שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    דו"ח ביטון: "התחלה נכונה, אבל תחשבו גם לטווח רחוק"

    אנשי חינוך מברכים על המלצות הוועדה אך מזהירים כי הן עלולות ליצור אפקט אלים, "קריאות השמחה על הדו"ח מגיעות אולי ממקום של 'לנסות להחזיר לאשכנזים'". אחרים המליצו "להשקיע כספים במחקר אמיתי, כדי לדעת מה היה במקומות האלה". וכיצד מתיישבת ההמלצה לנסוע לביקור בארצות ערב עם פערים כלכליים בין תלמידי ישראל?

    האם המלצות ועדת ביטון יביאו לשיח של נקמנות באשכנזים, והאם יישומן רק ינציח פערים בין אשכנזים למזרחים? אנשי חינוך רבים בירכו על המהלך, אך הזהירו מההשלכות השליליות שהוא עלול לייצר.

     

    רם כהן, מנהל תיכון נט בתל אביב, אמר שלדעתו מדובר ב"ניסיון להבין באופן אמיתי מה קרה ליהודים בארצות ערב במשך מאות שנים. הייתי רוצה לדעת למה אבי שעלה מעיראק ואמי שעלתה מסוריה נחשפו, מה הייתה התרבות שלהם, השירה, המנהגים, מה עניין אותם, אבל אני מאוד חושש שקריאות השמחה על הדו"ח מגיעות ממקום של 'לנסות להחזיר לאשכנזים'. אני באופן אישי לא נמצא שם".

     

    המלצות ועדת ביטון    (צילום: אבי חי, ליאור פז)

    המלצות ועדת ביטון    (צילום: אבי חי, ליאור פז)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    דו"ח המלצות ביטון שהוגש tאתמול לשר החינוך נפתלי בנט על ידי יו"ר הוועדה המשורר ארז ביטון, מבקש לתקן עוול של שנים. הדו"ח, שעליו עמלו כמאה אנשים בחודשים האחרונים מבקש בין היתר לבצע שינויים בתוכניות הלימודים בהיסטוריה, אזרחות, ספרות ובאקדמיה לטובת הכרות מעמיקה עם תולדות יהדות ארצות ערב.

     

    רם כהן. בעד מחקר אמיתי  (צילום: עמית מגל) (צילום: עמית מגל)
    רם כהן. בעד מחקר אמיתי (צילום: עמית מגל)
     

    לדברי כהן, היה נכון עוד לפני הקמת הוועדה "להשקיע קודם את הכספים במחקר אמיתי, כדי לדעת מה היה במקומות האלה. אני בן 50 ואני מודה שאין לי הרבה ידע".

     

    מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם, בירך על הדו"ח. "בנט בחר את האיש הנכון, שכבר לפני 40 שנה העז וכתב את השירים הראשונים שעסקו ביכולת של עולה ממרוקו להשתלב בהוויה הישראלית, אך לא לאבד את הזהות והתרבות שלו. לשזור את הישראליות והמרוקאיות שלו, עם כל היופי והמורכבות הזו לזהות אחת שלמה".

     

    מיכאל ביטון. אין כור היתוך  (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    מיכאל ביטון. אין כור היתוך (צילום: הרצל יוסף)

    על מסקנות ועדת ביטון אמר: "הדרך לייצר חברה שיוונית ולחבר בין כל חלקי העם, כפי שאני מנסה בתפקידי, הוא לתת מקום וכבוד לסיפור של כל אדם. לסיפור העלייה מאתיופיה, מרוקו ופרס והודו. לא תמיד הסיפור הזה מקבל מקום. הילדים שלנו, לא משנה אם הם מרוקאים או אשכנזים, אם יידעו את כל הסיפורים זה יאפשר לקיים חברה שוויונית, רב תרבותית. ברגע שקהילה של עולים מרגישה שיש כבוד והתקבלות של הזהות והנרטיב שלה, היא מגיעה עם כל היופי והעוצמה".

     

    הוא הוסיף כי לדעתו מעשיה של הוועדה הם "להוציא מהמחבוא עולם גנוז של פאר והדר. זו מתנה לחברה הישראלית. זה עושר ומגוון תרבותי, כמו בכל המדינות שמשגשגות. אין כור היתוך. הוועדה נותנת מקום לעבר וליופי". יחד עם זאת אמר כי "המבחן של הוועדה יהיה ביישום ובהטמעה".

     

    נתי שטרן, מנהל עירוני ד' בתל אביב, אמר כי "אין ספק שצריך להיות ישר ולהגיד שהנרטיב האשכנזי באמת השתלט על המערכת, ושאין פרופורציה בינו לבין הנרטיב המזרחי. אבל המלצה לשוויון בין מזרחים לאשכנזים במל"ג לא רלוונטית. אי אפשר לבחור אנשים לפי המוצא שלהם, ומה יעשה אדם שהוא גם וגם?".

     

    שר החינוך והמשורר ארז ביטון    (צילום: ניצן דרור)

    שר החינוך והמשורר ארז ביטון    (צילום: ניצן דרור)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שטרן ציין כי הוא תומך בכך שהתלמידים ירכשו ידע על יהדות המזרח ושתוכניות הלימוד ישונו בהתאם, כצעד ראשון נכון, אך הוא טוען שדווקא ועדה מסוג זה עלולה להנציח את הפערים. "לבוא לתלמידים ולהגיד, 'היום נעסוק ביהודים האלה כמו ששלשום עסקנו ביהודים האלה' – זו אמירה בעייתית שמנציחה את הטענה שיש את אלה ואת אלה.

     

    "אין בהמלצות האלה שום מחשבה על איך מפרקים את הנרטיב הישראלי ובונים אותו מחדש. זו התחלה נכונה, אבל צריך לייצר מחשבה יותר אסטרטגית, רחבה ולטווח ארוך מאשר תוכנית חומש שמדברת רק על ידע חשוב. זה לא משהו שישנה את המציאות שמלכתחילה יצרה את הצורך בוועדה הזו". 

     

     

    דלית שטאובר (צילום: מוקי שוורץ) (צילום: מוקי שוורץ)
    דלית שטאובר(צילום: מוקי שוורץ)

    העלות הכוללת של ההמלצות נאמדת ב-250 מיליון שקל בשנה, והשאלה העיקרית כעת היא כמה מההמלצות באמת בנות יישום ובאיזה אופן. מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, דלית שטאובר, אמרה כי ניתן ליישם באופן המהיר והיעיל ביותר שינוי בתוכניות הלימודים בהיסטוריה, אזרחות וספרות. "זה

    יחייב בחינה ובחירה מדויקת של הפרקים, אבל זה משהו שניתן ליישם בטווח של שנתיים, שבמונחי משרד החינוך זה יחסית מהר". כך לדבריה גם בנוגע להקמת מגמת לימוד חדשה. "כמובן שזה יחייב הכשרה של מורים, וגם זה אפשרי מבחינת תקציבים וזמן ראוי".

     

    היא הביעה התנגדות להמלצה לסיורים בחו"ל ובקברי צדיקים. "אם המשאבים היו בלתי מוגבלים, אז כמובן שלראות את המקומות הללו זה מבורך, אבל אנחנו יודעים שאפילו במסעות לפולין קיים סימן שאלה בכל הקשור לעול כלכלי שנופל על ההורים ובנוגע לשוויון בין התלמידים. זה בהחלט רלוונטי גם לסיורים הללו. אני מאמינה שעם הטכנולוגיה של היום התלמידים יכולים לחוות ולהכיר תרבויות שונות מבלי להכביד על הכיס". שטאובר אמרה שאין מקום לעלייה לקברים מכל סוג שהוא. "אני בעד הטיולים לעיירות פיתוח, למוזיאונים, לאתרים תרבותיים, אני חושבת שזה חשוב מאוד, אבל מאחר שקברי צדיקים קשורים לאמונה, התלמיד צריך להחליט על כך בעצמו ובבגרותו".


    פורסם לראשונה 07/07/2016 22:58

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים