"משפשף קיא מהקירות": הפך את הבית שלו לפאב הופעות מחתרתי

בכיתה ד' עבר עמיחי אטדגי (34) תאונת דרכים ומאז הוא בכסא גלגלים. מחבר או שניים שהגיעו לנגן אצלו בסלון, הפך הבית למועדון אוונגרדי. ואיך מגיבים השכנים?

סהר אלמוג

|

27.04.16 | 00:07

עמיחי אטדגי ליד עמדת הסאונד במחסן 7. "לעומת אדם בריא, לי לוקח פי שניים יותר זמן לסדר במה" (צילום: בראל אפריים)
עמיחי אטדגי ליד עמדת הסאונד במחסן 7. "לעומת אדם בריא, לי לוקח פי שניים יותר זמן לסדר במה" (צילום: בראל אפריים)

עמיחי אטדגי בכלל לא חשב להקים מועדון: כל מה שהוא רצה זה מקום שבו יוכל לנוע בנוחות על כיסא הגלגלים שלו וגם לממש את חיבתו לעיסוק בסאונד. "תמיד רציתי להיות סאונדמן", הוא אומר, "אבל היה לי קשה מאוד לעשות את זה בגלל המגבלה, ואני יכול להבין למה זה לא הגיוני שאעבוד בחוץ: לעומת אדם בריא, לי לוקח פי שניים יותר זמן לסדר במה. אז במקום שאני אגיע להר, הבאתי את ההר אליי, למקום שבו אני גר".

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

המקום הזה הוא לופט שנמצא ברחוב מורדי הגטאות בעיר העתיקה של באר שבע, וכיום משמש לא רק כמשכנו של אטדגי אלא כמועדון בשם מחסן 7, שאליו אפשר להגיע כדי לראות הופעה, לשתות בירה או סתם לנסות לברוח מבירת הנגב בלי לנסוע רחוק מדי. הלופט הקטן מלא ציורי גרפיטי, ותמיד אפשר לשמוע בו מוזיקה שאין בגלגלצ. "אני לא מנסה להביא מוזיקה אדג'ית בקטע של להציק לאוזניים, אלא אדג'י וטוב", מסביר אטדגי. "אבל המקום הפך למוסד של תרבות שוליים, וברגע שהבנתי שזה מה שקורה, כיוונתי לשם. כנראה שכל המהלך הזה קרה משום שבאיזשהו מקום רציתי להיות קרוב לעשייה מוזיקלית".

 

לא קל לגור במקום שהפך למוסד ציבורי, ואטדגי כבר משלם את המחיר. "הקיאו לי בשירותים ביום חמישי שעבר", הוא מדווח. "על כל השירותים. פעם ראשונה שזה קורה".

 

אנשים יודעים שאתה גר פה?

"לא חושב. אבל זה לא משהו שחשוב לי שאנשים יידעו".

 

אולי הם לא היו מתנהגים ככה אילו ידעו.

"אני יודע פחות או יותר מי עשה את זה. ראיתי את המצב הגרוע שהוא היה בו. זה לא כל כך אכפת לי. אני לא נגעל מזה. השפרצתי המון חומר ניקוי ומים חמים ושפשפתי עם מברשת".

 

איך נראה המקום כשרק עברת אליו?

"הקירות היו ריקים לחלוטין. הציורים צוירו במהלך הערבים שהיו פה. כשמציירים על הקיר, נוצר לפעמים ריח של ספריי, ואנשים מתלוננים, אבל זה חלק מהאווירה. אין מה לעשות, אתם באים למחסן, לא למלון חמישה כוכבים".

 

הצצה למחסן 7:

 

תמיד הייתי בלגניסט

 

אטדגי (34) נולד וגדל בבאר שבע, בן זקונים במשפחה של שישה אחים. בכיתה ג' התחיל לנגן בגיטרה. שנה לאחר מכן עבר תאונת דרכים שהשאירה את פלג גופו התחתון משותק.

 

"רכבתי על אופניים ומשאית דרסה אותי, ומאז אני על כיסא גלגלים. אחרי שנה של שיקום בבית חולים חזרתי לחיים: למדתי בבית ספר רגיל וגם הייתי עושה סקי מים, מסוג הדברים שעוזרים גם פיזית וגם מנטאלית. תמיד הייתי כזה, אקסטרימיסט, בלגניסט, אז זה התאים לי. בגיל 16 כבר הייתי בחדר כושר כדי להתאמן ולעשות פיזיותרפיה".

 

המוזיקה בכלל, ותחום הסאונד בפרט, המשיכו למלא תפקיד חשוב בחייו. "הסתובבתי הרבה באולפנים בתל אביב. הבעיה היא שאולפנים נמצאים בדרך כלל במקומות הכי נידחים שיש, ותמיד נתקלתי במדרגות. זה היה מאוד קשה, ונאלצתי לוותר על הרצון לעסוק בסאונד. רציתי את זה מאוד, אבל שמתי את זה בצד והמשכתי לנגן".

