את זכויות השימוש בסימן המסחרי מהחברה (שאינה פעילה משנת 2004) לחברת "יענקלה נ' סחר" שבשליטתו. כל זאת, על מנת שיוכל להמשיך לעשות שימוש שלא כדין בסימן המסחרי ובלוגו השייכים להם, בניגוד להחלטה מפורשת של רשם סימני המסחר מ-2012 שלפיה הבעלות על הסימן המסחרי והלוגו שייכת למשפחת אסולין.

פרברי טען מנגד שבהסכם העבירו התובעים את זכות השימוש בסימן המסחרי לחברת "פלאפל אסולין 2003" שבשליטתו, וזו העבירה לו את הזכות בחוזה שנערך כדין. לדבריו, התובעים עדיין חייבים לו כספים והוא עושה שימוש בסימן המסחרי למטרת פירעון החוב.

השופטת גאולה לוין קבעה שזכות השימוש בסימן המסחרי שהעבירו התובעים לחברה בהסכם מול הנתבע הייתה מסויגת ונעשתה למטרת תשלום החוב ותוך התניה כי הם עצמם יעבדו בחברה וכי היא תחזור לשליטתם עם פירעון החוב. היא קיבלה את טענת המשפחה שלפיה הלכה למעשה הנתבע זנח את ההסכם זמן קצר לאחר חתימתו כשפיטר את התובעים מהחברה ורשם את סימני המסחר על שמו.

לדברי השופטת, הנתבע ניסה לנכס לעצמו את סימני המסחר של "פלאפל אסולין" ובמעשיו הביא בפועל לביטול משתמע של ההסכם ולהפסקת פעילות החברה. במצב זה מובן כי החברה אינה יכולה לעשות שימוש בסימן המסחרי או להעביר את זכויות השימוש שלה לנתבע או למי מטעמו.

לפיכך נתנה השופטת צו מניעה קבוע האוסר על פרברי לעשות כל שימוש בסימן המסחר או בלוגו של "פלאפל אסולין". לטובת התובעים נפסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.