פרסום ראשון: כך תראה מהפכת הסיעוד בישראל
הרפורמה בסיעוד בישראל תיכנס לתוקפה בעוד כחצי שנה, ותכלול הכפלה של שעות הזכאות לטיפול סיעודי ומתן מענה לקשישים בקהילה על ידי קופות החולים. בנוסף - זכאותו של הקשיש לא תיבחן על פי ההכנסות של ילדיו
הרפורמה בסיעוד בישראל תיכנס לתוקפה בעוד כחצי שנה, ב-1 בינואר 2017, ותכלול הכפלה של שעות הזכאות לטיפול סיעודי, מתן מענה לקשישים בקהילה על ידי קופות החולים והפסקת האבחון לזכאות של הקשיש על פי ההכנסות של ילדיו.
על פי הנתונים של האגודה לזכויות האזרח, אוכלוסיית הזקנות והזקנים היא האוכלוסייה בעלת קצב הגידול הגבוה והמהיר ביותר במדינת ישראל. ב-1955 היה שיעור הזקנים 4.8% מכלל האוכלוסייה, לעומת 10.4% בסוף 2011. לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עד סוף שנת 2030 צפוי שיעורם באוכלוסייה לעמוד על כ-13.7%. כלומר, בשני העשורים הקרובים צפוי בישראל שינוי דמוגרפי משמעותי – גידול ניכר בשיעור הזקנות והזקנים.
אחוז הזכאים לגמלת סיעוד עולה עם הגיל, ומגיע ל-53% מהזקנות והזקנים בגילאי 85 ומעלה. כ-42% מעול המימון של השירותים הסיעודיים – אשפוז מוסדי או טיפול בבית – נופל על בני המשפחה. למרות שהציבור משלם כל חודש מס ביטוח בריאות ממלכתי .
עוד בנושא:
המדריך השלם: כך תבחרו ביטוח סיעודי נכון
מחקר ישראלי: קשישים הפחיתו תרופות ושיפרו מצבם
כיום - לא מקבלים מספיק עזרה מהמדינה
אחת הבעיות המרכזיות כיום היא ההשתתפות הנמוכה של המדינה בטיפול בקשיש הסיעודי. בשנת 2014 מחצית מהזכאים לגמלת סיעוד קיבלו את הגמלה הנמוכה ביותר, המעניקה רק 9.75 שעות סיעוד בשבוע. רבע מהזכאים קיבלו את הרמה הבינונית - 16 שעות בשבוע, ורק רבע את הרמה הגבוהה - 18 שעות בשבוע.
הקשיש שנמצא במצב הכי סיעודי עם ההכנסה הנמוכה ביותר זכאי לסיוע של כשלוש שעות בלבד ביום. הדבר הזה גורם להרבה מאוד משפחות קשות יום להעביר בלית ברירה את הקשישים מטיפול בבית למוסדות שיקומיים ולפגוע בטיפול שלהם או לחילופין לעזוב את מקומות העבודה ולהתמסר לטיפול בהוריהם. "אנחנו רואים שהנטל על בני המשפחה הוא עצום. חלקם נאלצים לשנות את מסלול החיים שלהם, הם סובלים יותר מדיכאון והמשק נפגע מזה בצורה משמעותית", אומרים גורמים במשרד הבריאות.
כיום על תחום הבריאות של הקשישים אחראית קופת החולים. קשישים תשושים נמצאים תחת האחריות של ביטוח לאומי, וקשישים סיעודיים מורכבים (כאלו עם בעיות רפואיות ותפקודיות) נמצאים תחת האחריות של משרד הבריאות. יש הרבה גורמים שרואים את הקשיש ואין רצף טיפולי כדי למנוע את הידרדרות התפקודית שלו.
בנוסף, בגלל שמעורבים הרבה גורמים, יש בירוקרטיה מסורבלת שנופלת על המשפחה. "לכל גוף יש קריטריונים אחרים ומסמכים אחרים. לעיתים יש כפילות מיותרת ובני המשפחה צריכים דוקטורט כדי להבין איך הם ממצים את הזכאות של הקשיש", אומר גורם במשרד הבריאות.
מהם עיקרי הרפורמה?
הטיפול ברצף הטיפולי - משרד הבריאות ייתן תמריצים לקופות החולים לראות את הקשישים בקהילה. על פי התוכנית החדשה, נציגי קופות החולים (אחיות ומטפלים) יגיעו לבתים של הקשישים, ייתנו להם טיפולי בית ויבצעו אבחנות. בכך הם ימנעו את ההידרדרות שלהם.
קופת חולים שתעמוד ביעדים שיציבו לה תקבל תקציבים נוספים כתמריץ. "קופת חולים שתעשה את זה בצורה טובה יכולה לקבל עשרות אלפי שקלים בשנה ולהציל קשישים רבים", אומרים במשרד הבריאות. עד היום, טיפול שכזה לא ניתן. בנוסף כל האחריות כל האשפוז הסיעודי שהייתה תחת משרד הבריאות תעבור לאחריות קופות החולים ובכך נחסכת בירוקרטיה משמעותית.
מספר שעות הסיוע לקשיש הסיעודי יוכפל - כיום קשיש סיעודי במצב התפקודי הנמוך ביותר מקבל לכל היותר 18 שעות. כתוצאה מזה משפחות רבות ממנות מכיסן שעות סיעוד נוספות או משלמות לעובד זר. מדובר באלפי שקלים בחודש לתקופה לא קצרה ומשפחות שלמות כורעות תחת הנטל.
על פי הרפורמה החדשה שמוביל השר ליצמן, מספר השעות יוכפל ויגיע עד 33 שעות שבועיות. ייתר על כן, כיום קשיש שעבד והרוויח משוכרת מכובדת כל חייו והפנסיה שלו יחסית גבוהה, ועומדת מעל 9,300 שקלים על אף ששילם כל חייו את דמי הביטוח הלאומי הוא לא זכאי לשעות סיעוד כלל. על פי הרפורמה החדשה גם קשישים כאלו יהיו זכאים לשעות סיעוד באופן יחסי לקצבת הפנסיה שלהם.
לא יהיה צורך במידע על משכורות ילדיו של הקשיש - כיום קשיש שהולך לאשפוז סיעודי וצריך לקבל הקלות בתשלום עבור האשפוז שמגיע לאלפי שקלים בחודש, צריך להציג את מלבד תלושי המשכורת ופירוט הנכנסים שלו, גם את תלושי המשכורת ופירוט הנכסים של ילדיו. "אין עוד שירות במדינה שאתה נדרש להביא את תלושי המשכורת של הילדים שלך", אומר גורם במשרד הבריאות. "לא יהיה עוד מצב בו משרד הבריאות יגיד לכל אחד מהילדים כמה הוא צריך לשלם על ההורה שלו שנמצא באשפוז. זה עיוות שאנחנו הולכים לתקן"
שר הבריאות יעקב ליצמן אמר ל-ynet: "לצערי מדינת ישראל מזניחה כיום את הקשישים והזקנים הנדרשים למענה סיעודי. המחויבות שלנו לדור הבא מחייבת להביא לשינוי מערכתי בהתייחסות המדינה לאוכלוסייה המתבגרת בישראל. יש לשים קץ למצב הקשה והסבוך בו נמצא מערך שירותי הסיעוד בישראל, שמקשה על אלו שנזקקים לשירותי סיעוד ובני משפחותיהם.
"נאבקתי להכליל את רפורמת ביטוח הסיעוד הציבורי להסכם הקואליציוני ואני מתכוון להיאבק למימושה. הרפורמה נועדה להרחיב את הזכאות לטיפול סיעודי רפואי לקשישים בכל שכבות האוכלוסייה, לצמצם את הבירוקרטיה הקיימת בטיפול בקשיש (שכיום מטופל על ידי שישה משרדים ממשלתיים וגופים נוספים) ולשפר את איכות הטיפול הרפואי-סיעודי, תוך יצירת רצף טיפולי במסגרת אחת.
"לא אהסס להביא למשבר קואליציוני אם זה לא יבוצע. הרפורמה בביטוח הסיעוד הציבורי תביא לצדק חברתי לאזרחי ישראל ותוביל לביטוח סיעוד ציבורי משופר לכלל האוכלוסייה".
קשיים נפשיים וכספיים
"המצב כיום לא יכול להימשך. אנחנו מקבלים הרבה פניות מנשים שמטפלות בהוריהם הסיעודיים שמספרות לנו על הקשיים הנפשיים והכספיים האדירים שהן ושאר בני המשפחה מתמודדים איתם. המדינה מתנערת מתחום הסיעוד ברגע הקשה הזה ושולחת את המשפחות להתמודד איתו בכוחות עצמן.
"הפתרון הוא להרחיב משמעותית את שעות הסיעוד, שיפור של מרכזי היום והרחבה של התמיכה למשפחות, ולהכניס את האשפוז הסיעודי לסל הבריאות, וזאת כדי לאפשר להורים שלנו להזדקן בכבוד", אומר עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, שפועל יחד עם הארגונים "כן לזקן", "המשפט בשירות הזיקנה", רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות החולה, ארגוני גמלאים ועוד כדי לקדם רפורמה בסיעוד.
לפנייה לכתב/ת 
