שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יתומים נגד עיריית ת"א: בוטל עיקול על הדירה
    אדם שצבר חובות ארנונה גדולים הלך לעולמו, והעירייה עיקלה דירה שחלקה הייתה רשומה על שמו. אלא ששופטת קבעה: הנכס עדיין שייך לילדיו
    בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה לבטל עיקול של העירייה על דירה בשל חובות ארנונה ומים שצבר בעליה הרשמי לפני מותו. השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה שעשרות שנים קודם לכן העביר המנוח את הזכויות בנכס לילדיו, שרק מפאת נסיבות חייהם לא השלימו את ההליך הפורמלי.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    ב-1986 חתמו ההורים על הסכם גירושים שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. האב ויתר על חלקו בדירה המשותפת והעביר אותו לילדיו, כנגד ויתורה של האם, בין היתר, על נגרייה בבעלותו, על המכונית המשפחתית וכן על כתובתה ועל חובות אחרים. ההסכם קבע שהרישום על שם הילדים יתבצע לאחר מות אמם, על מנת להבטיח את מגוריה בדירה לכל ימי חייה.

     

    השנים חלפו, אבל האם והילדים מעולם לא רשמו הערת אזהרה לטובתם על הדירה. האב מת ב-2012, ובשנה שעברה גם האם הלכה לעולמה. עוד ב-2003, בגין חובות עצומים של ארנונה ומים של האב, פתחה נגדו עיריית תל אביב תיק הוצאה לפועל, כולל עיקולים והערת אזהרה על הדירה – שכאמור הייתה עדיין רשומה על שמו.

     

    בטרם מותה הגישה האם בקשה לביטול הערת האזהרה של העירייה ולהעברת הזכויות בדירה לילדים בהתאם להסכם הגירושים, ויו"ר ההוצאה לפועל החליט שהעניין יתברר בבימ"ש מוסמך. לאחר מכן הגישו שלושת ילדיה – כיום אנשים בוגרים – בקשה בבית משפט השלום לביטול כל ההערות והעיקולים שהוטלו על הדירה.

     

    השאלה המרכזית הייתה מה גובר על מה: העיקול שנרשם על ידי העירייה, או הסכם הגירושין שקבע העברת זכויות שלא נרשמה. במילים אחרות: האם הילדים גוברים על "הנושה"?

     

    המבקשים הציגו טענות רבות, שהעיקרית הייתה שתום לבם "זועק לשמיים". העובדה שהם לא רשמו הערת אזהרה, או לא הספיקו להעביר את זכויותיהם בדירה על שמם, נבעה בזמנו מהיותם קטינים וילדים לאם חולת נפש, ובכל מקרה לא גורעת מכך שהאב העביר להם את חלקו הרבה לפני שהעירייה תבעה את החובות.

     

    ואכן השופטת אושרי פרוסט-פרנקל דחתה את העירייה וכתבה: "מרגע שהבעל חתם על ההסכם שאושר על ידי ביהמ"ש לא היו לו זכויות בדירה ואלה הועברו למבקשים, הגם שהעברת הזכויות בפועל על שמם תיעשה לאחר מות המנוחה, מה שנועד להבטיח את מגוריה בדירה לכל חייה... המנוחה נפטרה רק בחודש נובמבר 2015 ואני מקבלת את טענתם שבשל מצבה הנפשי אמם לא פעלה לרישום כל הערת אזהרה לטובתם".

     

    בשולי הדברים ציינה השופטת פרוסט-פרנקל כי אפילו אם היה מדובר במתנה, התוצאה לא הייתה משתנה, וזכות הילדים עדיפה על זכות הנושה, שכן אביהם המנוח פעל בתום לב מוחלט, וכך גם הם.

     

    השופטת השתכנעה שהילדים לא ניסו להונות אף אחד כשלא רשמו הערת אזהרה על חלקו של האב בדירה, בהיותם קטינים שגדלו בבית קשה והתמודדו עם בעיות קיומיות יומיומיות. לפיכך נקבע שהעיקול יוסר לאלתר כדי לאפשר למבקשים לרשום את זכויותיהם בדירה. העירייה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 25 אלף שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
    • עו"ד רונן שחר ממשרד שחר-רוזנשטיין עוסק בדיני הוצאה לפועל
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים