אירועי השבוע
ראש עיריית מונטריאול נפגש עם חולדאי: "יש מה ללמוד מת”א"
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הגיע השבוע לביקור במונטריאול, שם נאם בפני הקהילה היהודית ואגודת ידידי קק"ל. במהלך הביקור, הספיק חולדאי להיפגש גם עם מקבילו, דניס קודר, שנחשב לידיד גדול של ישראל. קודר ניצל את הפגישה על מנת להכריז על יציאת משלחת עסקית לישראל במהלך חודש נובמבר, אליה יצטרף גם ראש עיריית טורונטו, ג'ון טורי.
"יש הרבה מה ללמוד מתל אביב", אמר קודר לאחר הפגישה. "ישראל יודעת איך לנצל את המשאבים שלה בהייטק ובתחומים אחרים, ותל אביב תמיד מהווה את חוד החנית". בין היתר תבקר המשלחת, שתתרכז מן הסתם ביצירת הזדמנויות עסקיות, גם בגדה המערבית וברשות הפלסטינית. הביקור מהווה המשך ישיר לביקורה בישראל של מושלת אונטריו, קתלין ווין, בחודש שעבר.
תהיה זו הפעם השניה בלבד בה קודר, שנבחר לתפקיד ב-2013, ייצא את גבולות קנדה. לפני כן הוא הוביל משלחת דומה לסין, כך שאפשר להבין עד כמה ישראל חשובה עבורו. קודר מוביל בתקופה האחרונה מלחמה כנגד פשעי שנאה (לחץ להקים צוות משטרתי מיוחד שיתמקד בנושא), עם דגש על אנטישמיות, בעיר שחוותה לא מעט פשעים שכאלה בשנים האחרונות.
"אנו מתכוונים לנהל מדיניות של חוסר סובלנות כלפי אנטישמיות", אמר קודר בחודש שעבר. "הקמנו יחידה משטרתית מיוחדת שתיאבק בנושא. זו היתה אחת המטרות שלי והבטחה ישנה כלפי הקהילה היהודית". הקונסול הישראלי בקוויבק, זיו נבו קולמן, בירך על המשלחת החשובה לישראל, שאמורה ליצור שיתופי פעולה רבים בין הצדדים.
קנדה ממשיכה לקלוט אלפי פליטים
יום הפליטים אותו ציין האו"ם השבוע (20 ביוני), הזכיר שוב את מדיניותה של ממשלת קנדה בשנים האחרונות. בין אם תחת ראש הממשלה הקודם סטיבן הרפר, ובין אם תחת ג'סטין טרודו הנוכחי, קנדה היתה ונשארה אחת מהמדינות המתקדמות ביותר בכל הנושא של קליטת פליטים. מדובר במדיניות שהחלה לתפוץ מקום חשוב באג'נדה המקומית, מאז שנות השבעים.
אם תחת הרפר לקחה הממשלה את הזמן ונקטה משנה זהירות בכל הנוגע לקליטת פליטים מסוריה, עירק ומדינות נוספות במזרח התיכון, תוך שהיא מערימה לא מעט קשיים לפני ההגירה עצמה, הרי שטרודו הבטיח להכניס לקנדה יותר כ-25 אלף פליטים בחודשיים הראשונים. אותה תכנית, שקיבלה זמן קצוב לביצועה, עוררה לא מעט ביקורת בזמנו, מחשש כי הפליטים החדשים לא יעברו סינון כראוי.
בימים בהם מערכת הבחירות בארה"ב נסובה סביב הנושא של קליטת פליטים מוסלמים, בעוד מדיניות ההגירה המתירנית באירופה זוכה לביקורת בעקבות מספר פיגועי תופת קטלניים, קנדה נמצאת איפשהו באמצע. מצד אחד, השבוע פרסם האו"ם הודעה לפיה קנדה היא המדינה שאזרחה הכי הרבה פליטים בשנה הנוכחית כ-26 אלף בסך הכל. מצד שני, ארגוני הביון מזהירים מפני פעולות טרור אפשריות של פעילי דאעש שקטים.
ממשרדו של טרודו בינתיים, ציינו את הישגי הממשלה בכל הקשור לנושא. "ביום כזה, הבה נבטיח שלעולם לא נשכח את כבודו ואת הפוטנציאל בחייהם של כל אלה שנמלטו מרדיפות וקונפליקטים ברחבי העולם, ולכבד את המחויבות של מי שמסייע להם", כתב טרודו בהודעה לעיתונות לכבוד יום הפליטים הבינ"ל.
"ההערכות מדברות על כ-60 מיליון בני אדם שנחשבים כעת לפליטים, מבקשי מקלט, או עקורים. למעלה ממחצית האנשים האלה הם ילדים".
"בתקופה של חוסר ודאות כלכלית והידוק בטחוני, קל למדינות להירתע ממצוקתם של אלה המחפשים מחסה מפני סכסוך ורדיפות. אנו חייבים לעשות יותר ולהוביל עם ראש פתוח ולב חם, מפני שקנדה נבנתה על ידי אלה שברחו מדיכוי ומלחמה, שעזבו הכל מאחור להתחיל מחדש בארץ זרה ומרוחקת. אנחנו אומה של מיליון מהגרים ופליטים, של מאות תרבויות, שפות, ודתות, ושמחויבים אמונה אחת, בלתי מעורערת, בלתי מעורערת: אנו חזקים ולא למרות ההבדלים בינינו, אלא דווקא בגללם".
שלא יגמר לעולם.על מנהיגות, קהילה ואחווה
במסגרת פעילותינו למען הקהילה (גליה כמנהלת התוכניות לפיתוח הקהילה הישראלית במרכז שוורץ רייזמן ומרכז פרוסמן, ואורלי כמנהיגה ומתנדבת פעילה בפדרציה, מנהלת שותפה של מועדון העסקים הישראלי בטורונטו ומהמובילות של הכנס להעצמה נשית), השתתפנו זו השנה השלישית ברציפות בכנס מנהיגות ישראלית בתפוצות שנערך השנה בסוף במאי בבודפשט.בכנס השתתפו למעלה מ-100 מנהיגים ופעילים מ-50 ארגונים שהגיעו מ-14 מדינות והוא עסק בנושאים הנמצאים על סדר יומה של התפוצה הישראלית, ובהם: חיזוק הקשר עם מדינת ישראל, הקמת קהילות, ביסוסן ויצירת שיתופי פעולה ביניהן, הזיקה לקהילות היהודיות בתפוצות, שימור הזהות הישראלית והיהודית, חינוך ולימוד עברית לילדי הישראלים בתפוצות, פיתוח מנהיגות מתנדבת וגיוס משאבים לפעילות , שת"פ בנושאים של רישות עסקי, תרבות וחינוך וכמובן איך אפשר בלי דיונים בנושא המאבק ב- BDS ובאנטישמיות.
מאחורי היוזמה לכנס ולחזון עומדים שישה מנהיגים : רן מסטרמן, טורונטו, איתן דרורי, מלבורן, ענת קורן, לונדון , ד"ר ורד גליקמן בודפשט, ניר גבע, אמסטרדם, ולי אלוני, הלסינקי. נשיא המדינה וסגן שר החוץ, שלחו את ברכתם לבאי הכנס ולאחר מכן, עלה לבמה ח”כ יחיאל (חיליק) בר, סגן יו"ר הכנסת ומזכ"ל מפלגת העבודה, שריגש אותנו מאוד בדבריו.
"אני רואה בכם, המנהיגים הישראלים שחיים בתפוצות חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית ומהאחווה הישראלית", אמר הח"כ בר. "זו אחווה שאין דומה לה בשום עם אחר ובשום מדינה אחרת בעולם. ישראל צריכה להבין שבזכותכם ההוויה הישראלית המיוחדת יכולה להיות חובקת עולם, ותורמת לעתידה של ישראל ולשמה הטוב של ישראל בכל אחד מהמקומות שאתם מתגוררים בהם. אתם יכולים להיות הלוביסטים הכי יעילים שלנו במגזר הכלכלי והעסקי, ובפרלמנטים השונים".
"בעיקר בימים אלו של מאבק חריף ב-BDS, אתם גם יכולים להיות המסבירנים הכי טובים שלנו מול הקהלים הכי קשים והכי מורכבים, כי אתם חיים בתוכם ואתם תמיד תבינו אותם טוב יותר מאיתנו בישראל. אני לרשותכם כדי שיחד נגרום הן למדינת ישראל והן לקהילות הישראליות בחו"ל להבין את הפוטנציאל שבחיזוק הקשר, כדי שיחד נעצים את הקשר החשוב הזה, ואני מחויב להפוך את הכנס הזה ליעיל, ממשי, מפרה הדדית ותורם - תורם לנו ותורם גם לכם!”.
המרצה הראשון שנתן סקירה מרתקת על החברה בישראל עם כמה תחזיות לעתיד, היה הסוציולוג הבכיר בישראל' פרופ' עוז אלמוג. לאחר מכן עלה תא”ל במיל' רם שמואלי, יו"ר ומייסד התנועה החברתית לאומית "מתחברים", ששמה לעצמה לחבר מחדש את העם מתוך דאגה עמוקה לעתיד הדור הבא ולמדינת ישראל. הדוברת השלישית היתה נעמה קלר, שנתנה הרצאה מאלפת לגבי תפקידם הייחודי של ישראלים בתפוצות, לאור הקושי הנוכחי של מדינת ישראל להוות בית לאומי לעם היהודי כולו.
בעקבות הרצאתה הצטוותנו לקבוצות עבודה במטרה לבחון את תפקידה של מנהיגות ישראלית בתפוצות כגורם מגשר בחינוך, תרבות ועסקים. סה"כ, במהלך שלושת הימים הבאים של הכנס עלו לבמה כ-20 מרצים ודוברים מהמעלה הראשונה (כולל הרצאה מרתקת של אלדד בק, שליח ידיעות אחרונות בגרמניה ומחבר הספר "גרמניה אחרת") והתקיימו פאנלים וסדנאות בנושאים שונים.
תחושת האחדות, השליחות ושותפות הגורל עברה כחוט השני בין באי הכנס. אנחנו נטלנו חלק בסדנת מנהיגות נשית ותרמנו מהניסיון שהפקנו לאחר הפקת שני הכנסים להעצמה נשית שיזמנו בטורונטו ביחד עם גילי מרקר, והתקיימו כאן בהצלחה רבה ובהשתתפותם של מעל מאה נשים. תחום נוסף, שבו שיתפנו ותרמנו לו רבות, היה הפעילות שלנו למען הקהילה העסקית הישראלית בטורונטו. שכוללת את ניהולו של מועדון העסקים הישראלי בטורונטו (דומה לזה שקיים בהצלחה בלונדון, בסידני ובג'ברלטר) , ובמסקנות והלקחים מהכנס העסקי המוצלח שהרמנו באפריל השנה , אליו הגיעו כ-200 אנשי עסקים ובעקבותיו נולדו המון שיתופי פעולה ושותפויות עסקיות.
העיר בודפשט נבחרה שלא בכדי כדי לארח את משתתפי הכנס: ראשית, זהו מקום הולדתו של הרצל חוזה המדינה. שנית, הכנס התקיים במרכז התרבות הישראלי שהנו מרכז תרבות ישראלי יחיד מסוגו בעולם, ואותו מנהלת ד"ר ורד גליקמן, ממנהיגות הארגון. אנשי הקהילה וראשיה אירחו את המשתתפים לארוחת שבת חגיגית בבית הקהילה היהודית וזכינו לברכתם של השגריר הישראלי בבודפשט, ושל ראש הקהילה היהודית שגם נתן לנו סקירה על מצבם הנוכחי של היהודים בהונגריה.
