שתף קטע נבחר

החלפן פרט צ'קים - לאומי סגר לו את החשבון

תושב שפרעם נהג לבצע פריטת צ'קים ללקוחות, והבנק חשש שמאחוריו עומד מניע לא חוקי. אבל בית המשפט קבע: מדובר בסירוב לתת שירות בנקאי

בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש חלפן כספים משפרעם נגד בנק לאומי, שסגר את חשבונו משום שביצע פריטת צ'קים. הבנק טען שהפעולות שבוצעו בחשבון העלו חשש להלבנת הון, אבל השופטת תמר נאות פרי קבע שנשלל מהתובע שירות בנקאי חוקי.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

התובע מחזיק בעסק לחלפנות כספים בשפרעם, שבמסגרתו הוא עוסק בניכיון צ'קים (קבלת צ'קים שמועד פירעונם עתידי ופדייתם במזומן בתמורה לניכוי עמלה). את חשבון העסק הוא ניהל בבנק לאומי מאז 2005. בנובמבר 2015 פנה אליו הבנק והורה לו להפסיק לבצע בחשבון גם פריטת צ'קים (פדיון שיקים שמועד פירעונם מידי), שכן הפעילות מעלה חשד לעבירה פלילית. כעבור כשלושה חודשים הוא קיבל הודעה שהוחלט לסגור את חשבונו מכיוון שהמשיך לבצע את הפעילות האסורה.

 

בתביעה שהגיש דרש החלפן לבטל את סגירת החשבון ולהצהיר כי הבנק אינו רשאי לסגור את חשבונו בעתיד. לטענתו, הפעולות שביצע היו מותרות לו לפי תנאי החשבון ותעודת הרישום של העסק. לדבריו הבנק לא הציג חשד קונקרטי להלבנת הון, וסגירת החשבון היא סירוב בלתי סביר לתת שירות בנקאי בניגוד לחוק הבנקאות.

 

מנגד טען בנק לאומי שיש הבדל בין ניכיון צ'קים עתידיים לבין פריטת צ'קים שמועד פירעונם מידי. הבנק הסביר כי כשמדובר בפריטה יכול הלקוח לפדות את הצ'ק בבנק ואין סיבה שיעשה זאת באמצעות העסק של התובע תוך תשלום עמלה גבוהה יותר. אם הלקוח בכל זאת בוחר לפדות את הצ'ק באמצעות התובע, כנראה עומד מאחורי הפעולה מניע לא חוקי.

 

השופטת תמר נאות פרי ציינה שאמנם התובע עסק לא רק ב"ניכיון צ'קים עתידיים אלא גם בפריטה, אך עם זאת לא היה מקום שהבנק יאסור על פריטת הצ'קים באופן גורף. היא קיבלה לעניין זה את עמדת התובע שלפיה בבסיס פריטת צ'קים יכול לעמוד היגיון כלכלי ואין להסיק בהכרח שהדבר נעשה למטרות הלבנת הון. פריטת צ'קים "חוקית" תיתכן למשל כשהבנק סגור באותו יום והלקוח זקוק לכסף מזומן או כשאין לו חשבון בנק משל עצמו.

 

השופטת הדגישה כי אין איסור בחוק על פריטת צ'קים, ועמדת הפסיקה היא שיש לבחון כל מקרה לגופו. יש לקוחות שפעולת פריטה עבורם היא לגיטימית, ומאידך יתכן כי עבור לקוחות אחרים הפעולה תעורר חשד. לפיכך, לא היה מקום לסגור את חשבונו של התובע שכן מדובר ב"סירוב בלתי סביר" לתת שירות בנקאי .

 

עם זאת, גם התובע התנהל בצורה לא ראויה כאשר המשיך בפעילות גם אחרי שחתם על מסמך מול הבנק שבו התחייב להימנע מפריטת צ'קים. אם התובע סבר שהוחתם שלא בצדק היה עליו לפנות לבנק כדי לנסות להסדיר את אי ההבנות או לפנות לערכאות משפטיות.

 

בסיכומו של דבר קיבלה השופטת את התביעה בחלקה וקבעה כי הודעת הסגירה שהוציא הבנק וההתחייבות עליה חתם התובע בטלים. דרישת התובע לצו המונע מהבנק לסגור את חשבונו גם בעתיד נדחתה.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד מוראני פאיז
  • ב"כ הנתבע: עו"ד לוינבוק
  • עו"ד רונן שחר ממשרד שחר רוזנשטיין עוסק בדיני בנקאות
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים