שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ניצחה פעמיים: סיפורה של הזוכה באירוויזיון
    כשג'מאלה סומבר, המנצחת האוקראינית באירוויזיון, שרה שיר שנושא מסר חריף נגד רוסיה, היא חשבה על סבתא שלה, שמתה בתוך אחת המשאיות ששימשו לגירוש הטטארים מבתיהם על ידי הצבא האדום בשנת 1944. "זה שיר על גירוש, הוא הכעיס את הרוסים", מסביר מומחה לתחום באולפן ynet

     

    ד"ר יבגני קלאובר על המנצחת באירוויזיון    (צלמים: יוגב אטיאס חגי דקל ואלי סגל )

    ד"ר יבגני קלאובר על המנצחת באירוויזיון    (צלמים: יוגב אטיאס חגי דקל ואלי סגל )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עוד בטרם זכתה אמש (שבת) נציגת אוקראינה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון, עוררה הזמרת ג'מאלה סומבר, מוסלמית בת המיעוט הטטארי, עניין רב. ובצדק, יש לומר, שכן כמה מתמודדים בהיסטוריה של תחרות השירה המצועצעת והעליזה עסקו דווקא באירועים אפלים בהיסטוריה של ארצם, שכללו עריצות, רצח וגירוש של מאות אלפי אנשים? סביר להניח שלא הרבה.

     

    השיר הזוכה, "1944", נושא עמו משקל פוליטי רב ומסר חריף של אוקראינה נגד רוסיה ושאיפותיה האימפריאליסטיות. במהלך מלחמת העולם השנייה הואשמו טטארים רבים בשיתוף פעולה עם הנאצים, וגורשו על-ידי הצבא האדום מבתיהם. הם נשלחו למרכז אסיה במשאיות, ללא אוכל או אוויר צח. בשנה שעל שמה נקרא השיר, גירש סטאלין כרבע מיליון טטארים מחצי האי קרים, כחלק ממדיניות יצירתה של האומה הסובייטית. סבתה של ג'מאלה מתה באחת המשאיות הללו, ולדבריה "נזרקה מהמשאית כמו זבל".

     

    ג'מאלה סומבר. ניצחה עם שיר על רצח עם (צילום: AP) (צילום: AP)
    ג'מאלה סומבר. ניצחה עם שיר על רצח עם(צילום: AP)

    מדובר באחת הטראומות הגדולות של האומה האוקראינית, והשיר יכול היה להישאר כזה העוסק באירוע היסטורי שהתרחש לפני 72 שנה, אלמלא היו לו גם הקשרים פוליטיים אקטואליים, שכן הוא יוצא שנתיים אחרי שרוסיה השיבה לעצמה את השליטה בחצי האי קרים והתייצבה לצדם של המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה, הנלחמים נגד כוחות הממשלה הפרו-מערבית בקייב. רוב הטטארים, שהם מוסלמים ילידיים בקרים ומספרם עומד על כ-300 אלף מתוך כשני מיליון בני אדם שחיים באזור, מתנגדים להשתלטות הרוסית על חצי האי קרים, וחוששים שיזכו ליחס של אזרחים סוג ב' מצד הרוב הרוסי.

     

    גם לאירועים האחרונים קשר ישיר לג'מאלה - רוב משפחתה לא רצתה לעזוב את המקום, וזכתה לשוב אליו רק לקראת סוף שנות ה-80. בכפר שבו קבורה סבתה של ג'מאלה ובו סבה בן ה-87 עדיין חי, סבלו לדבריה קרובי משפחתה מהתעללויות. סומבר, 32, טענה לאחרונה בראיונות כי אין קשר בין השיר לבין התמורות הפוליטיות של השנים האחרונות. השיר, כך סיפרה, נכתב בהשראת סבתא-רבתא שלה, שנמנתה עם רבע מיליון הטטארים המוגלים, באירוע שהממשלה האוקראינית הכירה בו רק בנובמבר האחרון כרצח עם. "המסר העיקרי הוא לזכור ולהכיר את הסיפור הזה. מודעות לאירועים תמנע את הישנותם בעתיד", אמרה.

     

    ביקורת פוליטית היסטורית ועכשווית. "1944"


    תשובה זו הייתה יכולה לפתור אותה בקלות מההאשמות שהופנו כלפיה בחשד למתיחת ביקורת פוליטית עכשווית, אלא שבחודש פברואר אמרה הזמרת בראיון לרדיו "אירופה החופשית" (בעצמה תחנה בעלת רקע פוליטי) כי שירה לא עוסק רק באירועי העבר: "היום הטטארים בקרים חיים בשטח כבוש, וזה מאוד קשה להם", אמרה. "הם נתונים תחת לחץ עצום". סומבר לא ראתה את משפחתה מאז קיץ 2014, "מפחיד אפילו לחשוב שמשהו עלול לקרות להם משום שאני מרגישה חופשייה כל כך כאן", היא אומרת. "אני מבינה שכל מילה שאגיד עלולה לפגוע בהם".

     

    כמובן, הרוסים לא רואים בעין יפה את המסר שמעבירה לה אוקראינה באמצעות נציגתה בתחרות (על אחת כמה וכמה כשמדובר בשיר שזכה בתחרות, והעלה את הנושא לסדר היום), ונציגיה טענו כי שירה של ג'מאלה מנוגד לכללי האירוויזיון, שאוסרים על כניסתם לתחרות של שירים בעלי מסר פוליטי. האזנה למילותיו מאששת טענה זו, נוכח שורות כמו "כאשר זרים באים, הם באים לביתך, הם הורגים את כולכם ואומרים 'אנחנו לא אשמים, לא אשמים'".

