יו"ר מועצת המנהלים של ה-IAC בלוס אנג'לס, מירי שפר, זוכרת היטב את יום העצמאות הראשון שלה בעיר המלאכים. היא היתה אז אמא צעירה לשני ילדים, השלישי עדיין לא נולד. ביחד עם בעלה איציק ועוד מספר חברים, היא החליטה לארגן יום עצמאות בפארק. "הגענו לל.א בשנת 1975, אז אני חושבת שהשנה היתה 76' או 77'. הלכנו לכל מיני מקומות ופירסמנו שביום ראשון אנו חוגגים יום עצמאות בצ'טסוורט פארק. הגיעו 50 איש שאת חלקם בכלל לא הכרתי. תלינו על העצים דגלי ישראל, שיחקנו כדורגל ושש בש, כל אחד הביא אוכל מהבית וכך חגגנו ביחד”.

מה היית אומרת אז אם היו אומרים לך שיום אחד תארגני פסטיבל עצמאות בפארק ויגיעו אלפי אנשים?

"לא הייתי מאמינה. הייתי אומרת שהם חולמים. השנה אנו מקווים שיגיעו 20 אלף איש. עבדנו קשה מאוד להרים את הפסטיבל. אחד הדברים שהצלחנו לעשות הוא להגיע אל כל בתי הכנסת, בתי הספר והארגונים הלא רווחיים. כולם מתיחסים אלינו ברצינות, מחלקים את הפלאיירים שלנו ומעודדים אנשים שיגיעו לפסטיבל".

איך את רואה שהפסטיבל השתנה במרוצת השנים מאז שהוא נחגג בוודלי פארק?

"המספר הגדול ביותר של משתתפים שהגענו אליו כשהפסטיבל התקיים בוואלי, היו עשרת אלפים איש כששרית חדד הופיעה בפארק. מאז שהפסטיבל מתקיים בראנצ'ו פארק ע"י ה- IAC הצלחנו להגיע לקהל רחב יותר. יש לנו לא רק הרבה משתתפים יהודים שמגיעים לחגיגות, אלא המון יהודים הדוקים. זהו שינוי שהגיע בעיקר בזכות בתי הכנסת המעודדים את הקהילות שלהם להגיע ולהשתתף בחגיגות העצמאות. בגלל מה שקורה היום בכל העולם נגד מדינת ישראל והניסיון להביש אותה בכל צורה אפשרית, היהודים מבינים שאנו צריכים להתאחד ולהגן על מדינת ישראל, לשתף פעולה. יום העצמאות בל.א. הוא הפגנת הכח הכי גדולה למען מדינת ישראל ומחוץ לתחומי שראל. יש היום מודעות הרבה יותר חזקה לחג הזה, לא רק בגלל שזה יום של שמחה, משחקים, שירים וריקודים, אלא יום בו אנו מפגינים אחדות, גיבוש וחוזק”.

מה יאפיין את החגיגות השנה?

"הפסטיבל השנה יערך בסימן קיבוץ גלויות. כל עדה במדינה תיוצג במהלך הפסטיבל, מרוקאים, טוניסאים, פרסים, רוסים וכו'".

הבנתי שבשנה שעברה הפסטיבל עלה כ-700 אלף דולר, האם גם השנה העלות דומה?

"המספרים לא השתנו. אנו מנסים לצמצם בהוצאות, מדובר אכן בהוצאה ענקית ועומס גדול על הארגון. אבל על מנת לשמור על בטחון המשתתפים ושהם יוכלו להרגיש בנח וטוב להגיע לפסטיבל, אין ברירה. אחת ההוצאות הגדולות שלנו היא השמירה, האבטחה וכן, גם החלק הבידורי וכל האישורים הדרושים עולים הרבה”.

חלק גדול מההוצאות לוקח על עצמו נתי סיידוף.

"זה נכון. ללא נתי לא היינו מגיעים למימדים של הפסטיבל היום ולא רק מבחינת הכסף שהוא תורם. הוא הולך לכל המקומות ומבקש שישלחו דוא"ל כך שאנשים יגיעו לפסטיבל. הוא הנשמה של הפסטיבל”.

הפסטיבל נפתח בשעה 11 בבוקר אבל עוד קודם לכן, כבר בשעה 10 בבוקר, תצא צעדה אותה מארגן ארגון סטנד וויט אז, ברחובות העיר. מדובר בצעדה שנתית קבועה, המקדימה את חגיגות העצמאות. הרחובות הסמוכים לראנצ'ו פארק אז נסגרים לתנועה ותהלוכה עליזה יוצאת לדרך, נושאת דגלי כחול לבן. "מאוד מרגש לראות את כל הילדים, נושאים דגלים, רוכבים על אופניים או בעגלות ומנפנפים דגלים”, מספרת שפר, ”נהגים שרואים אותנו צועדים, מצפצפים לאות הזדהות, מלווים אותנו בתהלוכה או מצטרפים אלינו בעצמם".

מאז פתח ה-IAC סניפים נוספים ברחבי ארה"ב, החגיגות נערכות גם בערים כבוסטון, מיאמי, ניו יורק ולאס וגאס. החגיגות בלוס אנג'לס עם זאת, נחשבות לגדולות ביותר מחוץ לתחומי ישראל.

בתוכנית הופעת אמנים, זמרים ורקדנים מקומיים שיעלו על הבמה ויבדרו את הקהל בנושא עדות ישראל, הופעה של ה"כבש ה-16", הופעות ילדים, מתחם יצירה ומלאכה, פינת ליטוף חיות, פרק שעשועים, משחקיה לפעוטות, פינות יצירה ואמנות בהשראת עדות ישראל, יריד משלחת אמנים המגיעה מהארץ עם אמנות יחודית למכירה, אוהל תורה בו יתקימו קריאת משנה, הפרשת חלה, תפילות ומגוון אמנויות לילדים בנושאי יהדות, עמדה של מגן דוד אדום לתרומת דם, מתחם בית התפוצות בו באי הפסטיבל יוכלו להוסיף את שמם לאוסף הדיגיטלי היחיד בעולם של שמות משפחה יהודים וסרט תיעודי שיוקרן בקולנוע מיוחד שיוקם לצורך הפסטיבל. הסרט מתאר ומספר את סיפורם של בתי כנסת היסטוריים מרחבי העולם. סרטים נוספים יוקרנו מטעם הקונסוליה הישראלית בעיר ויספרו על הישגיה של מדינת שראל ב-68 שנות קיומה.