קשה להפריד בין המוזיקה שרדיוהד יוצרת בשנים האחרונות לבין הגימיקים שהיא מתעקשת להצמיד לה. כשזה נוגע לאלבומים עצמם, טום יורק וחבורתו הם עדיין להקה שמציגה התפתחות מעניינת וכזו שמאתגרת את המאזינים (לעיתים קצת יותר מדי). בכל היתר — שחרורי אלבומים בשיטת שלם כפי רצונך, העלמת עמוד הפייסבוק, ציוצים מוזרים בטוויטר והעלאת עמוד לבן באתר הבית (ואחסוך מכם את היתר) — הם שבים ומתגלים כחבורת נודניקים שאינה יודעת מתי להפסיק.

למרות הרעש התקשורתי שנלווה לצאתו, A Moon Shaped Pool מעולם לא התיימר להיות האלבום שיעצור את העולם. אף אלבום רוק כבר לא עושה את זה כבר שנים ולא חשוב איזה שם מתנוסס על עטיפתו. ועדיין מדובר באלבום מצוין, מינימליסטי, נוגה ושברירי, ובעיקר כזה שיחזיר הביתה לא מעט מעריצים ותיקים. כבר מרפרוף על שמות השירים (המסודרים לפי האלף בית) מבינים את הקו.

מ־Burn the Witch עם כלי המיתר הדומיננטיים דרך הריחוף של Daydreaming והגיטרות הפולקיות היפות של Desert Island Disk, עבור ב־Glass Eyes היפהפה ועד לבלדה הסוגרת True Love Waits, מהקטעים היפים כאן שנכתב כבר לפני 21 שנה והיה מרגיש נהדר באלבומה הקלאסי The Bends. 11 השירים האלו מוכיחים שגם לאחר שהבאז סביב האלבום ייעלם, רדיוהד ממשיכה ליצור מוזיקה מטלטלת.