    "השיר מסמל גירוש ותחושות אתניות עמוקות", אמר הבוקר (א') באולפן ynet ד"ר יבגני קלאובר, מומחה לאוקראינה מהחוג למדעי המדינה בתל אביב. "אם מקשיבים לשיר אפשר למעשה לקרוא את מה שקרה ב-2014, שזו הסיטואציה הנוכחית". זו, אגב, אינה הפעם הראשונה שהאירוויזיון מזמן ביקורות חצי-סמויות בכסות שירים תמימים.

     

    ב-2005 הגישה אותה אוקראינה (המארחת של התחרות באותה שנה) את שיר ההיפ הופ, "Razom Nas Bahato, Nas Ne Podolaty" לועדת האירוויזיון, שהכיל התבטאויות מפורשות נגד הרוסים, והיא נתבקשה לשנות את מילותיו. "יחד אנחנו רבים, לא ניתן להביסנו", אמרו מילות השיר, שהיה למעשה רק שנה לפני כן להמנון הלא רשמי של "המהפכה הכתומה" (הפגנות ומחאה ציבורית אדירה שקמה באוקראינה לאור מקרים חמורים של שחיתות, הטלת אימה וגניבת קולות במהלך הבחירות לנשיאות המדינה).

     

    "Dancing Lasha Tumbai" מ-2007. גם אז אוקראינה שלחה שיר פוליטי

     

    ב-2007 שוב עוררה אוקראינה מחלוקת בתחרות, כאשר שם השיר אשר ייצג אותה, "Dancing Lasha Tumbai", נשמע פונטית כמו "Russia Goodby" (להתראות רוסיה"), בהתייחס לאותה מהפיכה שהתרחשה שלוש שנים קודם. וזו הייתה רק אחת השערוריות שעורר השיר, שבוצע על ידי אנדרי מיכאלוביץ' דנילקו – או בשם הדראג שלו, ורקה סרדוצ'קה. למרות (ואולי בגלל) כל אלה, הגיע השיר למקום השני המכובד. שנתיים מאוחר יותר, באירוויזיון 2009, היו אלה הגיאורגים שבחרו להתנגח מוזיקלית ברוסים, באמצעות השיר "We Don't Wanna Put In", שהכיל אמירה אנטי אימפריאליסטית ומשחק מילים על שמו של המנהיג הרוסי, ולדימיר פוטין.

     

    "We Don't Wanna Put In" מ-2009. משחק מילים בחסות גאורגיה

     

    וישנו גם צד נוסף למחאה שנושאת תחרות הקיטש האירופאית כלפי רוסיה מדי מספר שנים - בעבר היה האירוויזיון מזוהה עם מערב אירופה, אך נפילת מסך הברזל הביאה להתרחבותו למזרח אירופה. כך נוצר לא פעם מצב של התנגשות ערכים בין מזרח למערב. כזכור, ב-2013 נחקק במדינה "החוק נגד תעמולה הומוסקסואלית", שהביא לביקורת גדולה על מוסקבה במערב ואוסר רשמית "תעמולה של יחסי מין לא-מסורתיים". בפועל, משמעותו היא איסור על קיום מצעדי גאווה. ניסוחו המעורפל אף מאפשר הטלת קנסות על זוגות חד-מיניים שיעזו להתנשק ברחוב.

     

    תחת מתקפה אירווזיונית.נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין (צילום: רויטרס  ) (צילום: רויטרס  )
    תחת מתקפה אירווזיונית.נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין(צילום: רויטרס )

    שנה לאחר מכן תקף ויטאלי מילונוב, הפוליטיקאי שעמד מאחורי החוק, את הנציג(ה) האוסטרית בתחרות, דראגיסט תומאס נוירוט, שייצג את מדינתו בדמות הדראג שלו קונצ'יטה וורשט. "לא ייתכן שנציגים רוסים יעמדו איתו על אותה הבמה", התרעם מילונוב, שכינה את וורשט "הסוטה מאוסטריה". בעבר הציע שליח הציבור ההומופוב להחרים את האירוויזיון, ולהשתית במקומו את ה"רוסיה-ויזיון" – תחרות שתתבסס על ערכיה המסורתיים של אמא רוסיה. גם במקרה הזה ההתקפה הרוסית לא הועילה, וקונצ'יטה הביאה את הניצחון למדינתה – גם הפעם, למרות, וסביר להניח שגם בזכות, הזקן שעיטר את פניה.

     

     

    הביקורת הרוסית לא מנעה את הניצחון. קונצ'יטה וורסט (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    הביקורת הרוסית לא מנעה את הניצחון. קונצ'יטה וורסט(צילום: EPA)

    במקביל לאותו חוק שטף את רוסיה גל דיווחים על תקיפות אלימות והשפלות של הומוסקסואלים, במסגרתו אף הופצו סרטונים איומים באינטרנט שתיעדו אותן. גם סיפורים על התעללויות פיזיות בהומוסקסואלים ורציחות שלהם נפוצו וזעזעו את העולם, ורוסיה נתפסה מאז כמדינה עוינת כלפי הקהילה הלהט"בית. מנגד - זו, אם ננסח זאת בעדינות, רוחשת חיבה רבה לאירוויזיון ונמנית עם קהל צופיו האדוק. "השאיפות האימפריאליות של רוסיה לא יכולות לא לבוא לידי ביטוי בתחרות השירים", אומר ד"ר קלאובר. "גם ספורט ותרבות תמיד מאוד קשורים לפוליטיקה".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    "נזרקה מהמשאית כמו זבל". ג'מאלה סומבר על סבתה
    צילום: AP
    7 לילות
    מומלצים