הקשר בין מה שאתם אוכלים למצב השיניים
אנחנו דואגים לתחזוקה של השיניים ברמה היומיומית, אבל לא עוצרים לחשוב שגם התזונה שאנחנו אוכלים יכולה להשפיע מהותית על מצב השיניים. כך תצליחו למנוע נזק
השר יעקב ליצמן כבר הכריז על מלחמה מוצהרת נגד מקדונלד'ס, אימפריית נדל"ן והמבורגרים כלל-עולמית, המתמחה במכירת לחמניות וצ'יפס – שהוא מזון רווי "פחמימות" (שם מכובס ופחות מפחיד לסוכרים).
במקביל, מומחים משלל תחומי התזונה ממליצים בימים אלו ל"ועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה" של משרד הבריאות - לצאת בפעולות ברורות שתכליתן הפחתת צריכת הסוכרים בקרב תושבי ישראל, כאשר אחת ההצעות שעלו הייתה הטלת מס על משווקי המשקאות "הקלים" (שבוא נאמר את האמת – דווקא כבדים מאוד, ונושאים משקלם של כימיקלים, צבעי מאכל, וממתיקים עמוסים בסוכרים).
הקמפיין נגד הסוכר, בחסות הממשלה - ללא ספק מתוזמן היטב. אבל זה לא אומר שהחשיבה מאחוריו אינה נכונה: הפחתת צריכת הסוכר על-ידי הציבור בפרט, ושיפור הרגלים תזונתיים נוספים בכלל – הם הכרח.
אלא שהקמפיין מתמקד בכמות מאד מוקצבת של תחלואות: השמנת יתר, סוכרת וסוכרת היריון, הפרעות ומחלות קרדיולוגיות שונות. דואגים לבטן שלנו, לדם, ללב – ומי נשכח בצד? דווקא החלל ממנו נכנסים לגוף כל גורמי הסוכר המטרידים: הפה שלנו.
קיראו עוד בערוץ בריאות השן
השפעת הסוכר על היווצרות עששת
המחקר סביב השפעותיו ההרסניות של הסוכר על חלל הפה, ובאופן פרטני על מחלת העששת שלה הוא גורם - הוא ארוך שנים. נגע עששתי בשן נוצר כאשר אנו צורכים סוכרים, שמהם מייצרים חיידקים בפה חומצה אשר גורמים לתהליך דה-מינרליזציה (יציאת המינרל מהשן והתפרקותה) של אמייל.
על-פי בדיקה של איגוד רפואת השיניים האמריקאי (ADA) שפורסמה ב-2015, כ-90% מהציבור בארה"ב נחשף למחלת העששת עד להגיעו לגיל 30.
עששת אולי נשמעת כמו בעיה קטנה, נפוצה מאוד ולכן לא כזאת שצריכה להטריד יותר מדי את האזרח הפשוט. אך כשהיא לא מטופלת כהלכה – היא יכולה לפגום באופן קשה ביכולות הלעיסה והאכילה, לגרום לכאבים חדים בכל חלל הפה, לפגום באסתטיקת הפנים עם נפיחויות שונות שהיא מייצרת, והיא גם הסיבה העיקרית לאובדן שיניים - שעשוי לגרום לצורך בהתקנת שתלים בעלויות של מאות אלפי שקלים.
הוכחה מאלפת לכך נמצאה גם אצלנו, במחקר שנערך בתחילת שנות ה-90 בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת ת"א בקרב 384 תושבי ישראל – חלקם היו באותה עת עולים חדשים מאתיופיה, חלקם עולים ותיקים יותר, וחלקם ילידי הארץ. באתיופיה הדלה במשאבים והבלתי מתועשת, התזונה הייתה מורכבת בעיקר מירקות, שורשים ומעט בשר – וכמעט אפס סוכרים.
החשיפה של יוצאי המדינה האפריקאית לתזונה המערבית ורוויית הסוכר בישראל, הרסה את שיניהם: במחקר נמצא כי הפה של 81.8% מהעולים החדשים היה נקי מעששת; אצל העולים הוותיקים יותר, רק 58.8% נהנו משיניים נטולות עששת; ואילו בקרב ילידי ישראל שנבחנו במחקר – רק 10% ללא עששת (!). כלומר – בכל יום נוסף בו נחשפו עולי אתיופיה לתזונה הסוכרתית הנהוגה בישראל – מצב השיניים שלהם הלך והחמיר.
אם הוועדה של משרד הבריאות הישראלי זקוקה להוכחות מדעיות נוספות – הרי שדוח מקיף שפורסם אשתקד, של אחת ממקבילותיה מעבר לאוקיינוס, ועדת התזונה האמריקאית -Dietary Advisory Committee - מצא קשר מובהק בין צריכה עודפת של סוכרים להתפתחות עששת: שיעור העששת נמוך יותר משמעותית, כאשר הצריכה היומית של סוכרים נופלת מתחת ל-10% מסך צריכת המזון הכוללת.
בהינתן ושכיחותה של העששת היא גבוהה מאוד גם בקרב ילדים (נתונים מישראל מצביעים על 40%-50% עד גיל 6, ובין 12% ל-15%עד גיל 3), שנחשפים כמעט מינקות למוצרים סוכרתיים – המסקנה היא ברורה: דרושה מהפכה תודעתית נרחבת. צריך לחנך מחדש את הציבור. וזאת המשימה הגדולה שניצבת בפני משרד הבריאות.
הכותב הוא חבר בפורום המומחים ברפואת שיניים ומומחה ברפואת שיניים לילדים
לפנייה לכתב/ת 
