שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קולטים את הענף: סיוף בריו 2016
    מזורו עד הנסיכה הקסומה, משלושת המוסקטרים עד שודדי הקאריביים - מי מאיתנו לא זוכר את סצינות הסיוף הגדולות בקולנוע. עכשיו רק שימו לאיניגו מונטויה מסכה על הראש וחיישן אלקטרוני בקצה החרב – והוא מוכן לאולימפיאדה
    הופעה ראשונה במשחקים האולימפיים: אתונה 1896.

    מספר אולימפיאדות: 28.

    מתי נכנסו נשים: פריז 1924.

     

    על רגל אחת

    את שורשיו של הסיוף אפשר לאתר בתורות לחימה עתיקות, והוא אחד מחמישה ענפים בלבד שהופיעו בכל אולימפיאדה מ-1896 ועד היום. ולמרות הרזומה הספורטיבי המרשים, רובנו נחשפנו לראשונה לקרבות סיוף בספרות ובעיקר בקולנוע. זורו, שלושת המוסקטרים, ג'וני דפ ב"שודדי הקאריביים", וכמובן, המשפט האלמותי מ"הנסיכה הקסומה": "שמי איניגו מונטויה, הרגת את אבי, התכונן למות".

     

    כמו הסיוף הקדום, גם סיוף תחרותי מורכב מקרבות בין שני מתמודדים. אבל כאן לא הורגים את היריב, פשוט דוקרים אותו באזור מטרה מוגדר ומקבלים "טוש" על כל פגיעה מוצלחת.

     

    סיוף באתונה 2004. בענף מתחרים בדגמים - רומח, דקר וחרב (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
    סיוף באתונה 2004. בענף מתחרים בדגמים - רומח, דקר וחרב(צילום: איי פי)

     

    הסייפים מופיעים בתחרויות אישיות ו/או קבוצתיות בשלושה כלים שונים - רומח, דקר וחרב. הרומח הוא הכלי הבסיסי ביותר ובמשך שנים גם היה הנפוץ מבין השלושה. זהו הדגם הקל ביותר וידית האחיזה בו דמוית אקדח לרוב. הדקר דומה לרומח, אך כבד ממנו. החרב התפתחה מהחרב הצבאית של הפרשים הקלים של המאה ה-17, והלהב שטוח וקל. החרב היא כלי דקירה והצלפה, כלומר הפגיעות יכולות להיעשות בכל חלקי הלהב, ולא רק בקצהו.

     

    בקצה הלהב ישנו חיישן זעיר, שבמגע עם בגדי היריב (המצופים ברשת נחושת דקיקה), סוגר מעגל חשמלי ומסמן את הפגיעה. אורך המשטח: 14 מטר. רוחבו: 1.5 מטר. קו אזהרה 2 מטר פנימה מכל צד. הקרבות מחולקים לשלושה שלישים בני שלוש דקות כל אחד. במקרה של שוויון לאחר תשע דקות תתקיים תוספת זמן בת דקה בשיטת "מוות פתאומי" - הראשון שמשיג נקודה, מנצח.

     

    המטרה להגיע ל-15 'טושים' (נקודות) (צילום: AP) (צילום: AP)
    המטרה להגיע ל-15 'טושים' (נקודות)(צילום: AP)

     

    המטרה: בקרבות האישיים - להגיע ראשון ל-15 פגיעות מוצלחות או להשיג יותר פגיעות מוצלחות בסיומן של 9 דקות הקרב – מה שקורה קודם. בתחרות הקבוצתית - להגיע ל-45 פגיעות מוצלחות.

     

    החוקים:

    שטחי הפגיעה: ברומח - פלג הגוף העליון, כולל המפשעה אבל לא כולל הראש והידיים. הפגיעה צריכה להיות במשקל 500 גרם כדי שתיחשב. בדקר - הגוף כולו, מכף רגל ועד ראש. בחרב - פלג הגוף העליון, כולל הראש והידיים אבל לא כולל המפשעה.

     

    זכות ההתקפה: ברומח ובחרב, למי שתוקף ראשון יש עדיפות. מי שמותקף חייב קודם להתגונן, לפני שיוכל ליזום התקפת נגד. הדיפת ההתקפה בעזרת הלהב

    גורמת להיפוך תפקידים, וכעת מי שמתגונן הוא בעל זכות ההתקפה. במקרה שאחד הסייפים מתקיף, יריבו מתקיף בחזרה מבלי להתגונן תחילה, ושני הסייפים פוגעים זה בזה. רק בעל זכות ההתקפה יזכה בנקודה. כמובן שלשופטים חלק חשוב בתהליך. הם מחליטים מי בעל זכות ההתקפה ומי זוכה בנקודה.

    בדקר אין זכות התקפה: מי שפוגע ראשון, זוכה בנקודה. אם שני הצדדים פוגעים זה בזה בהפרש של חמש מאיות השנייה, נרשמת פגיעה לשניהם.

     

    הקרב נמשך 9 דקות (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
    הקרב נמשך 9 דקות(צילום: איי פי)

     

    תשכחו מאיניגו מונטויה: אסור להחליף ידיים במהלך התחרות.

     

    דרך נוספות להשיג נקודה: אם היריב יוצא עם שתי רגליו מאחורי הקו.

     

    גם כאן יש כרטיסים: כמו בכדורגל, כרטיס צהוב הוא אזהרה (למשל על לבוש פגום, מגע גופני וכו'). כרטיס צהוב שני הופך לאדום (נקודה אוטומטית ליריב), אבל הצהוב לא נמחק, כלומר כל צהוב נוסף יעניק נקודה נוספת ליריב. כרטיס שחור הוא החמור ביותר ופירושו הרחקה (פגיעה ביריב בעזרת מגן היד, התנהגות לא ספורטיבית וכו').

     

    המעצמות הגדולות

    עם 186 מדליות זהב מתוך 201, השליטה של האירופיים היא מוחלטת. איטליה (48 מדליות זהב), צרפת (41) והונגריה (35) נמצאות בחוד, תרתי משמע.

     

    הסייפים הגדולים

    האיטלקי נדו נאדי נחשב לסייף המגוון בהיסטוריה. באולימפיאדת אנטוורפן 1920 הוא זכה בחמש מדליות זהב ברומח, דקר וחרב: שתיים אישיות ושלוש קבוצתיות (אם כי ההיעדרות של ההונגרים מהמשחקים עזרה לו). בסך הכל יש לנאדו שש מדליות זהב, מהן שלוש אישיות. שיאן מדליות הזהב הוא אלדר גרביץ' ההונגרי עם שבע, האחרונה שבהן ברומא 1960, בגיל 50, אבל שש מתוך שבע מדליות הזהב הן אישיות. הסייפת הבולטת היא ולנטינה וצאלי האיטלקייה, האלופה האולימפית ברומח מסידני 2000, אתונה 2004 ובייג'ינג 2008. סך הכל זכתה וצאלי בשש מדליות זהב, אחת מכסף ושתיים מארד כולל בתחרות הקבוצתית. וצאלי (42) שנבחרה לפרלמנט האיטלקי ניסתה להגיע גם לריו אך נכשלה בכך ופרשה.

     

    דלילה חטואל. נציגת המשפחה בבייג'ינג 2008 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    דלילה חטואל. נציגת המשפחה בבייג'ינג 2008(צילום: רויטרס)

     

    תחרויות הסיוף בריו 2016

    תאריכים: 6 עד 14 באוגוסט.

    מקום: קריוקה ארנה 3.

    מספר משתתפים: 212 (106 גברים, 106 נשים)

    מספר תחרויות הגברים: 5 (רומח אישי, דקר אישי, חרב אישי, רומח קבוצתי, דקר קבוצתי).

    מספר תחרויות הנשים: 5 (רומח אישי, דקר אישי, חרב אישי, דקר קבוצתי, חרב קבוצתי).

    מבנה התחרויות: שיטת נוקאאוט, מהסיבוב הראשון עד הגמר.

     

    הזווית הישראלית

    לא מעט סייפים ישראלים השתתפו באולימפיאדות מאז 1960. המשפחה המלכותית של הסיוף המקומי, משפחת חטואל, שלחה שלושה נציגים. ועדיין, אי אפשר להצביע על שום הישג משמעותי.


    פורסם לראשונה 18/07/2016 12:09

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לוח תחרויות
    מדליות כחול לבן
    י"א חללי מינכן
    גיבורים אולימפיים
    צילום: getty images
    מפת הפארק
    המשחקים הפראלימפיים
    מומלצים