שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הבנקים לבג"צ: החריגו את הפנסיות מהגבלת שכר הבכירים

    בעתירה לבג"ץ שהגישו היום הבנקים הם דורשים מבית המשפט לקבוע כי הגבלת שכר הבכירים לא תפגע בזכויות הפנסיה והפיצויים שנצברו וכן להסיר את התלות בין השכר הגבוה ביותר בבנק, לנמוך ביותר. בג"ץ: על המדינה להשיב לעתירה עד ה-19 ביוני

    אחרי שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט הודיע כי לא יפרסם חוות דעת התומכת בהחרגת הזכויות הפנסיוניות של בכירי המערכת הפיננסית מחוק הגבלת שכר הבכירים החדש, פונים הבנקים לבג"ץ.

     

    בעתירה שהגישו היום (ד') לבית המשפט כנגד הכנסת, שר האוצר, המפקחת על הבנקים ונגידת בנק ישראל, מבקשים הבנקים לקבוע כי לא ניתן יהיה לפרש את החוק באופן רטרואקטיבי, ולהבהיר כי אין בו כדי לפגוע בזכויות שצברו עובדים לפנסיה ולפיצויי פיטורים ואשר מחושבות לפי הוותק שצברו עד חקיקת החוק. עוד מבקשים הבנקים לבטל את הסעיף שיוצר באופן מעשי תקרת שכר אבסולוטית ומגביל את שכרו של העובד המתוגמל ביותר בארגון לשיעור של עד פי 35 מהשכר הנמוך ביותר.

     

    בנוסף, דורשים הבנקים מבג"ץ קבלת צו ביניים הקובע כי בכירים שיפרשו בתוך 45 יום ממועד ההכרעה בבקשה, לא יאבדו את מכלול זכויותיהם המגיעות להם כיום.

     

    בעקבות העתירה, פרסם אחה"צ שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, החלטה לפיה על המדינה להשיב לעתירה עד ה-19 ביוני. בנוסף נקבע כי הדיון בעתירה יתקיים לא יאוחר מסוף חודש יולי.

     

    הבנקים מבהירים כי אינם מבקשים מבית המשפט לבטל את החוק כולו ואינם יוצאים נגד הגבלת השכר המוכר למס ל-2.5 מיליון שקלים.

     

    בעתירה קובעים באי כוחם של הבנקים, משרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל באמצעות עוה"ד ד"ר רלי לשם, אייל דותן וד"ר איסר בירגר, כי להצעת החוק המקורית הוספו ברגע האחרון הוראות "בהליך חפוז, ללא כל בחינה מסודרת ומקצועית של השלכותיהן, ובניגוד מוחלט לעמדת כל הוועדות המקצועיות ועבודת המטה העצומה שביצעה הממשלה עצמה בנושא". הם מסבירים כי כתוצאה מכך עלולה להיווצר אי ודאות באשר לזכויות עבר של עשרות רבות של עובדים במערכת הבנקאית, אשר עלולים למצוא עצמם נפגעים.

     

    בשבועות האחרונים התנהלו ניסיונות קדחתניים של הבנקים מול גורמים רבים במערכת הפולטית והמשפטית בנושא זה על מנת להבהיר את הסוגיה. במהלך דיאלוג שהתנהל מול בנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר וגורמים שונים בכנסת, הובהר לבנקים כי לא היתה כל כוונה לקבוע שהחוק יחול בצורה כלשהי על זכויות עבר של עובדים. שר האוצר עצמו, ובדומה חלק מחברי ועדת הכספים, הסכימו כי לא נכון יהיה ליישם את החוק באופן רטרואקטיבי, אך למרות זאת סרבו לבצע תיקון בחוק שיקבע הוראות מעבר מסודרות ויספקו מענה לקושי המשפטי שנוצר.

     

    כאמור, לפני ימים אחדים הודיע גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, כי לאחר שבחן את הסוגיה הגיע למסקנה שאין מקום לתת חוות דעת משפטית בנושא. ליכט הביע תמיכה מסויימת בטענות שאין מקום לפרש את החוק באופן רטרואקטיבי, אך סבר כי חוות דעת מטעמו איננה הכלי המשפטי הנכון להבהיר זאת. בעקבות החלטה זו החליטו כאמור הבנקים לפנות לבג"צ.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים