הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ קבע: גיל הפרישה שעומד על 67 הוא חוקתי — ואין כל בעיה לחייב אדם לפרוש עם הגיעו לגיל הפנסיה. בכך דחו השופטים פה אחד עתירה שהגישו אנשי אקדמיה בכירים, שביקשו להמשיך בעבודתם אף שהגיעו לגיל הפרישה.

כיום קובע החוק כי "הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו הוא גיל 67 לגבר ולאישה". העותרים טענו כי מתן היתר בחוק למעסיק לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לשוויון הנגזרת מהזכות החוקתית לכבוד האדם. בית־המשפט דחה את העתירה בטענה שהנושא צריך להוסיף ולהיבחן הן בזירה הציבורית והן על ידי הממשלה. "תכליותיו השונות של חוק גיל פרישה מלמדות על שאיפתו של החוק לאזן בין זכויות ואינטרסים של 'שחקנים' שונים בשוק העבודה, כמו צורכי המעסיק, זכויותיהן של קבוצות עובדים שונות וצורכי המשק בכללותו", קבעה נשיאת בית־המשפט העליון, השופטת מרים נאור, שעמדה בראש ההרכב.

נציגת העותרים, עו"ד שושנה גביש, אמרה אחרי ההחלטה: "הגם שבית־המשפט העליון הדגיש את הפגיעה החמורה באדם, הוא בחר לא לקחת צעד נוסף קדימה ולהצהיר על בטלות ההוראה המאפשרת פרישה כפויה בשל גיל בלבד בשל כך שהיא מחייבת התמודדות עם היבטים חברתיים וכלכליים רחבים. עם זאת, בית־המשפט קרא למחוקק לעשות חשיבה מחודשת ואף להקים ועדה מיוחדת שתבחן את הנושא. פרישה כפויה בשל גיל היא פגיעה קשה בזכות החוקתית לכבוד האדם ולשוויון. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה".