על פי הסיכום שהושג אתמול בין ראש הממשלה, שר האוצר ונגידת בנק ישראל, תקציב הממשלה שיוגש לאישור הכנסת בקיץ השנה יהיה דו־שנתי, ל־2017 ו־2018. הסיכום נתאפשר אחרי ששר האוצר כחלון הסיר את התנגדותו לרעיון ובנק ישראל, בתפקידו כיועץ כלכלי של הממשלה, קבע שהנושא כשלעצמו "לא קרדינלי" מבחינה כלכלית. אכן, בתקציב המדינה, כמו בדברים אחרים בחיים, האורך לא קובע, כושר העמידה קובע. יכולה ממשלה לנהל מדיניות תקציבית אחראית ולעמוד בלחצים מפלגתיים במסגרת תקציב דו־שנתי בדיוק כמו בחד־שנתי. ולהפך, אפשר לערער את יציבות הכלכלה גם בשנה תקציבית אחת. והיו דברים מעולם.
אם יש סיכונים מיוחדים בתקציב דו־שנתי, הם פועל יוצא מכושר החיזוי הלקוי של מנהל הכנסות המדינה מצד אחד ומיכולת השליטה הפוליטית על ההתחייבויות התקציביות מצד שני. לסיכונים הללו מציע בנק ישראל תרופות ניהוליות עקיפות. האחת היא הגדלה של הרזרבה התקציבית. מאחר ותחת המונח "רזרבה" מסתתרות גם הוצאות ממשלתיות לא גלויות רבות, קשה יהיה להעריך האם ובכמה באמת הוגדלו הרזרבות בעת אישור תקציב דו־שנתי. התרופה השנייה המוצעת על ידי בנק ישראל משמעותית יותר: שינוי בהרכב התקציב, עם דגש מיוחד על מנועי הצמיחה.
שינוי בתקציב עם הפנים לצמיחה חיוני לנוכח ההאטה המתפשטת בענפי כלכלה רבים, אבל אין קשר מובן מאליו בינו לבין היות התקציב חד או דו־שנתי. מנועי צמיחה כמו הרחבת תשתיות פיזיות והשכלתיות, כמו החזרת תמריצים להשקעה בהון יצרני, כמו הקלות במס ועוד, אינם מתגי חשמל ביתיים שאפשר לפתוח ולסגור עם כל כניסה ויציאה מהדירה. אלו פעולות לטווח ארוך, שפירותיהן תגענה למשק בטווח ארוך. בקריאתה של נגידת בנק ישראל להעמיד את הצמיחה בראש סדר העדיפויות התקציבי יש לכן ביטוי לחששה מפני התעסקות יתר של האוצר בענייני צרכנות ויוקר הדיור על חשבון ראייה כלל־לאומית, לאו דווקא בהקשר לאורכו של התקציב.
ראש הממשלה ונגידת בנק ישראל נמנעו מללחוץ על כינון מועצה פיסקלית, שהיא צוות כלכלנים חיצוני בעל גישה למידע ותחזיות, שיעקוב אחר ביצוע התקציב. הסיבה להימנעות מושרשת במציאות הפוליטית: משרד האוצר לא יסכים לנגיסה כלשהי בשליטתו המוחלטת במסתורי התקציב. שר האוצר כחלון וראשי משרדו יכלו להשלים עם תקציב דו־שנתי, גם אם בחירוק שיניים. את המהלך של כינון מועצה פיסקלית כבר לא היו מעכלים.
אך גם בהיעדר מועצה פיסקלית, חובה להתניע מיד את מנועי הצמיחה, עוד במסגרת תקציב לשנה הנוכחית. המשק ממתין ומשווע.
