הירייה שפילחה אתמול בצהריים את האוויר החרידה את השכונה השקטה ברמת־גן. זעקות "מה עשית?" ו"תזמינו אמבולנס" שנשמעו שניות אחר כך הבהירו לכולם כי אסון נורא קרה — ונערה בת 17 לא תחזור עוד לעולם הביתה.
הנערה, תלמידת כיתה י"ב שהייתה בת יחידה במשפחה חד־הורית שעלתה ארצה לפני כעשר שנים, נפגעה אנושות מפגיעת כדור שנפלט מנשקו האישי של ידידה, חייל קרבי בשירות חובה.
מפרטים ראשונים של החקירה עולה כי הנערה והחייל הגיעו שניהם לביתה של חברה משותפת שלהם ברחוב הצלע בעיר. במהלך שהותם בדירה שיחקה הנערה בנשקו האישי של החייל מסוג "תבור" — ומסיבה שטרם הובררה נפלט מהרובה כדור שפגע בה.
"המרפסת שלנו פונה לאותו צד שאליו פונה המרפסת בדירה בקומה השישית", סיפרה אוראל וקנין, המתגוררת בקומה השלישית בבניין. "פתאום שמעתי בום גדול, ואז צעקות 'מה עשית? תזמינו אמבולנס'. הבנתי שקרה אסון. ראיתי את הפרמדיקים עולים למעלה ושמעתי את הילדים למטה צועקים 'מה היא עשתה?' הייתי בהלם, לא ידעתי מה לעשות. היו צעקות אימים. אני יודעת שהן ילדות ממש טובות ומקסימות והורים טובים".
החובשים והפרמדיקים של מד"א שהגיעו למקום העניקו לנערה שנפגעה אנושות טיפול רפואי ראשוני שכלל החייאה. בהמשך הם פינו אותה לבית־החולים איכילוב בתל־אביב, אך שם נקבע מותה. "קיבלנו לחדר המיון נערה בת 17 שנורתה בחזה", דיווח פרופ' פיני הלפרן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה באיכילוב. "היא הגיעה תוך כדי החייאה של מד"א, אך המאמצים שלהם ושלנו לא עלו יפה והיא נפטרה. מדובר בפציעת ירי, כנראה מרובה. המשטרה מעורבת, והמשפחה קיבלה הודעה על מותה".
לאחר האירוע נלקחו החייל והנערה שבביתה התרחש האסון למסור עדות במשטרת מרחב דן. בעדותם סיפרו כי הנערה שנהרגה התעסקה עם הנשק. לזירת האירוע הגיעו גם חוקרי המשטרה הצבאית, שיבדקו אם החייל הפקיר את נשקו ואיך בדיוק הוא הגיע לידיה של הנערה.
עם היוודע דבר האסון התאספו חבריה של הנערה בבית־הספר "אורה מדעים" ברמת־גן שבו למדה. מחר הם אמורים לגשת לבחינת הבגרות באנגלית, והעירייה פנתה למשרד החינוך בבקשה לבדוק כיצד ניתן להקל עליהם. "התלמידים בשוק", סיפרה מנהלת בית־הספר, סימה מאור. "כואב להם והם בוכים. אנחנו לא בקיאים בחקירה עצמה, אנחנו כאן כדי לתת כתף לתלמידים. מדובר בתלמידה שמחה ומלאת חיים עם עיניים נוצצות. היא הייתה בן אדם שאוהב את החיים ופעילה מאוד בשבט הצופים, שהיה הבית השני שלה”.
"הכרנו דרך הצופים והפכנו לחברות הכי טובות", סיפרה אחת החברות. "היא הייתה הכי חברותית ומצחיקה, תמיד מוקפת חברים. אחת שתמכה בכולם וידעה להגיד את הדבר הנכון. ילדה מושלמת. כשזה קרה בדיוק עשיתי בייביסיטר, והודיעו בקבוצת הווטסאפ של החברות שמישהו נהרג בבניין ברחוב הצלע. התקשרנו מהר לכל החברות ואף אחת לא ענתה. ואז התחילו לרוץ שמועות. אנחנו לא קולטות, זה מרגיש כמו חלום רע. היא הייתה בתקופה הכי מאושרת שלה, לפני מסיבת הסיום והגיוס. אני מכירה את החברה שאצלה זה קרה, כולנו חבורה אחת".
"היא ילדה מדהימה, קשה לתאר כמה", הוסיפה חברה נוספת. "תמיד קיבלה את כולם בידיים פתוחות, וגם בוויכוחים ידעה להגיע למקום הכי טוב ולפתור הכל. היא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. כל מה שאני אגיד לא יתאר אותה אפילו קצת. רק אתמול בלילה דיברנו על הבגרויות ועל איך היא מרגישה. היא תמיד תהיה איתי".
"בשנתיים האחרונים היא הדריכה ילדים בכיתה ו'", סיפרה חברה שלישית. "היא הייתה ילדה שמחה וחברותית שכולם מאוד אהבו. מאוד מיוחדת. עשינו עשרות טיולים יחד. אני עדיין לא מעכלת שזה קרה, לא מוצאת את המילים. אני לא יודעת איך מגיבים. הרבה ילדים מרמת־גן הכירו אותה, ואנחנו מחזקים אחד את השני. כולם מגיעים להיות ביחד".
"זו התמודדות ראשונה שלנו עם מקרה כזה", אמר גם גיל מסיקה, ראש שבט עלית שאליו השתייכה הנערה, "ואנחנו נעזרים בתמיכה של אנשי מקצוע. זה מאוד קשה לכולם, ובמיוחד לחניכים שלה. אני מדבר עם הורים וכל אחד עסוק בלחזק את ילדיו. דיברתי עם אמא של הנערה כשהייתה בבית־החולים ואמרתי לה שאנחנו כאן בשבילה. היו בשיחה הרבה תודה ובכי".
