אז איך צריך לכתוב — דוגמה או דוגמא? ליסוע או לנסוע? אלו הן רק מקצת מאלפי השאלות שמתקבלות באקדמיה ללשון עברית מצד קהל מגוון וסקרן שכולל בין היתר תלמידים, מורים, פקידים ממשלתיים, משפטנים ואנשי צבא ואקדמיה.

חושבים שאתם יודעים? בחנו את עצמכם

מדי חודש מתקבלות באקדמיה ללשון עברית 1,300 שאלות בנושאים הקשורים לכתיבה ולדיבור נכונים בעברית — ולמעלה מ־15,000 פניות בשנה. במזכירות המדעית של האקדמיה מציינים כי לישראלים רבים חשוב מאוד להתנסח נכון בדיבור ובכתב, להשתמש במונחים המדויקים – ורצוי מונחים עבריים, לדייק בתעתיק ובכתיב, ורבים רוצים ללמוד על מקורם של מילים וביטויים.

הפניות מגיעות מכל שכבות הציבור: פקידים במוסדות ממשלתיים, נציגי המשטרה וצה"ל, מערכת המשפט, מרצים וסטודנטים, עובדי חברות ומפעלים, עורכים ומתרגמים, כותבי ספרים ומשוררים, מורים ותלמידים, אזרחים מן השורה - ואפילו ילדים רכים.

לעתים באות בקשות לעזרה בניסוח של הזמנה לאירועים משמחים ולהבדיל — של כיתוב על מצבה. יש המבקשים עזרה בבירור משמעותו של שם לילד או לילדה או בעברות שם משפחה. אחרים מבקשים הכרעה בוויכוח או בהתערבות על שאלה לשונית. באקדמיה מספרים בחיוך שכבר זכו לקבל מכתבי תודה בסגנון: "בגללכם נצא למסעדה על חשבוני, אבל לפחות הכרענו בוויכוח".

באקדמיה מספרים שיש שאלות אופייניות לתקופות מסוימות. כך למשל במהלך החורף השאלה הנפוצה היא אם מרק אוכלים או שותים — ואילו בקיץ שואלים מה ההבדל בין ארטיק לקרטיב. בסוף שנת הלימודים מתקבלות באקדמיה שאלות לשוניות ולא פחות מכך פילוסופיות, כמו "מה ההבדל בין חופש לחופשה?".

תמר קציר, המרכזת את מערך התשובות באקדמיה ללשון, מספרת כי "בזכות השאלות אין יום שלא לומדים בו דבר חדש. אנחנו משתדלים להשיב על השאלות בתוך זמן קצר ומקפידים לתת תשובות מקצועיות ומוסמכות. הציבור לא נשאר אדיש, ולא פעם מתקבלים מכתבי תודה נרגשים המחממים את הלב". בכינוס של האקדמיה ללשון במכללה האקדמית אשקלון שייערך מחרתיים תציג קציר כמה מן השאלות הנפוצות — ואת התשובות להן.