אושר בוועדת שרים: שישה סופ"שים ארוכים בשנה

ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק של ח"כ אלי כהן (כולנו), שלפיה החל משנת 2017 ייצאו העובדים לסוף שבוע ארוך, מחמישי בסוף היום עד שני בבוקר, שש פעמים בשנה. זאת כחלק ממהלך לקיצור שבוע העבודה בדומה להיקף השעות במדינות ה-OECD. דבר הצעת החוק ותמיכתו של שר האוצר משה כחלון בה נחשף לראשונה לפני כחודש וחצי ב"ידיעות אחרונות". היוזמה המקורית לסוף שבוע ארוך הועלתה על ידי השר לשעבר סילבן שלום.

ההצעה צפויה לעבור במליאת הכנסת בקריאה טרומית, בתמיכת הקואליציה, ולאחר מכן יוקם צוות שרים שיגיע להסכמות בעניין יישום המהלך. במהלך הדיון היום פרץ ויכוח - שר האוצר כחלון דרש לעמוד בראש צוות השרים וראש הממשלה בנימין נתניהו התעקש שהוא יהיה האיש. לבסוף, הוחלט שלא להחליט - לאשר את ההצעה ולקבוע את זהות ראש צוות השרים בפורום ראשי המפלגות.

שישה סופי השבוע הארוכים יקצרו את שבוע העבודה בשעה אחת, כלומר: מדובר בהפחתה של 8.5 שעות על פני כחודשיים. על פי ההצעה, מספר ימי הלימודים של התלמידים לא ישתנה ומתוך שישה ימי הראשון החופשיים, יומיים יהיו בחופשת הקיץ וארבעת הימים הנוספים יירדו מחופשת פסח או חנוכה.

בקרוב יהיה עוד יום אחד לנפוש? (צילום: רשות הכינרת)

ההצעה עברה בתיאום עם פורום "הורים נלחמים למען חופש מתואם עם הילדים" שהביע תמיכתו במהלך וטען כי זהו צעד ראשון אל עבר סנכרון ימי החופשה של ההורים והתלמידים בישראל.

היוזמה זכתה לתמיכה בקואליציה ולתמיכתם של ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון. יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שתומך גם הוא ביוזמת סוף שבוע ארוך, ביקש לקצר את שעות העבודה אף מעבר להצעתו של ח"כ כהן, ולהעמידן על 40 שעות בדומה לרף העליון ב-OECD.

ההצעה להחלת סוף שבוע ארוך באה על רקע מספר השעות הגבוה במיוחד שעובד העובד הישראלי ביחס לעמיתיו בעולם: כ-43 שעות שבועיות, לעומת מדינות ה-OECD שבהן מספר השעות הממוצע עומד על 40 שעות שבועיות ואף פחות מכך. מלבד הפגיעה ברווחת העובדים וביכולתם לאזן בין העבודה לבין המשפחה והחיים פרטיים, יש לכך גם השפעה שלילית על פריון העבודה בישראל, שנחשב לאחד מן הנמוכים במדינות ה-OECD. במדינות כדוגמת ארצות הברית וגרמניה, שבהן שעות העבודה הן בין 38 ל-40 שעות, רמת הפריון גבוהה משמעותית.

"החוק ייתן דחיפה לענפים כלכליים חשובים, כמו התיירות, המסחר, התרבות והפנאי", אמר ח"כ כהן לאולפן ynet. "הוא יאזן יותר בין חיי עבודה לחיי המשפחה. אנחנו צריכים להקטין את השחיקה של העובד בישראל. בארה"ב וגרמניה, שבהן עובדים בין 38 ל-40 שעות, הפריון הרבה יותר גבוה, ויש לא מעט מקומות שמדברים על כך שהתוספת השולית היא נמוכה יותר. אנחנו עם התעשיינים ויש שולחן עגול, וגם רובי גינל ושרגא ברוש ויתר התעשיינים לוקחים בו חלק. אנחנו מדברים על כך שנשקיע בתמריצים בעידוד הצמיחה והגברת הפריון, אך אנו עדיין צריכים להקטין את השחיקה של העובד הישראלי ולאזן יותר בין חיי עבודה לחיי משפחה".

בהתאחדות התעשיינים מזהירים מפני יישום ההחלטה, ובסקר שנערך בקרב 210 חברות ממגזרים שונים במשק עולה כי מתן חופשה בימי ראשון יביא לעליית יוקר המחיה בישראל. לפי הסקר, 55 אחוזים מהחברות דיווחו כי המהלך יביא לצמצום הפעילות העסקית שלהם. 30 אחוזים השיבו כי המהלך יעודד אותן להעתיד פעילויות מחוץ לישראל ולפטר עובדים.

"בסוף יוצא שאנחנו האנשים הרעים שמונעים מהעובד לצאת לעוד שישה ימי חופשה", אמר המשנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל לאולפן ynet. "מובן שכולנו נשמח לקבל עוד שישה ימי חופשה בשנה, אבל צריך לזכור שזו לא משוואה שבסופו של דבר גדלה. אי-אפשר לקחת שישה ימי חופש בשנה ואף אחד לא ישלם על זה. אני לא מכיר מודל שנותנים לעובד עוד ימי חופש בלי שנפגע במשכורת שלך".

גינל התייחס לסקר שנערך בהתאחדות: "בסופו של דבר כשעסקים נדרשים לנהל את העסק שלהם בתחרות מלאה, בתחרות מאוד מורכבת, הם נדרשים או לייקר את מחירי המוצרים שלהם כדי לפצות על אובדן ימי החופש או בסופו של דבר לערוך התאמות בשכר העובדים. סביר שהשכר לא יירד ביום שיתווספו שישה ימי חופש, אבל כאשר המעסיקים בוחנים את הפריון שלפיו נבחן השכר הם יעשו התאמות בעדכוני השכר הבאים".

יו"ר ההסתדרות ניסנקורן מסר בתגובה להצעת החוק: "פעילותו של ח"כ כהן היא פעילות מבורכת וחשובה אשר מסמנת את תחילת התהליך, אבל חשוב לזכור שקיצור שבוע העבודה חייב להתבצע, בין היתר, באמצעות הפחתת שעות העבודה השבועיות בישראל ל-40. השיחות בנושא יימשכו באופן אינטנסיבי וכולי תקווה ששר האוצר משה כחלון ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש, שהוכיחו בעבר שהוא יודעים להיות שותפים לקידום השינוי החברתי לצד פעילות להעלאת הפריון, ימלאו תפקיד מהותי גם הפעם".