פלורנס גריפית'-ג'וינר: חידה בלי פיתרון

מדינה: ארה"ב

ענף: אתלטיקה (ריצות קצרות)

נולדה: 21 בדצמבר 1959 בלוס אנג'לס

הלכה לעולמה: 21 בספטמבר 1998

הישגים באוליפיאדה: לוס-אנג'לס 1984 - 2 מדליות כסף (200 מ', 4x100). סיאול 1988 - 3 מדליות זהב (100, 200, 4x100)

אגדות אולימפיות לעיתים נבנות מההישגים בזירת הקרב, לפעמים בגלל אופי יוצא דופן, ובמקרים מיוחדים - בשל הסיפור המסתורי האופף אותן. לכן, פלורנס גריפית'-ג'וינר היא ללא ספק מהדמויות השנויות ביותר במחלוקת בתולדות המשחקים האולימפיים.

אחת מהדמויות השנויות במחלוקת באתלטיקה. פלורנס גריפית'(צילום: gettyimages)

24 שנים שעננה כבדה של שימוש בחומרים אסורים מרחפת מעל לאישה הזו, במותה ובחייה, עננה שחורה וסמיכה שלא תתברר כנראה לעולם. אלמלא אותו כתם לא ברור, שמעולם לא הוכח, היינו מתייחסים ל"פלו-ג'ו" בשורה אחת עם שמות כמו קרל לואיס, בוב בימון, מייקל ג'ונסון ואוסיין בולט. כאלה שקבעו שיאים בלתי נתפסים.

10.49 שניות בריצה ל-100 מ', קיזוז של 27 (!) מאיות מהשיא הקודם, במבחנים האמריקאיים לאולימפיאדת סיאול, היו המבוא המטורף. בסיאול היממה גריפית'-ג'וינר את עולם האתלטיקה כשמחצה את השיא ב-200 מ' ב-37 מאיות (!) והעמידה אותו על 21.34 שניות. 28 שנה חלפו, ואף אחת לא מסוגלת אפילו להתקרב למספרים הללו.

רק כדי להמחיש את גודל המחלוקת: זמנה הטוב ביותר לפני 1988 עמד על 10.96 שניות, לפני שיצאה לחופשה של שנתיים בעקבות נישואיה לאלוף האולימפי בקפיצה משולשת, אל ג'וינר. את שיאה ב-200 מ' היא שיפרה לבלי היכר ב-62 מאיות, כשהיא מתקרבת לסוף הקריירה בגיל "המופלג" של 29.

ג'וינר משחקים אולימפיים בסיאול 1988(צילום: mct)

השינויים הפיזיולוגיים ניכרו על גופה, שהפך הרבה יותר שרירי והרבה ופחות אסתטי ונשי כבעבר. נשארו רק הציפורניים הארוכות והמעוטרות שנשענו על מסלול האתלטיקה והפחידו ילדים קטנים ברחבי העולם.

ב-1998, כשהיא רק בת 38, הלכה לעולמה עקב סיבוכים בלבה, מבלי רשות המשפחה לבצע נתיחה של הגופה כדי להעלים את החששות. יותר מכל, נדמה כי פלו-ג'ו היא דמות טרגית, קורבן לתקופה אפלה של האתלטיקה ומי שנתפסת בעיני הציבור כעבריינית. והאמת? אותה לא נדע לעולם.