להתווכח על טעם ועל ריח: האם אתם טועמי-על או שאין לכם טעם בכלל

סדרת מחקרים חדשים חושפת עובדות מסעירות על חוש הטעם, ומגלה כי האוכלוסייה בעולם מתחלקת לשלוש קבוצות. השיבו על השאלון וגלו לאיזו קבוצה אתם שייכים

חוש הטעם הוא אחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על בריאותנו (צילום: Shutterstock)
חוש הטעם הוא אחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על בריאותנו (צילום: Shutterstock)

תשאלו את אורלי גרטנר, 45, מה היא תאכל בארוחת הצהריים בעוד שנה מהיום, היא תענה לכם מיד וללא היסוס: שניצל ופירה. איך היא יודעת? כי זו ארוחת הצהריים הקבועה שלה מאז שהיא זוכרת את עצמה. "במסעדה ליד העבודה שלי מכירים אותי ויודעים שכבר שנים אני אוכלת את אותה ארוחת צהריים. אני לא אוהבת שינויים".

 

 

גרטנר לא סובלת ברוקולי, חצילים, קישואים, בצל, אפרסמון, רימונים ומנגו, גם לא קינואה או אורז אדום או אורז בר. את מספר המזונות שהיא אוהבת אפשר לספור על שתי ידיים, כאמור, שניצל, פירה, צ'יפס ואורז לבן וכן ירקות בסיסיים, כמו מלפפון, גזר, עגבנייה וחסה.

 

כל הניסיונות של המשפחה והחברים לפתוח אותה למאכלים חדשים - נתקלים בשפתיים קפוצות. "אני לא אוהבת לטעום דברים חדשים, כי אם אני אוכלת משהו שהוא לא טעים לי - ורוב הסיכויים שהוא יהיה לא טעים - אני מרגישה ממש רע".

 

נשמע לכם יוצא דופן? ובכן, לא ממש. מתברר כי 35% מהנשים ו־15% מהגברים מתייחסים לאוכל פחות או יותר כמו גרטנר. הסביבה אמנם מתקשה להבין אותם, אבל מבחינה מדעית הסיבה לבררנות הגסטרונומית הזו ברורה לחלוטין. אנשים אלה נקראים "טועמי־על" (supertaster) והם חווים את הטעמים בעוצמות גבוהות מאוד: חשים באופן מובהק ועז את המרירות של החציל, את החמיצות של הלימון, את המתיקות של העוגה ואת המליחות של החטיף.

 

גרטנר נשואה ואם לשתי בנות. "אני לא מתעסקת באוכל ולא מבשלת. בשבילי האוכל הוא סוג של מטלה. בדרך כלל אני שוכחת לאכול, אבל אני משתדלת לא לרדת יותר מדי במשקל. כיום אני שוקלת 42 ק"ג (גובה: 1.57 מ') ולא רוצה לרדת יותר".

 

איזה אוכל הילדות אוכלות?

"לצערי הרב הבנות שלי יצאו כמוני. הן לא מוכנות לאכול כלום חוץ משניצל, צ'יפס, פירה ואורז לבן".

 

אתם יוצאים למסעדות?

"רק למסעדות ביסטרו שמגישות הכל ויש להם גם שניצל ופירה. גם כשאנחנו מתארחים אצל משפחה וחברים, תמיד מכינים לי את מה שאני אוהבת. לא מזמן הלכתי עם חברה למסעדה והיא ממש התחננה שאטעם מנת דג שבעיניה הוא הכי טעים בעולם. בסוף הסכמתי לטעום וזה היה נורא! לא יכולתי לבלוע את זה והרגשתי ממש רע אחר כך".

 

ומה בעלך אומר?

"הוא מתוסכל. הוא אוהב אוכל יפני, סושי, אוכל הודי. אבל אני - אפילו פיצה אני לא טועמת. אז לפעמים הוא הולך למסעדות עם חברים".

 

אורלי גרטנר. אוכלים שנים את אותה ארוחת צהריים (צילום: אלבום פרטי)
    אורלי גרטנר. אוכלים שנים את אותה ארוחת צהריים(צילום: אלבום פרטי)

     

    אם עד היום סברנו שחוש הטעם נרכש ומתפתח עם הזמן, באה סדרת מחקרים שנערכה לאחרונה באוניברסיטת הרווארד ומנפצת את המיתוס. המחקרים החדשים מצאו כי חוש הטעם שלנו מולד בדיוק כמו צבע העיניים, והבשורה החשובה ביותר היא שחוש הטעם הוא אחד הפרמטרים המשפיעים ביותר על בריאותנו.

     

    אוכלוסיית העולם מתחלקת לשלוש קבוצות עיקריות, בהתאם למספר פקעיות הטעם שיש לכל אחד על הלשון. המספר נע בין 5,000 ל־10,000 פקעיות, בכל פקעית יש 100-50 תאים שמכילים קולטני טעם

    .

    "חוש הטעם נועד בראש ובראשונה להגן עלינו", מסביר ד"ר דוד רבינרסון, רופא בכיר בבית החולים לנשים על שם הלן שניידר במרכז הרפואי רבין, מחבר המאמר "סודות חוש הטעם", שפורסם בכתב העת "הרפואה". "הטעם המר משדר לנו שהאוכל עלול להכיל רעל, הטעם החמוץ משדר לנו שהאוכל עלול להיות מקולקל. אבל לעתים קרובות חוש הטעם שלנו מושפע גם מהמידע שיש לנו על המזון. באחד המחקרים שנעשו, הגישו לאנשים רזים ולאנשים עם עודף משקל מילקשייק. פעם אחת כתבו עליו שהוא מכיל שומן רב ופעם שנייה – שהוא דל שומן. גם הרזים וגם בעלי עודף המשקל קבעו כי המילקשייק דל השומן היה טעים להם יותר".

     

     

    ד"ר דוד רבינרסון. "חוש הטעם נועד בראש ובראשונה להגן עלינו" (צילום: אלבום פרטי)
      ד"ר דוד רבינרסון. "חוש הטעם נועד בראש ובראשונה להגן עלינו"(צילום: אלבום פרטי)

       

      מי אתם, טועמי־על

      מאפיינים: מהווים 25% מהאוכלוסייה ויש להם לפי ההערכות כ־10,000 פקעיות טעם.

      צורת אכילה: הם אוכלים בזהירות ולאט, הם מתייחסים לא רק לטעם אלא גם למרקם ולטמפרטורה. רטבים, לדוגמה, הם לא מחבבים כי הם יוצרים אצלם סערה בפה.

      בריאות: טועמי־העל אוכלים אמנם פחות סוגים של ירקות והתזונה שלהם פחות מגוונת, אבל בזכות העובדה שהם בררנים, הם נחשבים לקבוצה הרזה ביותר, כי הם פשוט אוכלים פחות. פרופיל שומני הדם שלהם הוא הטוב ביותר מבין הקבוצות ולכן הם חולים פחות במחלות לב.

      ועוד משהו: "קל מאוד לזהות תינוקות וילדים שהם טועמי־על", אומרת ד"ר הדס אבני, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך בבית החולים לילדים דנה דואק, שבבית החולים איכילוב בתל אביב. "אמנם אפשר לזהות את התכונה הזו בבדיקות (שבהן סופרים את מספר פקעיות הטעם לסנטימטר), אבל בדרך כלל אין בכך צורך. התינוקות האלה, למשל, יכולים לסרב לאכול 'מטרנה' לאחר שהתרגלו ל'סימילאק', בשעה שרוב התינוקות לא ירגישו כלל בהבדלים בטעם. תינוקות וילדים שהם טועמי־על חשדניים מאוד לטעמים חדשים, ופעמים רבות ההורים מכירים את הבעיה, כי גם הם כאלה".

      האם מטפלים בילדים כאלה?

      "אם מדובר במקרה קיצוני של ילד שאוכל רק עוגיות - מטפלים בבעיה. אבל אם מדובר בילד שהוא בררן מאוד, אבל בריאותו לא צפויה להיפגע מכך, אין צורך בטיפול מיוחד, אם כי כדאי תמיד לנסות לחשוף ילדים לטעמים חדשים"

       

      ד"ר הדס אבני. "תינוקות וילדים שהם טועמי-על חשדניים מאוד לטעמים חדשים" (צילום: אלדד רפאלי)
        ד"ר הדס אבני. "תינוקות וילדים שהם טועמי-על חשדניים מאוד לטעמים חדשים"(צילום: אלדד רפאלי)

         

        מי אתם, טועמים ממוצעים

        מאפיינים: מהווים מחצית מהאוכלוסייה ומספר פקעיות הטעם שלהם נע סביב 7,500.

        צורת אכילה: הם פחות בררנים באוכל ולכן התזונה שלהם מגוונת יותר.

        בריאות: כיוון שהם מוכנים לטעום ולהתנסות במגוון רחב של מזונות, הם עלולים להשמין. כדי לשמור על בריאותם עליהם להקפיד על תפריט מזין ומאוזן.

        ועוד משהו: אם תהיתם, רוב השפים אינם טועמי־על. מחקר שנערך מצא שרוב האנשים שעוסקים בהכנת מזון שייכים לסקלה הגבוהה של הקבוצה הממוצעת - יש להם קצת יותר פקעיות טעם מאשר לאלה שנמנים עם הקבוצה שלהם, והם טועמים את האוכל באופן מעט יותר עוצמתי. 

         

         

        מי אתם, חסרי טעם

        מאפיינים: מהווים 25% מהאוכלוסייה ומספר פקעיות הטעם שלהם נע סביב 5,000.

        צורת אכילה: אלה האנשים שיבקשו שהלימונדה תהיה חמוצה יותר, שהתיבול יהיה חזק יותר, שהמתוק יהיה מתוק יותר. הם נוטים לאכול מהר יותר ובכמויות גדולות ומעדיפים אוכל שמן ומטוגן.

        בריאות: בגלל כל האמור לעיל, חסרי הטעם נוטים יותר להשמנה.

         

        בחנו את עצמכם: לאיזה סוג טועמים אתם שייכים?

         

         

         

          (צילום: גיא הכט)
          (צילום: גיא הכט)

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד