ישראל בתחתית: לא מבינים טקסטים - וגם לא מתמטיקה

ישראל נמצאת מתחת לממוצע במדינות ה-OECD במיומנויות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות בשימוש בטכנולוגיה הדיגיטלית. ממוצע ציוני הערבים בתחומים אלה נמוך משמעותית מהיהודים, ואחוז המצליחים בפתרון בעיות דיגיטליות באוכלוסייה החרדית הוא כמחצית משאר האוכלוסייה היהודית. כך עולה מהסקר הבינלאומי של ה-OECD בנושא מיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת.

סקר ה-PIAAC של ה-OECD מדד את רמת המיומנויות של בוגרים בני 16 עד 65 ב-34 מדינות כולל ישראל, שבה הסקר נערך באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך). הסקר בדק שלוש מיומנויות יסוד בשימוש יום-יומי: אוריינות קריאה (היכולת להבין ולהעריך טקסטים כתובים בשימוש יום-יומי), אוריינות מתמטית (היכולת לגשת למידע ולרעיונות מתמטיים), ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת (היכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית, אמצעי תקשורת ורשתות כדי להשיג מידע ולהשתמש בו למטלות חיי היום-יום).

מתוצאות הסקר עולה שהממוצע של ישראל באוריינות קריאה עומד על 255 נקודות, נמוך ב-13 מממוצע ה-OECD - מקום 28 מ-34 מדינות. במיומנות זו יפן כובשת את המקום הראשון ואחריה פינלנד, הולנד, ניו זילנד, אוסטרליה, שבדיה, נורבגיה ואסטוניה. באוריינות מתמטית המצב בישראל גרוע יותר, עם ממוצע של 251, כשהממוצע ב-OECD הוא 263. כאן ישראל ממוקמת במקום ה-29 מתוך 34. גם כאן יפן ופינלנד מדורגות במקום הראשון והשני, ואחריהן בלגיה, הולנד, שבדיה, נורבגיה, דנמרק וסלובקיה.

גם בפתרון בעיות בסביבה דיגיטלית ישראל ממוקמת נמוך עם ממוצע 274, חמש נקודות פחות מהממוצע ב-OECD. היא במקום ה-24 מתוך 29 מדינות (חמש מדינות בחרו שלא לבחון את הבוגרים במבחן זה). יפן שוב במקום הראשון ובשני פינלנד ואחריהן אוסטרליה, שבדיה, ניו זילנד, סינגפור, נורבגיה והולנד.

תוצאות המבדקים במיומנויות השונות מלמדות על פער מובהק לרעת האוכלוסייה הערבית בישראל. הפער בין יהודים לערבים באוריינות קריאה עומד על 39 נקודות, ואילו באוריינות מתמטית הוא עומד על 50 נקודות, ועל 42 נקודות בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת.

חלוקה מגזרית בין יהודים לערבים והשוואת הציונים מול ממוצע ה-OECD מעלה כי ממוצע היהודים באוריינות קריאה נמוך ב-4 נקודות מממוצע ה-OECD, ודומה לממוצע ה-OECD באוריינות מתמטית ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. אולם ממוצע הערבים בכל שלושת התחומים נמוך מאוד בהשוואה לממוצע: 225 באוריינות קריאה לעומת 268, 212 באוריינות מתמטית לעומת 263 ו-238 בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת לעומת 279.

ההבדלים בין המינים אינם גדולים כל כך למעט באוריינות מתמטית, שבה גברים השיגו ממוצע של 257 לעומת ממוצע של 245 של הנשים. ההבדלים בממוצע ה-OECD הוא 269 לגברים ו-257 לנשים בתחום זה, בעוד באוריינות קריאה הממוצע הוא זהה – 255, ובפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת ממוצע הגברים הוא 275 לעומת ממוצע הנשים – 272. בהשוואה בין קבוצות גיל שונות בישראל, כמו ברוב מדינות ה-OECD, בשלושת התחומים הציון הגבוה ביותר הושג אצל בני 29-25, והממוצע הנמוך ביותר הושג אצל בני 65-60.

הציון בקריאה של בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל נמוך מהציון של בעלי השכלה תיכונית בשבע מדינות: סלובקיה, ניו זילנד, אוסטרליה, שבדיה, פינלנד, הולנד ויפן. בנוסף, שיעור האוכלוסייה שהגיע לרמות הציונים הגבוהות בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת גבוה משמעותית בקרב בעלי ההשכלה העל-תיכונית הגבוהה לעומת האוכלוסייה שהשכלתה מתחת לרמה תיכונית.

השכר הממוצע ברוטו עולה ככל שעולה רמת המיומנות, כך ששכרה של האוכלוסייה בעלת רמת אוריינות הגבוהה ביותר הוא השכר הגבוה ביותר – 16,312 שקל בממוצע, לעומת שכר של 8,552 שקל בממוצע לבעלי מיומנויות אוריינות ברמה הנמוכה ביותר. רמות השכר הנמוכות ביותר נמצאו בקרב בעלי מיומנויות נמוכות גם בשאר התחומים, ובמיוחד בקרב חסרי ניסיון במחשב, שמרוויחים בממוצע 6,726 שקל בחודש.

באופן כללי, שיעור האוכלוסייה עם מיומנויות נמוכות בקרב האוכלוסייה החרדית אינם שונים במובהק משיעורם בקרב יתר אוכלוסיית היהודים – כחמישית מהאוכלוסייה בקרב נשים ובקרב גברים. אולם בקרב החרדים, אחוז המשיבים ברמות הציונים הגבוהות נמוך משיעור זה בקרב יתר האוכלוסייה היהודית. כך למשל, בעלי הציונים הגבוהים בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בקרב חרדים הוא כמחצית (19%) שיעור זה בקרב אוכלוסיית הלא חרדים (37%). כ-14% מהאוכלוסייה החרדית הבוגרת נכשלו בהערכת הבסיס בתקשוב או שלא היה להם ניסיון במחשב, לעומת 8.5% בקרב יתר האוכלוסייה היהודית. בנוסף, שיעור המתקשים באוריינות מתמטית בקרב החרדים אינו שונה משאר היהודים, אבל שיעור ה"מצטיינים" באוריינות מתמטית בקרב גברים חרדים (10%) נמוך מהשיעור אצל גברים לא חרדים (18%).

לדברי חיים פורטנוי, ראש תחום חינוך ואחראי על סקר PIAAC בלמ"ס, "רמות מיומנות נמוכות נמצאו אצל בעלי השכלה נמוכה, אנשים בעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך, עולים ומי שאינם משתתפים בכוח העבודה. אצל החרדים התמונה מורכבת: המיומנויות דמות לאחרים בתחומים מסוימים, ובתחומים אחרים – נמוכות".

לדברי חגית גליקמן, מנהלת ראמ"ה, "סקר PIAAC מצייר תמונה דומה לזו שמתקבלת ממבחני PISA לבני 15. בהשוואה בינלאומית, מיומנויות הבוגרים בישראל כפי שנמדדו במחקר נמוכות בממוצע ממיומנויות הבוגרים במדינות ה-OECD. מאידך, השונות באוכלוסייה היא בין הגבוהות ביותר. בישראל ישנם פערים גדולים בין יהודים לערבים. בעוד ציוני היהודים דומים לאלו שבממוצע ה-OECD, ציוני הערבים נמוכים ומציבים אותם נמוך במדרג המדינות. צמצום פערים בין יהודים לערבים בשכבות הצעירות נצפה בעיקר באוריינות קריאה ובמיומנות בסיס בשימוש במחשב. בישראל נמצאו פערים לטובת הגברים רק באוריינות מתמטית. ככלל, פערים לטובת גברים נמצאים רק בשכבות הגיל המבוגרות".

ח"כ עליזה לביא, שהובילה את כנס חשיפת הממצאים בכנסת, אמרה: "הנתונים הם תמרור אזהרה לפני שניחשף למשבר תעסוקתי חמור שבפתח. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להשתרך בתחתית הרשימה בשורה אחת עם סלובניה, טורקיה ואינדונזיה. ישראל צריכה לעמוד בחזית המדינות המבשרות קידמה, חדשנות ושגשוג".