שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    40 שנה למבצע אנטבה: עדויות הלוחמים נחשפות

    "ניגשתי לאישה שגוננה בגופה על בנה הצעיר, ואמרתי לה: 'הכול בסדר, באנו לקחת אתכם, חוזרים הביתה'". 40 שנה אחרי מבצע החילוץ הנועז של סיירת מטכ"ל, 35 הלוחמים שהשתתפו בו מספרים לראשונה על הקרב בטרמינל באוגנדה. העדויות המלאות - בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות"

    "נענו לכיוון פתח האולם הגדול. ראינו דמות מוטלת על הקרקע, הפנים כלפי מטה. ניגשנו אליה, ד"ר חסין ואני. כשהפכנו אותה, ראינו שזה יוני נתניהו. חסין התחיל מיד בטיפול. במקביל התחיל ירי ממגדל הפיקוח הישן". כך משחזר פנחס בוכריס, מי שלימים יהיה מנכ"ל משרד הביטחון וביולי 1976 היה סמל צעיר בסיירת מטכ"ל, את הרגע הדרמטי שבו ראה כי חברו ומפקדו, יוני נתניהו ז"ל, נורה.

     

    ד"ר דוד חסין, היום מנהל מחלקה פנימית באיכילוב ואז רופא-לוחם בסיירת: "תפסתי את יוני בחגור וגררתי אותו מחוץ לקו הירי של מגדל הפיקוח. הוא היה מחוסר הכרה וחיוור, עדות לאובדן דם רב. זיהיתי פצע כניסה קטן, חתך של כסנטימטר אחד, מתחת לעצם הבריח, ופצע יציאה ברור. על האלונקה יוני ניסה להתיישב לחלקיק שנייה. הרכב לקח את יוני למטוס הפינוי – ושם נקבע מותו".

    בני הערובה חוזרים מאנטבה (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
    בני הערובה חוזרים מאנטבה(צילום: דוד רובינגר)
     

    בחודש הבא ימלאו 40 שנה למבצע אנטבה, הפעולה שמהלכה פשטו כוחות קומנדו ישראליים על שדה התעופה אנטבה שבאוגנדה, וחילצו משם את נוסעי טיסת "אייר פראנס" ואת אנשי הצוות, שנחטפה כמה ימים קודם בידי ארגון טרור. מבצע אנטבה נחשב לאחת מפעולות הקומנדו המפורסמות בעולם, ולרגע מזהיר בתולדות צה"ל. לרגל יום השנה ה-40, מוציא לאור המכון למורשת המודיעין (המל"מ) את הספר "מבצע יונתן בגוף ראשון", אשר לראשונה כולל עדות מבצעית מפורטת של 35 מהלוחמים שנטלו חלק בפעולה האגדית. בשבועיים הבאים יתפרסמו במוסף "7 ימים" קטעים נרחבים מהעדויות מהשטח.

     

    העדויות הדרמטיות משרטטות את מהלך המבצע, החל משלבי התכנון הראשוניים שלו. עֹמר בר-לב, לימים מפקד הסיירת והיום חבר כנסת, מעיד כי בשלבים אלו, הלוחמים היו רחוקים מלהשלים עם התוכנית. "בשישי בלילה, לאחר תרגיל המודל, הגעתי ללשכה ונכנסתי לחדרו של סגן מפקד היחידה", מעיד בספר בר-לב. "ישבנו שם כמה קצינים סביב השולחן. התחושה הייתה ממש לא טובה. הרגשנו שהתוכנית איננה סגורה כפי שהורגלנו שתוכנית לפני מבצע צריכה להיות; הרגשנו אי-נוחות רבה בלשון המעטה".

     

    אבל למרות ההתארגנות החפוזה, המבצע יצא לדרך, ובלילה שבין 3 ל-4 ביולי 1976 נחתו בחשאי באנטבה ארבעה מטוסי הרקולס עם כוחות צה"ל. בתום קרב

    מורכב פרצו הלוחמים לטרמינל שבו הוחזקו החטופים – וחיסלו את המחבלים. עמוס גורן, אז סמל ראשון צעיר, היה אחד מהפורצים לאולם. "אני מסתכל על בני הערובה והם כולם בהלם", מעיד גורן בספר. "הם שוכבים על המזרנים, הורים מחזיקים חזק את ילדיהם, מגינים עליהם בגופם. אמיר (עופר, אחד מלוחמי הסיירת) ואני מסתובבים ביניהם עם המגפון: 'אנחנו חיילים מישראל', אנחנו אומרים להם, אמיר בעברית ואני גם באנגלית: 'באנו לקחת אתכם הביתה'. הם מסתכלים עלינו בתדהמה. רק לפני רגעים אחדים הם היו בעולם אחר, בגיהינום של חוסר ידיעה אם מחר או בעוד שעה הם יחיו או יוצאו להורג; לבטח לא דמיינו שיש סיכוי שצה"ל יגיע לחלץ אותם. ועכשיו, כאילו יד מהשמיים נשלחה אליהם והוציאה אותם מעולם אחד לעולם אחר. כמה מבני הערובה קמים על רגליהם, חלקם נשארים לשכב. אני ניגש לאישה שמגוננת בגופה על בנה הצעיר ואומר לה: 'הכול בסדר, באנו לקחת אתכם, חוזרים הביתה'. היא מסתכלת עליי במבט המום ומהנהנת: 'כן, כן'".

     

    אלא שלפעולה הזו היה גם מחיר כבד. שלושה מהחטופים נהרגו ודורה בלוך ז"ל, שפונתה קודם למבצע לטיפול רפואי, נרצחה. במהלך המבצע נהרג כאמור מפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו – וכמה מהעדויות הדרמטיות משרטטות את רגעיו האחרונים. רמי שרמן, אז קצין המבצעים שעמד בראש חוליית רכבים וכוח רתק: "העלינו את יוני באלונקה לג'יפ ולקחנו אותו למטוס. אני זוכר שכשנסענו בג'יפ, יוני מלמל משהו, אבל לא הצלחתי להבין מה הוא אומר. אני זוכר שלא העליתי אז בדעתי שאלה נשימותיו האחרונות".

    יוני נתניהו ז"ל. בתמונה הקטנה: תמיר פרדו ()
    יוני נתניהו ז"ל. בתמונה הקטנה: תמיר פרדו
     

    "יוני נפגע מרחק מגע יד ממני" / הזיכרון האישי של תמיר פרדו

    ההרקולס מנמיך ונוחת באנטבה. כבש אחורי נפתח; אני רואה את אורות המסלול דולקים. בתוך שניות אנחנו בתנועה.

     

    על פי התכנון היינו אמורים להגיע עם כלי הרכב לנקודת פריקה סמוך לטרמינל, ומטח האש הראשון היה אמור להיות בפריצה. אבל החיים לא מתנהלים לפי תכנון, ומגע האש הראשון היה עדיין תוך תנועה, על המסלול, מתוך המרצדס של יוני נתניהו ומוקי בצר.

     

    עוד כמה שניות, ואנו פורקים מכלי הרכב. תוך ריצה אני נצמד ליוני. אש נפתחת מהמגדל, ולמיטב זיכרוני גם חייל אוגנדי שהיה ליד הטרמינל ירה. יוני נפגע מרחק מגע יד ממני. חצי סיבוב של הגוף, והוא נפל. אני זוכר שאני אומר בקשר: 'יוני נפגע'.‬ דוד הרופא ניגש אליו ואני מצטרף לחוליה של זוסמן. בדרך אני יורה לכיוון החייל שלפי הבנתי באותה עת פגע ביוני. קליעים שנורים מהמגדל מקפיצים רסיסי אספלט ושורטים לי את היד. אני חולף ליד מחבל נוסף ששרוע על הקרקע. אינני יודע אם הוא הרוג או פצוע, ואני יורה בו. ואז הכול נגמר, אני בקשר, קורא למוקי, והפיקוד עובר אליו. 

     

    העדויות הדרמטיות של הלוחמים מאנטבה – השבוע ובשבוע הבא במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה
    קבלת הפנים בישראל אחרי המבצע
    צילום: אבי שמחוני ומיקי צרפתי, במחנה
    מומלצים