yed300250
הכי מטוקבקות
    סבר
    ממון • 06.06.2016
    על ראש בושתנו
    סבר פלוצקר

    כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, כעשירית מאוכלוסיית ירושלים הישראלית חיה מתחת לקו העוני. הכנסתו של כל ירושלמי עשירי במחצית הראשונה של 1967 לא הספיקה לקניית סל מצרכים ושירותים מינימלי הנחשב לקו העוני. מאז גדלה מאוד אוכלוסיית ירושלים, אך העוני בה גדל יותר מהר: כיום כ־48% מתושבי ירושלים נאלצים להסתפק בהכנסה המוגדרת כנמוכה מקו העוני. ירושלים היא אפוא עיר בירה מערבית הסובלת משיעורי העוני הגבוהים ביותר. כל ירושלמי שני עני - ובירת ישראל "מככבת" במקום ראשון בעוני.

     

    שיעור העניים מזנק לשיאים כאלה כאשר לוקחים בחשבון את האוכלוסייה הפלסטינית שסופחה חלקית לעיר. אך גם קרוב ל־30% מיהודי ירושלים חיים מתחת לקו העוני - יותר מכפול מהממוצע הארצי. כל שכיר שני בעיר משתכר פחות מהמינימום. אחוז מקבלי הקצבאות והשלמת ההכנסה גבוה באופן חריג.

     

    האם התהליכים הכלכליים־דמוגרפיים בעיר עשויים לשנות את המצב לטובה? נראה שלא. יוקר הדיור אמנם מבריח זוגות חרדים צעירים לשכונות חדשות מחוץ לעיר כמו רמת בית־שמש, אך את מקומם לא תופסות משפחות חילוניות, מסורתיות או חרדיות מבוססות יותר. להפך: ירושלים ננטשת בהדרגה על ידי מעמד הביניים החרדי המבוסס, שמוכן ומסוגל להצטרף למעגלי התעסוקה. הנשארים בעיר הבירה הם משקי בית חרדים חלשים במיוחד, ובהם אחוז גובר של כתות קנאיות ונטורי קרתא.

     

    הפרופיל המשקי־כלכלי של ירושלים הוא כשל עיר בעולם שלישי: מעט מאוד תעשייה בכלל ותעשייה מתקדמת בפרט והרבה מאוד עובדי מדינה, עובדי שירותים ועובדות במוסדות חינוך לא מוכרים. לפי חישובים אמינים, ירושלים רבתי תורמת כ־5% לתוצר המקומי של ישראל, אף שגרים בה 10% מאוכלוסיית ישראל. אין לכן שום "אסון" ביציאת רשות השידור ממנה, יש כן אסון ביציאת אחד ממרכזי הפיתוח של חברת אינטל מירושלים. אבל על כך ראשי המדינה לא מצאו לנכון לומר מילה.

     

    קשה לעלות על הדעת ולו סיבה כלכלית־חברתית אחת לחגיגות השבוע בירושלים. יש הרבה סיבות לבושה: מביש ומחפיר שבירת ישראל היא בירת העוני של ישראל, עוני ההולך ומעמיק. לא למצעדי דגלים זקוקה ירושלים אלא למצעדי תעסוקה. לא לנאומים חלולים של פוליטיקאים אלא לאנשי עסקים שישקיעו בה השקעות יצרניות. לא להבטחות תקציביות שמראש נדונות לכישלון אלא להצבת יעדים כמותיים ברורים לצמצום העוני בכל המגזרים.

     

    נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו כאשר תחולת העוני בה תרד בחצי, התעסוקה העסקית תוכפל וכל מערכת החינוך שבה תכשיר את התלמידים לשוק העבודה המודרני. עד אז, ירושלים היא על ראש בושתנו.

     


    פרסום ראשון: 06.06.16 , 20:21
    yed660100