שתף קטע נבחר

האם, הבת ושמלת הכלה

מירה צבילינגר הלבישה במשך עשרות שנים את הנשים החזקות בישראל. עכשיו, עם הרעננות העיצובית שהביאה בתה, ליהי, הן כובשות את הכלות בתפוח הגדול.

בבוקר יום שישי מתקיימת בהארמוני קלאב שבאפר איסט סייד תצוגת אופנה של שמלות כלה מבית האופנה הישראלי "מירה צבילינגר"של מירה ובתה ליהי. מירה חיה כבר כמה שנים על קו ישראל-ניו יורק עם בעלה האמריקאי, ועל אף העובדה שהשתיים מוכרות את שמלות היוקרה שלהן ברחבי העולם, כאן צפויה תצוגת האופנה להיות מושקעת במיוחד.

 

מירה צבילינגר היא שם ותיק בתעשית האופנה הישראלית, כשעוד בשנות ה-90 היא עצבה בעיקר שמלות קוקטיילים, שמלות ערב וכלה ומהסטודיו שלה בכיכר המדינה הייתה מלבישה את נשות ההון והשלטון. מנשות נשיאים ועד נשות ראשי ממשלה, הידועה ביניהן היא לאה רבין ז"ל.

 

לאורך השנים, הייתה צבילינגר קשה להשגה. המפגשים בסטודיו נקבעים מראש, והמחירים, גבוהים במיוחד. בתה, ליהי, 32, נהגה להתלוות לאמה שלה כשהיא מטיילת בעולם לחיפוש חומרי הגלם היוקרתיים והייחודיים, והיא זוכרת שכבר אז הן נהגו לעשות את ההחלטות ביחד. "הייתי מצטרפת אליה לתצוגות בעולם, הייתי הולכת איתה לבדוק חומרים, אני זוכרת אותי בוחרת כפתורים והכל". למרות העבודה המשותפת, ליהי ממש לא תיכננה להיות מעצסת אופנה. "הייתי מאוד ריאלית בתיכון. למדתי 5 יחידות מחשבים ומתמטיקה, וניגשתי ללימודים בשנקר במסלול הנדסה תעשיה וניהול. כשהגעתי לשם חודש לפני, משהו בכל הנוף של בית הספר לאופנה דיבר אלי, ואחרי דחיפה שקיבלתי מאחותי שחשבה שאופנה מתאימה לי הרבה יותר, החלטתי ברגע האחרון למשוך את ההרשמה ולהרשם למבחנים ללימודי עיצוב אופנה".

 

בכל שנותיה בשנקר היה דבר אחד שהיה לליהי ברור ומוחלט. עם אמא שלה אין סיכוי שתעבוד. "לא רציתי לשמוע אפילו על שמלות כלה.חשבתי להצטרף רק אם אני עושה קו צבעוני ומיוחד של 'רדי טו וור'".

זמן קצר אחרי ההחלטה הנחרצת, קיבלה ליהי הצעת נישואין, ואז נחשפה מקרוב לתחום שכל כך רצתה להתרחק ממנו. "הגעתי לאמא שלי לראות שמלות, אבל כלום לא מצא חן בעיני. התעקשתי לעצב את השמלה שלי בעצמי". השמלה של ליהי יצאה בדיוק לטעמה. אבל לא רק לטעמה. למעשה, השמלה שברה שיאי מכירות בלונדון והפכה ללהיט של ממש. השתיים הבינו שכנראה עלו על משהו. "הבנתי שתחום שמלות הכלה דווקא יצירתי הרבה יותר ממה שחשבתי. כל הזמן בתחושה שלי הייתה שאין הרבה איך להשתגע בתחום, אבל אז הבנתי שדווקא בגלל שאתה כביכול מוגבל, עלייך להיות הרבה יותר יצירתי. משהו בעולם הזה נתפס כלא שיקי והיה חשוב לי לעשות את זה שיקי. שמלות עם ניחוח אופנתי זה משהו שמנחה אותנו בכל קולקציה".

 

 

ליהי בשמלת החתונה המדוברת
ליהי בשמלת החתונה המדוברת

 

איך זה לעבוד עם אמא שלך?

"זה מאתגר. אנחנו עובדות טוב ביחד. משלימות אחת את השניה בהרבה דברים, בעיקר בגלל שיש לנו כיוון עיצובי שונה ואנחנו מבינות שצריך את שניהם. יש כמובן חילוקי דעות, אבל בסוף מצליחות להגיע לתוצאה ששתינו אוהבות. זה חיבר בינינו כי אנחנו כל הזמן ביחד או בקשר. היא גרה חצי מהזמן בניו יורק. אני רוב הזמן אני מנהלת את העסק לבד, מעירה אותה בבוקר ואנחנו מדברות בטלפון בערך 15 פעמים ביום".

 

 

לאורך השנים הדגישה צבלינגר את ההבדל בין מה שהיא עושה לבין עיצוב אופנה. "אני לא עושה בגדים”, אמרה, "אני עושה עבודה אומנותית, זה לא עוד בגד". נראה שמסביב לעולם מתחילים להסכים. משנת 2011, בה התחילו לשווק את העיצובים שלהן בחנויות יוקרה של לונדון, ניתן להשיג את העיצובים של השתיים בלא פחות מ-30 חנויות ברחבי העולם, החנויות כמו מארק אינגרם בניו יורק, סאקס פיפט אבניו בברלי הילס או נימן מרקוס בדאלאס, הן מוכרות את העיצובים גם לכלות של יפן, הונג קונג, אוסטרליה ועוד.

"מדהים מה שהצלחנו לעשות ביחד", מודה ליהי. "אמא שלי ואני מאוד נהנות ששיתוף הפעולה הזה הפך למצליח כל כך. לאמא שלי יש איכות ללא פשרות. אני לא יכולה לתאר כמה שמלות פירקנו מכל קולקציה רק כי זה לא היה מספיק טוב לה. הכל נעשה בעבודת יד מטורפת.עם הבדים הכי יוקרתיים, ובסופו של דבר זה מוכיח את עצמו".

 

יש יתרון לכך שאמא שלך כאן?

"כן. היא מכירה מקרוב את הפרטים, היא בקשר צמוד, זה נוח. עכשיו לתצודה היא עשתה כמעט הכל, בחרה דוגמניות, הייתה מעורבת בהכנות".

בשנים האחרונות יותר ויותר מעצבי שמלות כלה ישראלים זוכים לעניין בקרב בכלה המקומית. "המעצבים הישראלים עושים הרבה מאוד דגמים סקסיים, חושפניים יותר, זה לא משהו שראו כאן הרבה".

 

ועדיין, ליהי ומירה מספרות על סגנון שונה למדי. בשנה שעברה נערכה התצוגה הראשונה שלהין בניו יורק. לאורך השנים התצוגות של המותג היו חלק מתצוגות שונות, אבל בשנה שעברה כל 150 האורחים שהגיעו, חיכו לראות רק את הקולקציה שלהן. "זה היה מרגש לעשות כאן תצוגה שהיא רק שלנו. היא גם הייתה עם הרבה תעוזה כי הלכנו על קולקציה שמשולבת בכסוף ואפרפר, צבע לא ממש מוסן מאליו בשמלות כלה.אמא שלי", מספרת ליהי, "זרמה עם זה ותהינו אם זה יעבוד כשאנחנו לוקחות בחשבון שכל החלקים בהם מופיע הצבע ניתנים לשינוי. ובכל זאת ההזמנות הצליחו להפתיע גם אותנו. כלות היום מאוד פתוחות לשינויים".

 

 

 

במה שונה הכלה הישראלית מהאמריקאית?

"אני לא באינטרקציה צמודה עם הכלות כאן, אבל אני כן יודעת מה הן בוחרות, ומזה אני חושבת שאולי הכלה הישראלית נועזת יותר. בישראל בנות מזמינות דברים אחרים, וחשוב להן שהן ייחודיות".

 

התצוגה השנה נערכת בסימן "וויספר אוף בלוסם". "ההשראה לכל הקולקציה הייתה השלב הזה בעונות השנה, רגע אחרי שהחורף מסתיים ויש סימנים ורמזים קטנים של משהו חדש. לכן, גם בעיצובים יש המון גבעוליות, פרחוניות, המון גוונים ורודים. אלמנטים שמדגישים משהו פרש. כמובן לצד המון עבודות יד ייחודיות".

מירה צבילינגר מעולם לא הרגישה צורך להסביר את המחיר של העיצובים שלה. בניו יורק למשל, הנמוך מביניהם יהיה 8500 דולר. ”אני חייבת כל הזמן לנצח את עצמי ולעשות דברים רק ברמה הגבוהה ביותר", אמרה, "להבדיל מהמגמה של ייצור זול, כמו בסין, אני עושה את הדברים בדרך הקשה - קונה בדים מיוחדים בפריז, אנחנו רוקמים ביד, לא מתפשרים על כלום".

 

 

כשליהי מתארת את תהליך העבודה שלהן, היא מספרת שמדובר ביחס אישי בכל תפר. "כל הזמנה של שמלה, בכל מקום בעולם, נעשית בעבודת יד. לפי הזמנת לקוחה אנחנו בונים בובה מדויקת למידותיה כאילו היא אצלנו בסטודיו. אנחנו היחידים שעושים את זה היום. גם הקניינים מתפלאים, אבל לנו זה עובד הכי טוב".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים