שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    מטמון מטבעות מתקופת החשמונאים התגלה במודיעין
    במהלך חפירות של רשות העתיקות בבית אחוזה מתקופת החשמונאים התגלו מטבעות הנושאים את דמותם של המלך אנטיוכוס ה-7 ושל אחיו - דמטריוס השני. בחפירה נמצא רמז לכך שתושבי האחוזה השתתפו גם במרד הראשון נגד הרומאים, שהחל בשנת 66 לספירה

    מטבעות כסף מהתקופה החשמונאית (משנת 126 לפני הספירה) נתגלו בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות סמוך למודיעין. החפירה במקום נעשית כחלק מבניית שכונת מגורים חדשה, ביוזמת עיריית מודיעין-מכבים-רעות, ובהשתתפות עשרות בני נוער.

     

    צילום: EYECON באדיבות רשות העתיקות

    צילום: EYECON באדיבות רשות העתיקות

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    על פי הערכות, המטמון הוחבא בנקיק סלע, בצמוד לקיר של אחוזה חקלאית גדולה, שהתגלתה במהלך החפירה במקום. לדברי אברהם טנדלר, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "מדובר במטמון מטבעות כסף נדיר מסוף התקופה ההלניסטית, ובו שקלים וחצאי שקלים (טטרדכמות ודידרכמות), שנטבעו בעיר צור, והנושאים את דמותם של המלך אנטיוכוס ה-7 ושל אחיו -דמטריוס השני. המטמון שמצאנו הוא עדות מרתקת לכך שאחד מבני האחוזה, שחסך מהכנסותיו במשך חודשים, והיה צריך לעזוב את הבית מסיבה לא ידועה, הטמין את כספו בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך נראה שמזלו לא שפר עליו והוא לא חזר. מרגש לחשוב שמטמון המטבעות חיכה כאן 2,140 שנה עד שחשפנו אותו".

     

    מטמון המטבעות הכסף שנמצא בבית האחוזה (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות) (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
    מטמון המטבעות הכסף שנמצא בבית האחוזה(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

    מטבע אנטיוכוס השביעי על רקע שאר מטבעות המטמון שנחשפו (צילום סטודיו: קלרה עמית) (צילום סטודיו: קלרה עמית)
    מטבע אנטיוכוס השביעי על רקע שאר מטבעות המטמון שנחשפו(צילום סטודיו: קלרה עמית)

     

    ראש ענף מטבעת ברשות העתיקות, ד"ר דונלד צבי אריאל, אמר: "המטמון, הכולל 16 מטבעות בסך הכול, מכיל מטבע אחד או שניים מכל שנה בין השנים 135-126 לפני הספירה, וסה"כ יש בו ייצוג ל-9 שנים עוקבות. נראה שבאיסוף המטבעות הושקעה מחשבה, ולא מן הנמנע שהאדם שהטמין את המטמון היה אספן מטבעות שפעל ממש כפי שבולאים ואספני מטבעות מנהלים אוספים היום".

     

    על פי הערכות החוקרים, נראה כי במהלך התקופה החשמונאית, הקימה משפחה יהודית אמידה על הגבעה שבה נמצא המטמון אחוזה חקלאית. "בני המשפחה נטעו על הגבעות הסמוכות עצי זית וגפנים, והם גידלו דגנים בעמקים", הסביר טנדלר. "סמוך לאחוזה הולך ונחשף בחפירה אזור תעשיה של האחוזה, ובו בית בד ששימש להפקת שמן זית ומחסנים לאחסון השמן. בחלקות החקלאיות הסמוכות לאחוזה נחשפו עשרות גתות חצובות בסלע, המלמדות על גידול הגפן ותעשיית היין במקום. בית האחוזה נבנה מקירות איתנים, כדי לספק ביטחון מפני מסעות כיבוש ושודדים".

    ארכיאולוג רשות העתיקות, שחר קריספין, בעת גילוי מטמון מטבעות הכסף שנמצא בבית האחוזה (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות )
    ארכיאולוג רשות העתיקות, שחר קריספין, בעת גילוי מטמון מטבעות הכסף שנמצא בבית האחוזה(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות )

    האחוזה החשמונאית - צילום אוויר (צילום: גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות.) (צילום: גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות.)
    האחוזה החשמונאית - צילום אוויר(צילום: גריפין צילום אווירי, באדיבות רשות העתיקות.)

     

    בחפירה נמצאו גם מטבעות ברונזה רבים שטבעו השליטים החשמונאים, ועליהם שמות אחד השליטים, כגון יהוחנן, יהודה, יהונתן או מתתיה ותוארו: כהן גדול וראש חבר היהודים. הממצאים מעידים כי האחוזה המשיכה לפעול לאורך התקופה הרומית הקדומה. תושבי האחוזה היהודים הקפידו על דיני טומאה וטהרה: הם התקינו ביישובם מקוואות טהרה והשתמשו בכלים מאבן קירטון, שלפי ההלכה, אינם מקבלים טומאה.

     

    בחפירה נמצא רמז לכך שתושבי האחוזה השתתפו גם במרד הראשון נגד הרומאים, שהחל בשנת 66 לספירה. על גבי מטבעות מתקופה זו מצוין התאריך "שנת שתים" למרד, וכן הסיסמה "חרות ציון".

    אברהם טנדלר – מנהל החפירה, בתוך מערכת מסתור שחוברה למקווה טהרה בימי מרד בר כוכבא (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות) (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)
    אברהם טנדלר – מנהל החפירה, בתוך מערכת מסתור שחוברה למקווה טהרה בימי מרד בר כוכבא(צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

    ארכיאולוגית רשות העתיקות, ג'ני מרכוס, מחזיקה ספל אבן מימי הבית השני שהתגלה בבית האחוזה (צילום: אברהם טנדלר) (צילום: אברהם טנדלר)
    ארכיאולוגית רשות העתיקות, ג'ני מרכוס, מחזיקה ספל אבן מימי הבית השני שהתגלה בבית האחוזה(צילום: אברהם טנדלר)

      

    האחוזה המשיכה לפעול גם לאחר חורבן בית המקדש, בשנת 70 לספירה. "נראה, כי תושבי המקום לא התייאשו מהתקווה לעצמאות מרומא, והם התכוננו היטב ללחימה במסגרת מרד בר כוכבא", אומר טנדלר. "במהלך חפירת האחוזה ראינו איך לקראת המרד, מילאו תושבי האחוזה את שורת חדרי המגורים הצמודה לקיר החיצוני של המבנה באבנים גדולות, וכך יצרו חומה מבוצרת. כמו כן, גילינו מערכות מסתור שנחצבו בסלע -מתחת לרצפות בית האחוזה. מערכות אלו חיברו בעזרת מחילות בין בורות מים, בורות אחסון וחדרי מסתור. באחד משטחי החפירה הסמוכים נחשף מקווה טהרה מרשים ביופיו; כאשר העמקנו בחפירת המקווה, התגלה בפנינו פתח למערכת מסתור מסועפת, שבתוכה נמצאו ממצאים רבים מזמן מרד בר כוכבא".

     

    שרת התרבות והספורט מירי רגב ברכה על הגילוי החשוב. לדבריה, "המטמון והאחוזה בני האלפיים מעניקים לנו, פעם נוספת, עדות ארכיאולוגית בלתי אמצעית להתיישבות יהודית רצופה במשך מאות שנים באזור ירושלים ויהודה. מדובר בעוד עדות מרגשת לקשר של העם היהודי לארצו ולמולדתו". הממצאים הייחודיים ישומרו כפארק ארכיאולוגי בלב השכונה העתידית החדשה של מכבים-מודיעין-רעות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
    מטמון מטבעות הכסף שנמצא בבית האחוזה
    צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות
    מומלצים