שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "ההר": ירושלים על ראש דכאוננו

    הדמות המרכזית בדרמה "ההר" היא דווקא הנוף המרהיב של ירושלים העתיקה הנגלה מבית הקברות בהר הזיתים - אתר התרחשות הסרט. הסיפור העגמומי שרקחה הבמאית יעל קיים פחות מלהיב, ולא תמיד מנומק כהלכה

     

    אישה חרדית צעירה מהלכת מרחוק בין המצבות בבית קברות ענק. זהו הדימוי הקצר אך הנחקק בזיכרון שבו נפתח סרטה של יעל קיים, "ההר". מיד אחר כך היא תסייע בקלות לזוג מבוגר לאתר את החלקה שהם מחפשים, ואז תשוב אל ילדיה, אל ביתה, שכמסתבר ממוקם בבית הקברות עצמו. "פינת החי", מכנים היא ובעלה, בחיוך, את הבית שכתובתו היא הכי הזויה בעולם.

     

    ביקורות נוספות במדור הקולנוע של ynet:

    אנגרי בירדס

    שכנים 2

     

    שני קליין ב"ההר" (צילום: אסף שניר) (צילום: אסף שניר)
    שני קליין ב"ההר"(צילום: אסף שניר)

    אכן, עלילת סרט הביכורים של קיים (בוגרת בית הספר "סם שפיגל" בירושלים) מתנהלת בלוקיישן מקורי ומהמם בחזותו: מורדות בית הקברות בהר הזיתים שמהם נשקף הר הבית. הדימוי שהוא נפתח בו ותנועתה החופשית של הגיבורה בינות למתים, מבטא בדרכו הסוריאליסטית את אחד מנושאיו המרכזיים של הסרט - מצוקתה של אישה החשה עצמה מתה בעודה בחיים.

     

    צביה (שני קליין, "אפס ביחסי אנוש") היא אם לארבעה ונשואה למורה ישיבה הנחשב לעילוי (אבשלום פולק) שאינו מקדיש לה כמעט תשומת לב. את שעותיה הפנויות היא מבלה, אם זה המינוח הנכון, בשיטוט בבית הקברות ובשיחות סתמיות עם המשגיח הערבי במקום (היתאם עומרי, "בית לחם"). באחד הלילות - ולא לגמרי ברור מדוע רק אז - היא נחשפת לנוכחותם של סרסורים וזונות שיכורות במתחם. אחרי שהם שמים לב אליה, מציצה במעשיהם באמצעות משקפת, הם מבריחים אותה מהמקום. מה שלא מונע בעדה להגיע בלילה הבא ולהביא להם סיר אוכל.

     

    אבשלום פולק כאב הגדול בתור (צילום: אסף שניר) (צילום: אסף שניר)
    אבשלום פולק כאב הגדול בתור(צילום: אסף שניר)

    בין לבין מפרה את שגרת יומה סדרה של מפגשים מוזרים. סטודנט קוריאני שהיא נתקלת בו ליד קברה של המשוררת זלדה, ומדקלם באוזניה את אחד משיריה, בקוריאנית כמובן. או שתי נשים חרדיות שבדיוק חוזרות מלוויה ומתדפקות על דלת הבית בתקווה שיוכלו להשתמש בשירותים. הבית שהמשפחה מתגוררת בו - הסיבה לנוכחותם על ההר מוסברת כבדרך אגב בשיחה עם שתי הנשים - מזכיר מערה ומשמש את קיים להדגשת הדימוי של צביה כאישה צעירה שנקברה חיה.

     

    בתחילת הסרט מבקשת צביה מבעלה להביא בעבורה רעל עכברים על מנת להיפטר מהמכרסמים הפוקדים את מטבחה. מאליו מובן שבהמשך יעשה ברעל שימוש נרחב יותר, ו"ההר" בתוך כך יהפוך לסיפור של גאולה (זהו, ולא במקרה, גם שמה של הבת הבכורה במשפחה), כמתבקש מסרט שאתר התרחשותו הוא המקום של תחיית המתים. נוכחותו של המשגיח הפלסטיני והקשר העדין שמתקיים בינו לבין צביה טוענות את הסרט ברובד פוליטי שאינו לוקה בדידקטיות יתרה.

     

    הייתם עומרי ושני קליין ב"ההר" (צילום: אסף שניר) (צילום: אסף שניר)
    הייתם עומרי ושני קליין ב"ההר"(צילום: אסף שניר)

    הגורל הנשי שמשרטטת קיים אינו מלבב במיוחד. או שאת אשת איש שנועדה לשרת את בעלה ולהעלים את נוכחותה, או שאת זונה (אורלי פרל בתפקיד אורח) המשרתת לקוחות בבית הקברות. האם ניתן להיחלץ מהעולם המדכא הזה? המעשה הקיצוני החותם את "ההר" מציע תשובה שמותירה בצופה בעיקר אי נחת ותמיהה.

     

    ואמנם, "ההר" הוא סרט שמעורר יותר שאלות מתשובות, ונבלע לא פעם בתוך אווירה סוריאליסטית יפהפייה ומאיימת כאחת. שני קליין נדרשת להתמודד עם תפקיד המתבסס על ניואנסים דקים ועם דמות שמהלכיה ומניעיה אינם תמיד מנומקים. עד כדי כך שלעיתים מתגנבת התחושה שמבטה של קיים בעולם החרדי לוקה במידה מסוימת של סטריאוטיפיזציה.

     

    הר הבית ברקע. "ההר" ()
    הר הבית ברקע. "ההר"
     

    בסופה של הצפייה ב"ההר" נדמה שאתר ההתרחשות הוא הגיבור האמיתי כאן, והוא זה שמחפה במידה מסוימת על כוחו המוגבל של הסרט. מבחינה זו, אפשר לתהות על תרומתו של "ההר" ליצירה הקולנועית הנשית הענפה שנוכחת בשנים האחרונות בקולנוע הישראלי. מצד שני, על כמה סרטים אפשר לומר שדימוייהם נותרים אצל הצופה זמן רב אחרי שהם מסתיימים?

     

    "ההר" (ישראל/דנמרק) - במאית: יעל קיים. שחקנים: שני קליין, אבשלום פולק, הייתם עומרי ואורלי פרל. אורך הסרט: 83 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף שניר
    שני קליין ב"ההר"
    צילום: אסף שניר
    לאתר ההטבות
    מומלצים