 

במשך השנים גם עבד כעורך וידאו ולמד קולנוע וסאונד במכללת ספיר. אחרי שגר בגליל, בגבעתיים ובנגב המערבי, חזר לפני שנה לבאר שבע, וכמו לכל דירה שבה גר, גם לביתו הנוכחי הזמין חברים לנגן. כעבור זמן קצר הוקמה במה והתחיל להגיע קהל. "מוזיקה חיה היא חוויה שאי אפשר לשכפל אותה בשום הופעה יוטיובית, לא משנה איזו מערכת סאונד יש לה", טוען אטדגי. "לראות אמנים, לראות איך הם מגישים את החומר שלהם, זה מרגש. אולי אני טיפה מיושן, אולי אני מרגיש ככה מכיוון שאני מכיר את האמנים, אבל זו התחושה שלי. יש לי כמה חברים שהופיעו פה, והיה כיף לראות אותם מופיעים בסלון שלי".

 

להקת EarthWalk במחסן 7. "אפשר לשבת ולדבר עם האמנים בצורה חופשית" (צילום: איציק פלטיאל)
    להקת EarthWalk במחסן 7. "אפשר לשבת ולדבר עם האמנים בצורה חופשית"(צילום: איציק פלטיאל)
     

    הזמרת שירלי קונס במחסן 7:

     

    תפילת ערבית במועדון

     

    אורח החיים של אטדגי כולל לא מעט אלכוהול ועישון (כפי שאפשר לראות בסרטון שלמעלה), ואלה לא ממש משתלבים עם מה שמייצגים השכנים שגרים מולו - תלמידים מישיבת בית חב"ד. הוא עצמו לא סבור שיש בעיה: "אני מגיע מבית דתי, אבא שלי דיין, ואני שמח שכמעט כל ערב באים לפה בחורים להתפלל ערבית".

     

    ומי הקהל שבא להופעות?

    "בעיקר אנשים ששומעים על המקום מפה לאוזן. שמעתי שיש כאלה שחושבים שזה מקום לקהל סגור. אמרו לי: 'חששנו להגיע'. אז נכון, יש מצב שלא כל אחד ירגיש פה בבית, אבל כל מי שרוצה, שיבוא. הייחוד הוא שאפשר לשבת ולדבר עם האמנים בצורה חופשית לפני ההופעה ואחריה".

     

    קהל במחסן 7. "יש מצב שלא כל אחד ירגיש בבית" (צילום: איציק פלטיאל)
      קהל במחסן 7. "יש מצב שלא כל אחד ירגיש בבית"(צילום: איציק פלטיאל)

       

      הכניסה היא בחינם, אבל מי שרוצה לשלם מיוזמתו, מתקבל בברכה. "אני מאמין שהכניסה צריכה להיות בחינם", אומר אטגדי, "כדי שהמקום יהיה באמת אפשרות בילוי לאנשים. זה חלק ממה שאני מנסה להנחיל פה".

       

      איך מביאים את האמנים?

      "רוב ההופעות הן בעקבות פניות שמגיעות אליי. אם זה אמן שאני לא מכיר, אני שומע אותו ומחליט, ואם זה מישהו שאני מכיר ואוהב, מיד קובעים תאריך להופעה".

       

      בין האמנים שכבר הופיעו במחסן 7 נמצאים חיה מילר, לילי פרנקו, רגל סברס, הילה רוח וסבור טרופיקל. "האמנים מבינים טוב מאוד את המקום הזה, ושאי אפשר לדעת כמה אנשים יבואו. כבר היו פה ערבים מפוצצים, ולעומתם כאלה שכמעט לא היה אף אחד, והתבאסתי בשביל ההרכב. נגזר מזה הרבה לחץ, גם לפני ההופעה וגם אחריה, ועדיף לשחרר אותו, כי זה לא באמת תלוי בי אם יגיע קהל".

       

      אטגדי לא מנהל את המקום לבד. "יש פה את רועי, הברמן, ועוד לפחות שניים-שלושה אנשים שעוזרים כל הזמן. לא הייתי יכול לעשות את זה לבד. כולנו יחד מחליטים איזה אמנים להביא, ובסוף כל אחד נותן את הפוש הסופי שמשלים אותי. יש דינמיקה קבוצתית מאוד טובה".

       

      גם הבחורה שבתמונה הביאה לפריצת דרך תרבותית וחברתית בבאר שבע:

      מיהי אבישג טביב? תקליקו על התמונה ותקראו (צילום: קובי בכר)
      מיהי אבישג טביב? תקליקו על התמונה ותקראו (צילום: קובי בכר)

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד