האימהות נפרדו. שופטת: בנותיהן יישארו בקשר

בנות זוג הרו מאותו תורם זרע וגידלו יחד את הילדות, אבל כשנפרדו התנגדה אחת מהן להמשך הקשר. אבל ביהמ"ש קבע: אי אפשר לנתק אותן

עו"ד שירן כהן דניאלפורסם: 10.07.16 , 21:44

פסק דין נדיר ומהותי עבור קהילת הלהט"ב: בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע לאחרונה שיש לראות בילדות שנולדו מאותו תורם זרע כאחיות, ולאפשר את המשך הקשר ביניהן גם אחרי הפרידה בין אימהותיהן.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בנות הזוג, שילדו זו אחר זו, גידלו יחד את שתי הבנות. לאחר הלידה שינו הנשים את שם המשפחה לשם משותף שאותו גם חלקו הבנות. כעבור שלוש שנים נפרדו בנות הזוג, ואחת מהן עזבה עם בתה הביולוגית את הבית וניתקה קשר.

תביעה

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

עו"ד עלמה שרון

אזרח ישראלי ביקש מהמדינה להכיר בו כהורה לתאומות שנולדו לבן זוגו הזר בהליך פונדקאות. היועץ המשפטי לממשלה התנגד – אבל נדחה בביהמ"ש

הבנות הן שלי: זוג הומואים ניצח את המדינה

מעשה זה הוביל לשורת תביעות מצד האישה שנותרה בבית, ובהן בין היתר ביקשה להכיר בה כאם בתה של זוגתה לשעבר או כאפוטרופוסית חוקית שלה, ולאפשר לה לחלוק את המשמורת. בנוסף היא ביקשה לאפשר את הקשר בין בתה הביולוגית לבין בתה של הנתבעת, שלטענתה גדלו כאחיות. אולם הנתבעת התנגדה לקשר בין שתי הבנות וטענה שהן לא אחיות.

המקרה גרר דיונים רבים ובדיקות של פסיכולוגית ועובדת סוציאלית מטעם שירותי הרווחה. ארבע שנים לאחר הגשת התביעה הוציאה השופטת תמר סנונית פורר פסק דין ארוך ומעמיק, שקבע כי אין להכיר בתובעת כהורה לבת הביולוגית של הנתבעת, אולם יש להכיר בקשרי ה"אחיות" של הבנות ולקיים ביניהן הסדרי ראייה.

השופטת מנתה כמה מאפיינים שסייעו לה לפסוק כך: הקשר הגנטי ביניהן (נולדו מאותו תורם), העובדה שנולדו כחלק מתכנון משפחתי משותף ועד היום נושאות את אותו שם משפחה, וכן העובדה שצדדים שלישיים כמו המשפחה המורחבת וגן הילדים ראו בהן אחיות, ואפילו תאומות ממש.

לכך הצטרפו חוות הדעת שהמליצו על המשך הקשר בין השתיים. כך למשל, הפסיכולוגית קבעה באופן חד משמעי כי "לא יעלה על הדעת לחשוב שאינן אחיות... הן נראות אחיות, מתנהגות כאחיות, גדלו יחד, עד לפני חצי שנה כאחיות לכל דבר, ויש ביניהן קשר גנטי".

השופטת סיכמה את הנושא בקביעה כי "בין הקטינות נוצר קשר עצמאי ונפרד של אחאות" (מונח שטיבו אינו ברור עד תום). עם זאת היא הבהירה כי קביעה זו אין משמעותה שהבנות הן אחיות, אלא רק מזכה את הבנות בקיום "קשרי אחאות".

לגבי זכויות התובעת כלפי בתה של הנתבעת קבעה השוופטת סנונית פורר כי המשך הקשר ביניהן לא ישרת את טובת הקטינה, כפי שהעידו הגורמים המקצועיים. השופטת סברה כי התובעת לא הוכיחה זכות להורות או אפוטרופסות בשום דרך, ולא התמודדה עם בעיות כמו העובדה שקשר ההורות מעולם לא הוסדר ברמה המשפטית.

בסופו של דבר, התביעה התקבלה רק בנוגע לקשר בין הבנות. נקבע כי הן יתראו בין שעתיים לארבע שעות בשבוע ובמקביל יופנו לטיפול רגשי אצל מטפלת משותפת.