שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    הרשתות התפוררו: תביעת מגדלי האפרסמונים

    שני חקלאים מאזור המרכז רכשו רשתות פלריג כדי להגן על הפירות שגידלו, אבל תוך שנה הן החלו להתפרק. מה נקבע בתביעה שהגישו נגד הספקית?

    בית משפט השלום בראשל"צ דחה לאחרונה תביעה שהגישו שני מגדלי אפרסמונים במושב בשפלה, שטענו שרשתות שקנו מחברת "עמיר שיווק" כדי להגן על המטע התפוררו תוך זמן קצר. חרף פוטנציאל הנזק, קבע השופט רפי ארניה שהם לא הוכיחו שהיה פגם ברשתות במועד רכישתן.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בתביעה שהגישו החקלאים באמצעות עו"ד חנה בר יוסף ג'ינו כנגד החברה הם טענו שרכשו ממנה ב-2006 כ-25 רשתות פלריג - רשתות פלסטיק שחורות המונחות על השתילים ומסייעות לחיסכון במים ובחומרי הדברה. לדבריהם, כבר שנה לאחר מכן חשו שהרשתות מתפרקות והזמינו את נציג החברה, אולם הוא ביקש מהם להמתין ולראות אם הליקוי יחמיר. ואכן, בשנתיים לאחר מכן ההתפוררות החמירה והלכה.

     

    ב-2012 דרשה מהם "עמיר שיווק" תשלום חוב של 150 אלף שקל, ומאוחר יותר סוכם כי לנוכח הפגם ברשתות הם יחזירו לה 100 אלף שקל בלבד. למרות זאת מימשה החברה שטר ביטחון שלהם על סך 77 אלף שקל, ולכן החליטו החקלאים להגיש את התביעה.

     

    הם הגישו חוות דעת שמאי שביקר במקום ב-2013, והתרשם שהרשתות בלויות וכי הוא זוכר שמצבן היה רע גם כשביקר במקום ב-2009. השמאי העריך את נזקי התובעים ב-90 אלף שקל.

     

    הנתבעת טענה מנגד שהתביעה התיישנה והכחישה את טענות התובעים לגופן. לדבריה, לא נפל פגם ברשתות, ההתפוררות היא תוצאה של בלאי טבעי שנובע מאופן השימוש וחשיפה לשמש. היא הוסיפה שהחקלאים לא התלוננו בפניה בזמן אמת על הפגמים, ושגם אם היה פגם ברשתות, מי שאחראית לכך היא חברת "גבי נתנזן" שמכרה לה את הרשתות ולכן הגישה נגדה הודעת צד שלישי.

     

    חברת "גבי נתנזן", באמצעות עו"ד ניסן מנו ממשרד עו"ד זמר-ברימר, טענה שהרשתות לא היו פגומות במועד מכירתן, והוסיפה שהתביעה הוגשה בשיהוי, דבר שגורם לה לנזק ראייתי וקושי להוכיח את טענותיה.

     

    תוחלת חיים של שלוש שנים

    השופט רפי ארניה קבע שהחקלאים לא הוכיחו כי נפל פגם כלשהו ברשתות: הם לא הביאו כל ראיה לכך שההתפוררות החלה ב-2007, וגם חוות דעתו של השמאי מטעמם ביחס ל-2009 מוטלת בספק לנוכח העובדה שנערכה כארבע שנים לאחר שביקר במטע. לדבריו, היה מצופה מהתובעים שכשראו שהפלריג מתפורר, ידרשו מהנתבעת פיצוי. העובדה שלא עשו זאת, ונזכרו להעלות את הטענה רק לאחר שהנתבעת מימשה את שטר הביטחון שלהם, פוגעת באמינותם.

     

    השופט גם לא השתכנע מטענת השמאי כי תוחלת החיים של פלריג היא בין חמש לעשר שנים. לדבריו, מדובר ביריעות פלסטיק המונחות בשמש וחשופות לקרינה ולפגעי מזג אוויר, ועל כן סבירה יותר טענת הנתבעת כי תוחלת החיים שלהן קצרה יותר.

     

    בעניין זה קיבל השופט את טענת עו"ד מנו שלפיה חברת "גבי נתנזן" מספקת אחריות ליריעות לשלוש שנים בלבד, ואורך חייהן תלוי בתנאי השטח. מכאן שמצבן הבלוי של הרשתות ב-2013 כפי שדווח בחוות דעת השמאי מטעם התובעים לא היה בלתי סביר, ואינו מעיד בהכרח כי הן היו פגומות במועד רכישתן.

     

    לפיכך דחה השופט את התביעה. לטובת "עמיר שיווק" נפסקו הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 25 אלף שקל. במקביל היא חויבה לשלם הוצאות ושכר טרחת עו"ד לצד ג' באותו סכום. התובעים ישפו את הנתבעת על כל סכום שתשלם לצד ג'.

     

    • לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעים: עו"ד חנה בר יוסף ג'ינו
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד שריזלי
    • ב"כ צד ג': עו"ד ניסן מנו ממשרד זמר-ברימר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים