שתף קטע נבחר

בת הזוג של האימא הוכרה כ"אם נוספת" לילד

אישה הביאה לעולם ילד מתרומת זרע, ולוותה בתהליך על ידי בת זוגה ב-11 השנים האחרונות. שופט: הילד יירשם כבנה של בת הזוג במרשם האוכלוסין

עוד קביעה חשובה בסוגיית מעמד ההורים בין בני זוג מאותו מין בישראל: בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קבע לאחרונה כי בת זוגה של אישה שהביאה ילד לעולם מתרומת זרע תוגדר "אם נוספת". השופט טל פפרני קבע כי המהלך משקף את טובת הילד, ולפיכך הוא יירשם כבנה במרשם האוכלוסין.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בנות הזוג הכירו לפני כ-11 שנים ומאז הן מתגוררות יחד ומנהלות משק בית משותף. במהלך תקופה זו הרתה אחת מהן באמצעות תורם זרע ונולד להן בן. בתביעה שהגישו לפני כמה חודשים הן ביקשו שהוא ירשם כבנה של בת הזוג במרשם האוכלוסין. לדבריהן, הן פעלו יחד לכל אורך תהליך ההפריה, ההיריון והלידה, והתורם אף נבחר על ידן במשותף תוך התחשבות בנתונים פיזיים שתאמו את מראה שתיהן.

 

כמו כן, מאז לידת הילד הן משמשות לו שתי אימהות לכל דבר ועניין וחולקות את הטיפול בו. התובעות הדגישו את השותפות והמחויבות שלהן האחת כלפי השנייה וציינו כי בכל מקום שבו גרו הכירו בהן כתא משפחתי וכי הן נושאות בתעודת זוגיות מטעם "משפחה חדשה".

 

היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הרווחה השיבו לדרישת בנות הזוג כי דרך המלך למתן צו הורות על ידי בית המשפט היא באמצעות עריכת תסקיר על ידי השירות למען הילד, ו"מדובר בכלי הטוב ביותר, המקצועי והאחראי באמצעותו ניתן לבחון את המצב לגופו".

 

השופט טל פפרני הבהיר כי לצורך מתן צו המצהיר על הורות יש לבחון בראש ובראשונה את טובתו של הקטין המסוים בו מדובר. לדבריו, הזכות להורות היא מזכויות היסוד של האדם בישראל, ומערכת היחסים ההורית "אינה תוצר בלעדי של המעשה הפיזי, דוגמת לידה, והיא מושתתת על הזיקה הרגשית שבין המטפל לילד".

 

הוא הוסיף כי ביחס לזוגות חד מיניים, פסיקת בתי המשפט בשנים האחרונות מבקשת לצמצם ככל הניתן את הפער בין המציאות המעשית, שבה בת הזוג היא האם בפועל של הילד, לבין ההכרה המשפטית בהורות שלה.

 

השופט הסביר כי פער זה עלול להוביל למצבים אבסורדיים שבהם ההורה אינו יכול לקחת את ילדו לטיפולים רפואיים ולבצע פעולות משפטיות בשם ילדו. כמו כן, במקרים שבהם בן הזוג הביולוגי הולך לעולמו, עלול ההורה בפועל שלא להיות מוכר כבעל משמורת על הילד.

 

במקרה זה, כתב השופט פפרני, מתן הצהרה כי בת הזוג היא אם הקטין מקבעת את המצב הקיים למעשה ועולה בקנה אחד עם טובת הקטין. השופט הדגיש כי האם הלא ביולוגית הייתה שותפה מלאה לכל תהליך ההפריה והלידה והיא משמשת לקטין כהורה לכל דבר ועניין.

 

נקבע כי בנסיבות מקרה זה אין צורך בקבלת תסקיר השירות למען הילד שעלול לסרבל ולהאריך את ההליך שלא לצורך. בסיכומו של דבר נתן השופט צו הצהרתי שלפיו בת הזוג שאינה האם הביולוגית היא אם הקטין והורה לרשום אותו כבנה במרשם האוכלוסין.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות באי הכוח לא צוינו בהכרעת הדין
  • עו"ד דוד סנואני עוסק בדיני משפחה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים