מילדריד "בייב" דידריקסון: אשת חיל מי ימצא
ריצה? הטלת כידון? קפיצה לגובה? ואולי בכלל גולף, כדורסל וטניס? תחשבו על ענף ספורט, וכנראה שמילדריד "בייב" דידריקסון לא רק עשתה עליו וי – היא גם הייתה מעולה בו. הספורטאית הטהורה ביותר שלא הכרתם
שם: מילדריד אלה "בייב" דידריקסון
מדינה: ארה"ב
ענף: אתלטיקה
נולדה: 26 ביוני 1911 בפורט ארתור, טקסס
הלכה לעולמה: 27 בספטמבר 1956
הישגים באולימפיאדות: לוס-אנג'לס 1932 – 2 מדליות זהב (80 מטר משוכות, הטלת כידון), מדליית כסף (קפיצה לגובה)
אם הייתה תחרות המאגדת את כל ענפי הספורט בעולם, בייב דידריקסון כנראה הייתה זוכה בה בהליכה. ספורטאית הענק ,שהתחילה בתור כוכבת אתלטיקה קלה וסיימה את הקריירה כשחקנית גולף מדהימה, התחרתה כמעט בהכל. כששאלו אותה אם יש משהו שהיא לא משחקת בו, היא ענתה בפשטות: "כן, בבובות".
למשחקים שנחשבים נשיים דידריקסון באמת מעולם לא התפתתה. לכל השאר כן. היא קפצה, רצה, זרקה והטילה. שיחקה כדורסל, כדורעף, כדוריד ובייסבול. היא חבטה בכדור טניס, דיוושה על אופניים ושלחה סנוקרת בקרב אגרוף. שחייה, החלקה, קפיצות למים. הכל היה שם. ומעל הכל – גולף.
מילדריד אלה דידריקסון, ילידת טקסס למשפחה שהיגרה מנורבגיה, זכתה לכינוי "בייב" על שמו של שחקן הבייסבול האגדי בייב רות', לאחר שבילדותה חבטה חמישה הום-ראנס במשחק בייסבול בילדותה. כינוי שנשאר איתה עד יום מותה בשנת 1956, אז נכנעה למחלת הסרטן כשהיא בת 45 בלבד.
דידריקסון הייתה טום-בוי אמיתית. ילדה-נערה ששום דבר חוץ מספורט לא עניין אותה. בנוסף, היא היתה פמיניסטית גדולה, זמרת, נגנת מפוחית נפלאה ותופרת דגולה, שדאגה לתפור בעצמה את רוב בגדי התחרויות שלה. היא זכתה חמש פעמים בתואר ספורטאית השנה בעולם של סוכנות AP, שגם בחרה בה לספורטאית המאה ה-20. המגזין "ספורטס אילוסטרייטד" בחר בה במקום השני בדירוג ספורטאיות המאה, אחרי ג'קי ג'וינר-קרסי.
הקריירה שלה כוללת אולימפיאדה אחת, לוס-אנג'לס 1932, בה זכתה בשתי מדליות זהב (ריצת 80 מ' משוכות וזריקת כידון) ובמדליית כסף אחת (קפיצה לגובה). שלוש שנים מאוחר יותר דידריקסון התחילה לשחק גולף באופן מקצועני. וכמה מפתיע, היא הייתה שחקנית גולף מזהירה, אחת הגדולות בהיסטוריה, עם 47 זכיות בטורנירים (כולל 10 מייג'ורס). היא אפילו התחרתה בתחרויות גדולות מול גברים – דבר שבמשך עשרות שנים אף גולפאית אחרת לא העזה לעשות.
דידריקסון מסמלת את מהות הספורט. הרצון שלה להתחרות בכל ענף, ולהיות הטובה ביותר, סלל את הדרך לנשים רבות אחריה. בעידן שבו הספורט עדיין לא התמסחר, היא הייתה הדבר האמיתי, הטהור ביותר, שכמעט אינו קיים עוד.
לפנייה לכתב/ת 