אחד מהרגעים המרגשים ביותר של הכנס היה טקס מאולתר על שפת הדנובה שקיימנו עם כמאה מחברינו לזכר קורבנות השואה בבודפשט. היה קשה להתעלם מהניגודיות של יופייה עוצר הנשימה של העיר ומנגד, נוראות השואה. נרות זיכרון, פרחים אשר התייבשו בשמש הקיצית ופרחים טריים אשר מונחים מדי יום, דגלי ישראל, תפילת יזכור ופתקים מרגשים הונחו ביראת כבוד בין נעליים מהודרות לצד נעליים פשוטות; מגפיים כבדים לצד נעלי ערב עדינות; נעלי ילדים קטנים, נעלי נשים ונעלי נערים ונערות אשר מוצבים באנדרטת הנעליים על הדנובה. ואז כמאה איש שרים את שירה הידוע של חנה סנש , “אלי, אלי”, לאחר מכן, קריאת קדיש מרגשת ושירת “התקווה"בקול חנוק מדמעות.
בטורונטו מונה הקהילה הישראלית כ-50,000 והקונסוליה הישראלית מדווחת על כך שבמהלך עשרת השנים האחרונות, מהגרים לקנדה כ-2,000 ישראלים כל שנה, רובם לטורנטו.
מדובר באוכלוסיה אשר מביאה איתה הון ערכי עשיר, אשר יכולה לתרום רבות למרקמה של הקהילה בטורונטו. לכן הפדרציה היהודית של טורונטו, הנחשבת לקהילה השלישית בגודלה בעולם, הן בתמיכתה בישראל והן בחוסנה, השכילה לטוות ולבנות גשרים עם הקהילה הישראלית ההולכת וגדלה, הן בשילוב הקהילה הישראלית בהנהגה המקומית והן בפרויקטים משותפים עם הקונסוליה הישראלית.
כך למשל פרויקט מיתוג ישראל, מובל בין היתר על ידי מתנדבים ותורמים, חברי הקהילה הישראלית המקומית אשר משמשים כשגרירים של רצון טוב ולוקחים חלק בפרויקט, הן בעיתות של שלום והן בעיתות מלחמה(למשל קמפיין החירום של מלחמת לבנון השנייה ושבוע האפרטהייד באוניברסיטאות השונות מובל בין היתר על ידי סטודנטים חברי הקהילה הישראלית).
ישראל תמיד תהיה הבית, של כולנו. יחד עם זאת חשוב להמשיך ולעמול על בנייה נכונה של קהילה ישראלית בניכר אשר יכולה לשמש כשגרירה של מדינת ישראל, ולחזק את הקשר בין הקהילות הישראליות לקהילות היהודיות בניכר.יש לקהילות הישראליות ברחבי העולם מקום חשוב לאין ערוך בשיפור תדמיתה של ישראל, בפיתוח מרקם היחסים הבין-קהילתי ובביסוס הקשר עם ההנהגה המקומית.
מתוך המחשבה הזו, השכלנו להקים את הפרויקט לפיתוח הקהילה הישראלית, אשר מטרתו העיקרית הינה להדק את הקשר בין חברי הקהילה הישראלית למקומית, ולהדגיש את החשיבות הערכית של חזון הפילנטרופיה והמנהיגות. המטרה היא להישען על אותן היסודות שמסייעות בבניית קהילה פורה:
שילוב מנהיגים מהקהילה הישראלית בעשייה הקהילתית. הובלתם של פרוייקטים על ידי מנהיגים מהקהילה הישראלית שילובם של מנהיגים עתידיים בתכניות לפיתוח מנהיגות. פרוייקטים מובילים אשר הבסיס הערכי המשותף של כולם הוא עשייה למען צרכייה הערכיים והחינוכיים-תרבותיים של חברי הקהילה הישראלית. פן נוסף הוא גישור ומיזוג עם חברי הקהילה המקומית, ושמירה על הגחלת תוך שאיפה לשימור וחיזוק הקשר בין הקהילה המקומית לבין המורשת והשפה העברית, תוך טיפוח מצוינות, מנהיגות ומחויבות חברתית במסגרת מעשירה וחוויתית.
