שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    איך שינויי האקלים משפיעים על המזון שלנו?
    מחקר חדש בדק את השפעת אירועי מזג האוויר הקיצוני על היבול הגלובלי. החדשות הרעות: לשינוי האקלים תהיה השפעה גם על התפריט היומי שלנו, החדשות הטובות: מיטב המוחות פועלים למצוא פתרונות

    ימי השרב שפקדו אותנו בתחילת החורף ולפני האביב היו מבלבלים לא רק עבורנו, אלא גם (ובעיקר) עבור הצמחים הגדלים בשדות ועבור החקלאים המגדלים אותם - האם לפרוח עכשיו או ללבלב אחר כך? האם להתחיל להשקות או שיבוא עוד גשם משמעותי?

     

    עוד כתבות באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה

    לעצור את הסחף

    נלחמים בהתחממות דרך הכיס

    אלמוגים בהפתעה 

     

    מזג האוויר משפיע עלינו ברמה היומיומית, אך לשינויים הקיצוניים שהוא עובר יש גם משמעויות הרות גורל באמת: ממה יורכב התפריט שלנו בעתיד? האם מחירי הדגנים והירקות יעלו כך שלא נוכל לצרוך אותם? ומהי הדרך להתמודד עם האופן שבו האקלים יגרום לשינוי התזונה שלנו?

     

     (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)

     

    במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20, במקביל לשגשוג ענף החקלאות בארץ ובעולם, החלו להתרחש שינויים ניכרים ומורגשים במזג האוויר, כמו גשם באמצע העונה היבשה, או חום משמעותי בעונה הקרה. הייתה גם עלייה בתדירותם ובעוצמתם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו בצורות, שיטפונות וטמפרטורות קיצוניות. לא רק בעולם, גם בישראל מזג האוויר השתגע -תדירותם ועוצמתם של גלי החום עולה, כך מאמתים אנשי השירות המטאורולוגי. לכל אלה צפויות להיות השפעות כלל-עולמיות על המערכת האקולוגית החקלאית, על ערכה הכלכלי של הקרקע ועל שימושיה השונים.

     

    שינויים בהרגלי הצמיחה

    "בעניין שינויי האקלים, החקלאים בארץ לא מדווחים שיש פחות גשם, אלא שכל אירוע גשם הוא קיצוני יותר", אומרת הילה שגיא, אחראית על שירותי המערכת האקולוגית במאר"ג ורכזת מחקר במכון דש"א. "יש מעט אירועים עם כמויות גשם גדולות, והאירועים מפוזרים פחות על פני השנה. בנוסף, הגשמים מגיעים מאוחר יותר בעונה לעומת שנים קודמות".

     

    במחקר שפורסם באחרונה בכתב העת nature החוקרים בדקו לראשונה ובאופן יסודי את ההשפעה של אסונות אקלימיים על התוצרת החקלאית הגלובלית. החוקרים התבססו על כ-2,800 דיווחים של אירועי קיצון מ-177 מדינות, שהתרחשו בשנים 1964-2007 ,ומצאו ירידה של 10 אחוזים בתוצרת הדגנים במהלך בצורת, וירידה של 9 אחוזים בשנים שבהן היו גלי חום.

     

    הבצורות פוגעות קשה יותר בשדות מאשר גלי החום מאחר שבניגוד לחום הבצורות נמשכות יותר משנה אחת, והן יוצרות נזק מתמשך לתוצרת החקלאית, כמו גם למחזורי הזריעה. אבל יש גם חדשות טובות: החקלאים דיווחו שהתוצרת חזרה לערכי הנורמה מיד לאחר תום אירועי הבצורת וגלי החום, ולא נמצאו השפעות המשכיות בשנים שלאחר האירועים.

     

     (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    (צילום: רועי עידן)

     

    החוקרים סבורים שבשנים 1964-2007 הובילו אירועי בצורת לאובדן מצטבר של 1,820 מיליון טונות של תוצרת חקלאית - כמות שוות ערך לכל תפוקת התירס והחיטה העולמית בשנת 2013 ,בעוד שאירועי חום קיצוני גרמו לאובדן של כמעט 1,200 מיליון טונות, כמות גדולה יותר מכל תפוקת התירס העולמית ב-2013.

     

    במהלך השנים הללו מתוארת עלייה בדיווחים על אסונות אקלימיים, ובשמונה השנים האחרונות שנסקרו (2000-2007) אבדו יותר מ-6 אחוזים מסך תוצרת הדגנים העולמית הפוטנציאלית. הדגן הפגיע ביותר לאירועי חום הוא התירס שגדל בדרך כלל בחודשי הקיץ, עונה המועדת יותר לגלי חום קיצוניים, ואילו החיטה גדלה באביב ולכן מושפעת מהחום פחות. ייתכן שאחת ממסקנות המחקר היא שחקלאים באזורים המועדים לאירועי חום בגלל שינוי אקלים צריכים לשקול אם לגדל תירס או לבחור בגידול אחר, רגיש פחות.

     

    באופן מפתיע, דווקא במדינות שבהן מגדלים דגנים באמצעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות נמדדו החוסרים הגדולים ביותר לאחר בצורות: באירופה ובצפון אמריקה הוערכה ירידה ממוצעת של כ-20 אחוזים בתפוקת הדגנים, בהשוואה ל-12 אחוזים באסיה ו-9 אחוזים באפריקה. 

     

     (צילום: מור אלזון) (צילום: מור אלזון)
    (צילום: מור אלזון)

     

    ההבדלים נובעים מאופן הזריעה והקציר. במדינות מתפתחות מקובל לגוון את היבולים השונים ולזרוע את הצמחים בשדות קטנים, בניגוד למדינות המפותחות יותר, שבהן זורעים גידול יחיד בשטח גדול אחד. במדינות מתפתחות החקלאים נוהגים להשתמש באסטרטגיות להפחתת סיכונים וכך השדות שלהם עמידים יותר בפני בצורות, ואילו ענף החקלאות התעשייתי במדינות המתפתחות שם דגש על הגדלת התנובה. ייתכן גם שהתפוקה הגבוהה במדינות המפותחות, שמתקבלת הודות לאקלים נוח, נפגעת יותר מאשר ממוצע תפוקה נמוך במדינות מתפתחות שבהן האקלים פחות נוח מלכתחילה.

     

    הצמח תקוע בשדה

    עניין אחד שבגללו קשה מאוד לאמוד את השפעות מזג האוויר הקיצוני על השדות החקלאיים, הוא העובדה שהנזק הנגרם בעקבות אסון טבע תלוי לא רק בעוצמתו של אותו אירוע, אלא גם במידת הפגיעות והחשיפה של התשתיות שחוות את האירוע. כך, לתנאי מזג אוויר דומים יכולה להיות השפעה שונה על מערכות חקלאיות שונות. יתרה מזאת, למרות מאמצי החקלאים לתקן או למנוע את הנזקים שנגרמים עקב אי הסדר האקלימי, לרובם אין נתונים על ירידה בתפוקת השדות לאחר אירועי קיצון.

     

    דוגמה לכך הם תנאי הגידול האידיאליים לעגבניות, שהם 18-32 מעלות צלזיוס, לכן עונת הגידול היא בין מרס ליולי. בגלי החום הקשים הטמפרטורה בחממות יכולה להגיע ל-50 מעלות צלזיוס, ותנאי חום קשים כאלה עלולים לפגוע ביבול כך שכמעט לא נשארות עגבניות לקטוף. "במציאות של היום, מדי פעם יש קרה או גל חום בלתי צפויים. העגבניות רגישות מאוד לגלי חום, ואחרי גל חום קצר של יומיים או שלושה כולן נמצאות בסיכון ועלולות למות", מדווח מהשטח רמי פולקו, האחראי על גידולי פלחה בקיבוץ רוחמה.

     

    "מזג האוויר משגע את הצמחים, ואם הטמפרטורות יעלו בעוד כמה חצאי מעלות יכול להיות שחלק מהגידולים לא יוכלו לעמוד בזה. גידול שחטף מכת חום, קור או ברד בתקופה קריטית עלול לא לתת יבול כלל, גם אם הצמח גדל יפה וחסון עד אותו הזמן".

     

    חממה, אבל לא של צמחים

    אחת ההשלכות של שינויי האקלים היא עלייה בריכוז גזי החממה. באופן תיאורטי, מאחר שהגז העיקרי שלו הצמחים זקוקים הוא הפחמן הדו-חמצני, לכאורה התנאים הסביבתיים אמורים להשתפר עבור הצמחים והיינו מצפים לראות גידול בתנובה: "בפועל אנחנו מקבלים תוצאות הפוכות, מפני שמכות החום וחוסר הסדרבאקלים משבשים את יכולתם של הצמחים להתמודד", מסביר פולקו.

     

    עניין נוסף הוא שבניגוד לשנות בצורת או לשיטפונות נקודתיים, לסחף קרקעות יש השפעות מצטברות על האדמות החקלאיות. גשמים רבי עוצמה הניתזים על שדה חקלאי מובילים לאובדן קרקע ממוצע של 1-2 מ"מ בשנה, ובאתרים שונים באזור השרון נמדד סחף קרקעות שנתי של 4-7 מ"מ באירוע גשם חריג. "עם הזמן אנחנו צוברים ניסיון ויכולים לשפר את היכולת שלנו להתגונן מפני שינויי אקלים שעליהם אין לנו שליטה", מסביר ניר גרזון, המנהל התפעולי והמקצועי של גידולי שדה עין חרוד מאוחד. "הבעיה מחמירה אחרי גשם חזק מכיוון שהאדמות אצלנו משופעות מאוד. אחרי שיורדים גשמים עזים נוצרת זרימה מהירה של מים והקרקע נסחפת מהשדה אל מקומות אחרים".

     

    אין שתי שנים דומות

    נזקים שנגרמים ליבול החקלאי עלולים להתבטא בסופו של דבר במחירי הירקות והפירות. בשוק קטן כמו ישראל, גם חממה אחת שנפגעת עלולה לגרום קפיצת מחירים, ולהפך - אם היבול טוב מאוד, השוק נכנס לעודף, המלאים גדלים והמחירים צפויים לרדת.

     

    משבר העגבניות הגדול מהשבועות האחרונים של שנת 2015 הוא התוצאה של גלי חום קשים בשילוב עם וירוס קטלני (שהתפרצותו קשורה ככל הנראה גם היא לטמפרטורות הגבוהות), שהובילו לעליית מחירי העגבניות עד 15 שקלים לקילו בחודש אוקטובר, לעומת 6-5 שקלים לקילו כיום.

     

    בשוק הגלובלי, לעומת זאת, ההשלכות של שינויי האקלים על החקלאות המקומית הן

    פחות מרחיקות לכת: "אין ספק שלאסונות טבע יש השפעות על מחירים", אומר גרזון. "יחד עם זאת, חשוב להבין שאנחנו מדינה קטנה, ואין כמעט דבר שאנחנו מגדלים שמשפיע על המחירים העולמיים, למעט תמרים שהם ענף ייצוא משמעותי".

     

    אחד הפתרונות העיקריים שעליהם שוקדים בעולם הוא תכנון זנים חדשים שיכולים לעמוד בטמפרטורות החריגות ובמנעד הטמפרטורות היומי והעונתי הרחב. החקלאים בארץ מנסים לדייק יותר בתהליכי הזריעה, ומשתדלים לזרוע כל זן בהתאם לתחזיות האקלימיות, שכן גם לאיחור של יום בודד בזריעה יכולה להיות תוצאה שונה לחלוטין. "אנחנו מנסים לעשות התאמות של מועדי הזריעה, כי אנחנו יודעים מתי נקצור", אומר גרזון. "ההתמודדות היא מאתגרת כי כל שנה שונה מהקודמת, ואין ספק שמרגישים משהו משינוי האקלים".

     

    הכתבה פורסמה באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע וסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים