אפור זה הנוצץ החדש: פורטוגל רוצה גביע
בחמשת העשורים האחרונים הפורטוגלים מצאו את עצמם שש פעם בחצאי גמר של טורנירים גדולים ופעם אחת בגמר ומעולם לא סיימו כאלופים. ביורו הנוכחי, עם סגל שחקנים וסגנון משחק הרבה פחות זוהר מבעבר, כריסטיאנו רונאלדו מקווה שבניגוד לתקדימים ההיסטוריים, הפעם הוא יבכה דמעות של אושר
כשהקפטן כריסטיאנו רונאלדו
יוליך ביום ראשון בערב את נבחרת פורטוגל
לכר הדשא של הסטאד דה פראנס למשחק הגמר של אליפות אירופה מול המארחת צרפת,
הוא יהיה מודע היטב לכך שמדובר ברגע היסטורי.
למרות ששיחקו בשורותיה במהלך השנים כמה מהשחקנים הטובים בעולם, פורטוגל מעולם לא זכתה בתואר משמעותי ולמרות שמדובר במשימה לא פשוטה, מול נבחרת צרפתית פייבוריטית, רונאלדו וחבריו נמצאים במרחק 90 או 120 דקות מלעשות את מה שאוסביו, פיגו ורוי קושטה לא הצליחו לעשות. יש שיגידו שמדובר בתיקון היסטורי.
רחוקים משחק אחד מהיסטוריה. נבחרת פורטוגל(צילום: גטי אימג'ס)
לא מדובר בעניין פשוט, שכן פורטוגל היא הנבחרת הגדולה ביותר שמעולם לא זכתה בתואר, לא בגביע העולם ולא באליפות אירופה. שמונה נבחרות זכו במונדיאל, תשע נבחרות זכו ביורו, כולל צ'כוסלובקיה, דנמרק ויוון. ופורטוגל? אפילו לא פעם אחת.
וזה לא שפורטוגל לא הייתה קרובה. שש פעמים בעבר היא הגיעה לחצי הגמר של המונדיאל והיורו, ופעם אחת, ב-2004, היא העפילה לגמר עצמו. ועדיין, אין לה אפילו זכייה אחת.
ב-2004 פורטוגל אירחה את אליפות אירופה ובגמר בליסבון פגשה את יוון המפתיעה. מעטים נתנו אז סיכוי ליוון, האנדרדוג המוחלט, אבל הלא יאמן קרה. אנגלוס חריסטאס כבש את השער הבודד, הנבחרת הלוחמת של המאמן הגרמני אוטו רהאגל בלמה את כל הנסיונות של פיגו הוותיק ורונאלדו הצעיר – וזכתה בתואר.
חריסטאס כבש ורונאלדו בכה. יורו 2004(צילום: getty images)
12 שנים לאחר מכן מגיעה פורטוגל שוב לגמר היורו, והפעם היא תהיה האנדרדוג. וזה מתאים לה. הפורטוגלים שומעים מתחילת הטורניר את הביקורת על סגנון המשחק שלהם, את הדיעה הרווחת ש"לא מגיע להם" להיות בגמר – והם צוחקים.
צריך להכיר קצת את העבר של ה"סלסאו" כדי להבין מה בעצם קורה כאן. עד כמה מדובר בשינוי במימדים היסטוריים.
שוברי לבבות
פורטוגל הייתה תמיד נבחרת ששיחקה כדורגל מרהיב ומלהיב. היא תמיד שיחקה כדורגל התקפי, שהתבסס על שחקנים בעלי טכניקה אישית גבוהה. כדורגל לטיני מסורתי.
לא מגיע להם להיות בגמר? לרונאלדו לא אכפת(צילום: רויטרס)
הבעיה הייתה שבאופן קבוע פורטוגל נותרה תמיד עם המחמאות – אחרי עוד הפסד שובר לב. בדרך כלל בחצי הגמר. אולי הפעם, אומרים ברחובות ליסבון ופורטו, אולי הפעם זה יהיה הפוך. אולי דווקא הנבחרת האפורה הזו, הלא מלהיבה הזו, תעשה את מה שכל הנבחרות המפוארות שהיו פעם, לא הצליחו לעשות.
הביקורות רק הלכו וגברו אחרי העלייה לחצי הגמר, מבלי שהנבחרת ניצחה ולו משחק אחד ב-90 דקות. שלוש תוצאות תיקו בשלב הבתים, ניצחון משער בדקה ה-117 ועוד אחד בפנדלים, העלו את פורטוגל לחצי הגמר מול וויילס.
מי שביטא את ההרגשה הכללית במחנה הפורטוגלי היה המאמן פרננדו סנטוס שאמר: "אני מעדיף לשחק מכוער ולהישאר בטורניר מאשר לשחק כדורגל יפה ולהיות עכשיו בבית".
תנסה לשבור את המנחוס. פורטוגל(צילום: AFP)
הקשר דנילו חיזק את דברי מאמנו והוסיף משפט שאולי מעיד על מה שגורם לנבחרת הנוכחית להיראות כל כך נחושה: "יש לנו קבוצה של שחקנים אמביציוזיים. הביקורת רק גורמת לנו להתאמץ יותר. זה לא קל, אנחנו רואים ושומעים מה אומרים עליו בתקשורת, אבל זה ממריץ אותנו. אנחנו נחושים להוכיח לכולם שהם טועים".
יורו 2016 מגיע בדיוק 50 שנה אחרי שנבחרת פורטוגל הופיעה בפעם הראשונה על במת הכדורגל הבינלאומי, במונדיאל שנערך ב-1966 באנגליה.
הנבחרת, אותה אימן הברזילאי אוטו גלוריה, התבססה על כוכבי בנפיקה, שזכתה בגביע אירופה לאלופות פעמיים ברציפות, ב-1961 ו-1962. פורטוגל שיחקה כדורגל התקפי נפלא וניצחה בשלב הבתים את הונגריה, בולגריה ואת אלופת העולם ברזיל, עם פלה, גארינצ'ה ויתר הכוכבים.
כבשו בצרורות. פורטוגל מול ברית המועצות(צילום: gattyimages)
אוסביו היה כמובן הכוכב הגדול של פורטוגל, אבל לצידו הרשימו מאוד גם הקפטן מריו קולונה, ז'וזה אוגוסטו, ז'וזה טורס ואנטוניו סימואש.
ברבע הגמר, בו שפט מצוין מנחם אשכנזי הישראלי, נקלעה פורטוגל לפיגור 3:0 מול צפון קוריאה הקטנה. אבל אז נכנס אוסביו לעניינים וכבש רביעייה בדרך לניצחון 3:5.
רק אנגליה המארחת עמדה בדרכה של פורטוגל ומשחק הגמר. ועל פי היכולת של שתי הנבחרות עד אז, פורטוגל, שכבשה 14 שערים, נראתה פייבוריטית מול אנגליה שהבקיעה 5 בלבד.
עם תואר מלך השערים, אבל ללא הגביע. אוסביו(צילום: gattyimages)
אלא שאז החליטה פיפ"א לשנות את מיקום המשחק. במקום לשחק על פי התכנון המקורי בגודיסון פארק בליברפול, שם שיחקה פורטוגל ברבע הגמר – הועבר המשחק לוומבלי, בו קיימה אנגליה את כל משחקיה עד אז...
הפורטוגלים זעמו, בעיקר משום שנאלצו לעשות את הדרך הארוכה מליברפול ללונדון ברכבת לילה.
אנגליה הייתה מצויינת בחצי הגמר וניצחה 1:2. ואוסביו, שסיים את הטורניר כמלך השערים עם 9 כיבושים, טען עד יום מותו שאלמלא ההחלטה של פיפ"א, פורטוגל הייתה עולה לגמר וזוכה בגביע העולם.
בובי מור עם גביע העולם(צילום: Getty Images imagebank)
28 שנה יעברו עד שפורטוגל תעפיל לטורניר גדול נוסף. זה היה ביורו הקודם שהתקיים בצרפת, ב-1984. שוב היא העפילה לחצי הגמר ושוב הייתה קרובה מאוד להעפיל לגמר עצמו.
הסטאד ולודרום במארסיי אירח את חצי הגמר הבלתי נשכח ההוא. אחרי 120 דקות מותחות והפכפכות, כשהתוצאה 2:2 וכולם מוכנים נפשית לדו קרב הפנדלים, הגיח מישל פלאטיני כדי להבקיע שער ניצחון דרמטי ולהעלות את צרפת לגמר.
לא כל הנוצץ זהב
באותן שנים פורטוגל הייתה הנבחרת הטובה באירופה בגילאים הצעירים. המאמן קרלוס קירוש היה אחד האחראים העיקריים לצמיחתו של "דור הזהב". נבחרת הנוער, בה כיכבו בין היתר לואיס פיגו, רוי קושטה, ז'ואו פינטו, פרננדו קואטו ומאמן מכבי ת"א לשעבר פאולו סוזה, זכתה פעמיים ברציפות באליפות העולם, ב-1989 וב-1991.
חשבתם שהולכים לפנדלים? תחשבו שוב. פלאטיני חוגג עם הגביע(צילום: Gettyimages)
ואותם שחקנים היוו את השלד של נבחרת פורטוגל האיכותית ביותר בכל הזמנים. זו שהייתה אמור לזכות אם לא במונדיאל, אז לפחות באליפות אירופה. פורטוגל אכן הגיעה כאחת הפייבוריטיות הגדולות ליורו 1996 באנגליה, אבל הודחה במפתיע ברבע הגמר ע"י צ'כיה בשל שאננות יתר.
ארבע שנים לאחר מכן פורטוגל הייתה טובה יותר, נחושה יותר ובעיקר מנוסה יותר. המשחק הראשון שלה מול אנגליה הוכיח זאת. אחרי שנקלעה לפיגור 2:0 אחרי 18 דקות, היא התעשתה וניצחה 2:3 משערים נפלאים של פיגו, רוי קוסטה ונונו גומש.
במשחקה השלישי בבית המוקדם הביסה פורטוגל את גרמניה 0:3. בשלב הזה כבר לא היה ספק מיהי הפייבוריטית הגדולה.
פורטוגל הטובה בהיסטוריה? יורו 2000(צילום: getty images)
ואז הגיעה משחק חצי הגמר הפנטסטי מול צרפת בבריסל. נונו גומש כבש במחצית הראשונה, תיירי הנרי הישווה במחצית השנייה. ואז, בדקה ה-117 הדף הבלם המחומצן אבל שאבייר בידו את הכדור שבעט סילבן וילטורד לעבר השער.
השופט קבע פנדל, שחקני פורטוגל השתוללו, אבל שום דבר לא עזר. זידאן הבקיע את "שער הזהב" והעלה את צרפת לגמר. ושוב פורטוגל נבלמה בחצי הגמר.
בפורטוגל יש קונצנזוס שהנבחרת של יורו 2000 היא הטובה והאיכותית ביותר שהייתה לפורטוגל אי פעם. השוער ויטור באיה אמר: "כמעט כל השחקנים שלנו היו בעלי אורינטציה התקפית. היינו נבחרת עם דמיון. כל משחק שלנו היה כמו יצירת אמנות".
גם פיגו לא מבין איך הנבחרת של 2000 סיימה בידיים ריקות(צילום: gettyimages)
חלק משחקני "דור הזהב" פרשו לפני יורו 2004 שאותו פורטוגל אירחה, אבל פיגו, קואוטו ונונו גומש עדיין היו שם. כמו גם כריסטיאנו רונאלדו בן ה-19.
את פורטוגל אימן אז לואיס פליפה סקולארי הברזילאי, שרק שנתיים קודם לכן הוליך את ברזיל לזכייה במונדיאל. הפעם הצליחה פורטוגל לצלוח, בפעם הראשונה, את שלב חצי הגמר (ניצחון 1:2 על הולנד). אולם בגמר כאמור הפסידה ליוון ורונאלדו בן ה-19 לא יכול היה לעצור את הדמעות.
במונדיאל 2006 ניצחה פורטוגל בחמישה משחקים רצופים, כולל מול הולנד בשמינית הגמר ואנגליה ברבע הגמר – ושוב קיבלה את צרפת בחצי הגמר. כמו בחצי הגמר של היורו ב-1984 ו-2000. גם התוצאה הייתה בהתאם: צרפת ניצחה 0:1, הפעם מפנדל של זידאן.
גם ב-2006 התמונות היו דומות. אחרי ההפסד לצרפת(צילום: getty images)
שש שנים עברו ופורטוגל שוב מצאה את עצמה בחצי הגמר. והפעם היריבה שהפרידה בינה לבין גמר יורו 2012 הייתה אלופת העולם ספרד. 120 הדקות הסתיימו ללא שערים ובדו-קרב הפנדלים הספרדים ניצחו. עוד אכזבה פורטוגלית בחצי הגמר. בפעם החמישית מתוך שש ההופעות שלה בשלב הזה במונדיאל וביורו.
לפורטוגל נמאס להיות "הבחור הטוב", זה שאומרים עליו כמה הוא נחמד וחיובי ונעים הליכות. למאמן פרננדו סנטוס אין בכלל ספק שכדי לזכות ביורו, הנבחרת שלו חייבת להיות "רעה" ולא אכפת לו לשחק "מכוער". ולכן אדריאן סילבה, אקס מכבי חיפה, לא עזב לרגע את לוקה מודריץ' בניצחון על קרואטיה ואת ג'ו אלן בניצחון בחצי הגמר על וויילס.
אם בעבר נבחרת פורטוגל האמינה שהניצחון יגיע באמצעות השחקנים היצירתיים וההתקפיים שלה, כעת היא בונה קודם כל על הניסיון למנוע מהיריב לפתח את המשחק ולהגיע למצבים, ואז לקוות שכריסטיאנו רונאלדו יעשה את מה שהוא עושה יותר טוב מכולם. זה פחות יפה, זה אפילו מרגיז – אבל זה מאוד יעיל.
העיקר הניצחון. פרננדו סנטוס(צילום: EPA)
לויטור באיה אין ביקורת על הנבחרת הנוכחית: "הנבחרת עובדת כמו קבוצה. ויש לה מאמן מנוסה, עם תכנית פעולה טובה, שמהרגע הראשון חשב איך מגיעים לגמר. הוא החדיר את האמונה הזו שלו בשחקנים. הוא מאמן ריאליסט. והוא ידע איך לתפוס את האוטובוס לפאריז".
האם 50 שנים של אכזבות יסתיימו ביום ראשון בלילה בפריז עם תואר ראשון? האם כריסטיאנו רונאלדו יזיל הפעם דמעות של אושר, בניגוד לדמעות האכזבה שהיו מנת חלקו בשלושת הטורנירים הקודמים בהם פורטוגל הגיעה כמעט עד הסוף?
אם זה אכן יקרה, צחוק הגורל הוא שמי שתעשה זאת תהיה אחת מנבחרות פורטוגל היותר אפורות שראינו בחמשת העשורים האחרונים. אפורה – אבל ווינרית.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
