שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האשטאג אאוט. מעתה אמרו תַּג הַקְבָּצָה. מילים חדשות
    האקדמיה ללשון עדכנה את המילון העברי והפעם שמה דגש על עולם הטכנולוגיה והרשתות החברתיות. אז איך נקרא מעכשיו למילה feed? ומהן המקבילות העבריות ל"שיימינג" ו"סטיקר"?

    מתייגים עם האשטאג? מעכשיו אמרו תַּג הַקְבָּצָה. מסתכלים במסך הטלפון ולא בצג? האקדמיה אימצה את הצעתכם. בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה השבוע אושרו מונחים חדשים מעולם טכנולוגיית המידע, הסוציולוגיה וגם מילים לשימוש כללי. בתחום הסוציולוגיה נכללו החידושים תַּלְמִיּוּת (קונפורמיות) ותַלְמָנוּת (קונפורמיזם), תַּלְמָנִי (קונפורמיסט) ולא-תַּלְמָנִי (נון-קונפורמיסט).

     

    במונחי הטכנולוגיה הצטרפו למאגר המילים הֶזֵּן – feed, כָּפְרָה – תוכנה זדונית שמשתלטת על המחשבים ומונעת את הגישה למערכת ומפעיליה תובעים תשלום כופר כדי לפתוח את המחסומים, נְתוּנֵי עָתֵק – big data. ואיך אפשר בלי המילה שהפכה למובנת מאליו בשגרת חיינו, בעיקר ברשתות החברתיות, ההאשטאג - תַּג הַקְבָּצָה – hashtag.

     

     

    אומנם האקדמיה מאשרת ומביאה חלופות חדשות למילים שבהן אנו משתמשים, אבל כיום היא גם קשובה לרחשי וצרכי הציבור במינוח העברי בחיי היום יום, ואף התייעצה עם גולשי אתר האקדמיה בבחירת המונחים. לדוגמא, המילה מסך; מליאת האקדמיה דנה והחליטה שאין עוד טעם לפסול את השימוש הכללי במילה מָסָךְ (לציון screen). מילה זו נחשבה עד כה כלא תקנית על ידי האקדמיה, משום ששורש המילה מסך כעולה מהשורש סכ"ך, והמשמעות של המילה הוא מעין וילון שתפקידו להסתיר ולחצוץ ולאו דווקא לשקף תמונה.

     

    כמובן שלדייקנים ממליצה הוועדה להמשיך ולהשתמש במונחים צָג ומִרְקָע. וכאשר אתם עושים צילום מסך בנייד שלכם אולי תעדיפו לומר תצלום מצג (screenshot).

     

    מילים נוספות שנדונו בוועדה וכעת אושרו בהתאם לחוות דעתו של הציבור הן המילה מִבְצוֹר (בונקר), בִּיּוּשׁ (שיימינג), ודִּבְקִית (סטיקר).

     

    רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, סיפרה בשיחה עם ynet שבשנים האחרונות האקדמיה מביאה בחשבון יותר ויותר את פניות האזרחים, ואף אישרה האקדמיה מילים ושימושי לשון שנחשבו קודם לכן לא תקניים משום שראתה שאין בהם פגיעה של ממש ברוחה של העברית.

     

    "הקשר עם הציבור מאוד חשוב לנו ואנחנו פועלים מולו בכמה מישורים", אמרה גדיש, "למשל, ניסינו לשכנע את הציבור שהמילה מסך אינה מתאימה כי מסך אמור לכסות, והצענו מספר חלופות והן לא התקבלו,

    אבל אנחנו מקשיבים לציבור ומקבלים את זה שהציבור משתמש במילה מסך והחלטנו לאמץ אותה".

     

    "כיוון נוסף הוא שהציבור מחפש מינוח עברי בתמורה למינוח אחר, אז אנחנו מציעים לו מונח עברי, וכאשר אנחנו רוצים ליזום מינוח עברי למילה מסוימת אנחנו פונים ומתייעצים עם הציבור לראות מה הם חושבים על האפשרויות", הוסיפה גדיש. "למשל, העלינו לדיון את המילה מִבְצוֹר (בונקר) והציבור הגיב על ההצעות וכך התקבלה ההחלטה".

     

    לדבריה "מגיעות אלינו בין 1,000 ל-1,400 פניות בחודש, הן כוללות שאלות בענייני ניסוח וכתיב, המון שאלות על מונחים עבריים בכל התחומים. אפילו עיברות שמות משפחה או יצירת שם משפחה משותף של שני בני הזוג לנישואין, ואנחנו מסייעים ככל שביכולתנו".

     

    לבסוף אישרה האקדמיה גם כמה החלטות בדקדוק ובהן ההחלטה שאין פסול בצורת הרבים שעל פי צורת המשקל ברבים אמורה להסתיים המילה ב-ות בדומה ללָקוֹחוֹת, כָּרוֹזוֹת, ופָּעוֹטוֹת, ולדוגמתנו פָּמוֹטִים לעומת פָּמוֹטוֹת וכך גם פָּגוֹשִׁים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    עכשיו זה רשמי: ניתן להגיד "מסך"
    צילום: shutterstock
    מומלצים