שתף קטע נבחר

הילדים מפונקים? זו הסיבה

אתם עושים הכול עבור הילדים ורוצים שיהיה להם טוב. עוזרים, תומכים, מסדרים ומתגאים בכך שבשבילם תורידו גם את הירח. אם אתם רוצים לגדל ילדים שידעו להתמודד עם אתגרי החיים, כדאי שתתחילו לשנות גישה. אז מתי לעזור וכמה?

גם אתם רוצים להיות הורים מושלמים? הכתרתם את הילדים כנסיכים ונסיכות, מלכים ומלכות? חייכם סובבים סביבם ואתם מעורבים ומתערבים בכל פרט ופרט בחייהם? מסדרים להם את העניינים בכל הזדמנות? מתקשרים למפקד בצבא כדי להשיג מה שצריך? ממלאים את הטפסים של הילד לאוניברסיטה ורושמים אותו? אתם לא חושבים שהלכתם קצת רחוק מדי?

 

אולי שמעתם על המושג באנגלית: Helicopter parenting או בעברית הורות הליקופטר/הורות יתר. המושג מתאר סגנון הורות המגונן על הילד, בו ההורים נמצאים בקשר סימביוטי עם הילדים, מתערבים בכל החלטה וענין, ועושים עבור הילד כל מה שצריך על מנת לעזור ולדאוג לו.

 

 

אל תדאגי מתוקה, אני אטפל בכל מה שצריך (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אל תדאגי מתוקה, אני אטפל בכל מה שצריך(צילום: shutterstock)

זה קורה מכוונות טובות כמובן. זה התפתח כשהפכנו לחברה ששמה את הפוקוס על הילדים. זה נובע מתוך הרצון שלנו להיות הורים טובים והחתירה של כולנו לפרפקציוניזם. מתוך גישה שהורה טוב זה הורה מושלם. זה נותן לנו הרגשה טובה אולי. הנה אני הורה טוב אני פותר בעיות, עוזר לילד, דואג לו לכל מה שאפשר. יש לנו תחושה של שליטה על כל המתרחש והרגשה טובה שאני משפיע ומשמעותי עבור הילד שלי. מוודא שהוא יצליח בחיים וישיג כל מטרה. האמנם?

 

מה הילד צריך?

בואו נחשוב קצת לעומק, האם זה באמת מה שילד צריך מאיתנו? כי אם אני עושה הכול עבור הילד שלי והוא רואה אותי כהורה "כל יכול", מה זה עושה לו? לדימוי העצמי שלו? ואיך הוא ילמד לעשות בכוחות עצמו? הרי כשיש לי אפשרות להתמודד מול אתגר ואני רואה שאני מסוגל, אני יכול, הנה גם לי יש כישורים מתאימים - איזו הרגשה נפלאה זו? הרי אנחנו רוצים לאפשר לו להתנסות ולגלות שגם הוא יכול, נכון? כי כשהוא יצא לחיים עצמאיים אנחנו רוצים שידע להסתדר ולא יהיה תלוי בנו, ולא ירגיש חסר אונים ותלותי בנו ההורים לפתור לו את כל הבעיות.

 

ולכן כהורים, עלינו להנחיל לילדים חשיבה גמישה ואופטימית. עלינו לספק להם כלים להתמודד עם מכשולים וגם אכזבות ולראות שזה לא כל כך נורא כי הם יודעים להסתדר. כך אנו עוזרים להם לפתח חוסן נפשי. לגלות בעצמם כוחות הסתגלות והתמודדות עם כל הדברים הלא צפויים שקורים בחיים. וקורים כאלו. ואנחנו רוצים שהם ידעו שאנו סומכים עליהם שידעו להתמודד כדי שגם הם יסמכו על עצמם ויאמינו בעצמם.

 

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

בנוסף, חשוב להבין שכדי להצליח במשהו צריך להתנסות בו, לתרגל ולהתאמן עד שמשתפרים ומפתחים מיומנות. אם לא נאפשר לילד לנסות ואם נעביר מסר שבכל דבר שעושים צריך להצליח מיד ולהיות הכי טובים, איך נלמד אותו להתמודד עם כשלונות או טעויות?

 

לילדים רבים כשלונות הם בכלל לא אופציה. מבחינתם אם הם לא יודעים בביטחון שהם יצליחו במשהו הם לא ינסו אפילו ואם יראו שמשהו לא מצליח להם בהתחלה או לא הולך להם הם יפסיקו ויתייאשו מהר מאד.

 

מה לגבי אחריות? אם אנחנו ניקח את כל האחריות על כתפינו איך נלמד את הילד אחריות אישית? ברגע שאני כהורה לוקחת על עצמי את האחריות אני למעשה מונעת מהילד לקחת אחריות.

 

מגיע לי

אתם מבינים את המחיר שהילדים משלמים על הורות בסגנון הזה? כי אם נבין את המחיר נוכל להחליט לעשות שינוי. מחקרים אחרונים שנערכו בארה"ב מראים שהדור שגדל בשנים האחרונות מאוד תלותי, מפונק, חושב שהכול מגיע לו ומרוכז אך ורק בעצמו! האם זה מה שאנחנו רוצים?

 

דרכי החינוך של ההורות העוטפת, זו שמסירה כל מכשול ופותרת כל בעיה עבור הילד היא זו שיצרה ילדים וצעירים שחשים שהם במרכז והכל סובב סביבם. אלו שמרגישים שכולם לשירותם. צעירים אלו מתקשים מאוד במסגרות כי לפתע הם מגלים שלא כולם עוטפים אותם ונענים לבקשותיהם, לא כולם מקלים עליהם ויש ציפיות מהם לקחת אחריות ולגלות בגרות אישית. צעירים אלא מתאכזבים מאוד, ומתקשים להחזיק מקומות עבודה, מתייאשים מהר ועוזבים כשלא נראה להם.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

מה אני מציעה לנו כהורים? לקחת החלטה לעשות שינוי. אחד הדברים שאנחנו לא עושים זה לחשוב על ההורות שלנו. מתי פעם אחרונה ישבתם וחשבתם מה הערכים החשובים לכם? מה הייתם רוצים ללמד את הילדים? אילו ילדים הייתם רוצים לגדל? מה המטרות שלכם בהורות? הקדשתם לזה מחשבה? ישבתם פעם עם בן או בת הזוג לשיחה על ההורות שלכם?

 

אני ממליצה לכם לעשות את זה כי מתוך החשיבה הזו תוכלו לגבש סגנון הורות שמתאים לכם, יתחדדו לכם דברים, יפלו כמה תובנות וכשזה יקרה יהיה לכם מאד ברור איך להתנהג עם הילדים, איך להגיב, איך להתמודד עם דילמות שמעסיקות אתכם בהורות.

 

שירותים מיותרים

אחד הדברים שחשוב לשים כמטרה בהורות הוא לאפשר לילד עצמאות, לאפשר לילד לקחת אחריות, לאפשר לו לגלות את הכוחות הטמונים בו. חשוב שנבדוק עם עצמנו איפה אנו מפנקים את הילדים שלא לצורך? איפה אנו מעניקים "שירותים מיותרים" במקום לקחת צעד אחורה ולתת לילדים להתמודד.

 

אנחנו חייבים להבין שיש הפרדה ביננו לבין ילדנו והם לא שלוחה שלנו. חשוב שנהיה מעורבים בחייהם אבל אין צורך לשלוט ולהתערב בכל דבר שקורה להם. במיוחד ככל שהם מתבגרים. אין צורך לסדר עבורם כל עניין וחשוב לשחרר אותם להתמודד ולהסתדר.

 

הורים רבים שואלים אותי ומתפלאים: איך זה שאני הורה כזה טוב ואני עושה הכול בשביל הילד והוא לא מעריך? איך זה שהילד שלי דורש עוד ועוד ואף פעם לא מרוצה? והתשובה היא - אנחנו עושים עבורו יותר מדי.

 

אל תתערבו בכל דבר

זה הזמן להבין שאנחנו כהורים צריכים לעשות את השינוי. אנחנו כהורים צריכים לקבל החלטה מודעת לחנך את הילד לעצמאות, לאחריות, להתחשבות, להתמודדות. אנחנו כהורים צריכים פחות להתערב ולפתור והרבה יותר לאפשר לילדים שלנו להסתדר לבד ובכוחות עצמם.

 

הורים - כך תפטרו מרגשות אשם אחת ולתמיד

 

כשאנו מודעים לכך אנו יכולים להתחיל בצעדים קטנים, לשחרר קצת מהשליטה שלנו, ולאפשר לילד לקחת אחריות, להיות יותר עצמאי, להתחשב באחרים ולקחת חלק במטלות הבית, לקחת החלטות, להתמודד עם אתגרים.

 

הקפידו כהורים לא להתערב בכל דבר אלא לאפשר לילדים לחשוב על פתרונות ולהסתדר באופן עצמאי. התאפקו קצת לפני שאתם קופצים לעזור או פותרים כל בעיה. כל זה במטרה להעצים את הילדים ולהגביר את ביטחונם ביכולתם להתמודד עם החיים. זה חשוב וזה מה שיעזור להם להיות מאושרים ומאוזנים.


הכותבת היא מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים ובעלת קליניקה פרטית





 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
נו אמא, כמה זמן
צילום: shutterstock
מומלצים