שתף קטע נבחר

אושר בוועדה: חובת העסקת בעלי מוגבלויות

בדרך לחקיקה סופית: גופים ציבוריים עם יותר מ-100 עובדים יחויבו לאייש לפחות 5% מהמשרות עם בעלי מוגבלות משמעותית בתוך חמש שנים

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה בצהריים (יום א') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש ואחרים, שלפיה גופים ציבוריים שבהם יותר מ-100 עובדים, יידרשו לדאוג לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות משמעותית בשיעור של 5% בתוך חמש שנים. כעת תעבור ההצעה לאישור סופי במליאת הכנסת. 

איציק שמולי, יוזם החוק (צילום: אלי מנדלבאום) (צילום: אלי מנדלבאום)
איציק שמולי, יוזם החוק(צילום: אלי מנדלבאום)
 

בנוסף, על פי הצעת החוק, כל גוף ציבורי שבו יותר מ-25 עובדים יחויב למנות ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות ויפרסם אחת לשנה משרות המיועדות להעסקת מועמדים עם מוגבלות. החוק ייכנס לתוקף בינואר 2017.

 

בעלי מוגבלות משמעותית מוגדרים כבעלי דרגת נכות 40%, בעלי תעודת עיוור, בעלי לקות שמיעה הזכאים לשירותי תמיכה לתקשורת, זכאים לשיקום, ומקבלי שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות. גופי הביטחון ומגן דוד אדום יידרשו למינימום 5% מהמועסקים עבור עובדים לא מבצעיים בלבד.

 

אורן הלמן, סמנכ"ל בחברת החשמל ומייסד דף הפייסבוק "סיכוי שווה", אמר בעקבות אישור ההצעה כי "ההתרגשות גדולה. המסע שהתחיל לפני שנתיים - מסתיים בהצלחה אדירה. זו בשורה אדירה ל-880,000 אנשים עם מוגבלות בגילאי עבודה שחיים פה. ישראל משתווה לאירופה ולארה"ב בשילוב עובדים עם מוגבלות. כולנו נרוויח 5 מיליארד שקלים בשנה בזכות החוק הזה, ונחיה בחברה בריאה ומשלבת".

 

הצעת החוק שאושרה לבסוף על ידי הוועדה שונה מהנוסח המקורי של הצעת החוק, לפיו חובת הייצוג תחול על גופים ציבוריים שבהם 25 עובדים ומעלה.

מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, נתי ביאליסטוק כהן, ומנהלת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, רויטל לן כהן, מתחו ביקורת על ההחלטה לזנוח את הסעיף, ולן כהן אף כינתה את החוק הנוכחי "אות מתה".

 

"הגיע הזמן שכלל אוכלוסיית ישראל תשתלב בתעסוקה". ח"כ אלי אלאלוף (צילום: עמית שאבי) (צילום: עמית שאבי)
"הגיע הזמן שכלל אוכלוסיית ישראל תשתלב בתעסוקה". ח"כ אלי אלאלוף(צילום: עמית שאבי)

בתגובה אמר ח"כ שמולי "אתם מגזימים לגמרי, זה חוק היסטורי. את כל הנשמה השקענו בחוק הזה". יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שהשתתף אף הוא בדיון, הוסיף: "האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. זו הזדמנות היסטורית שאסור לנו לפספס אותה. מדובר בנטל ניהולי, וגופים קטנים ובינוניים יתקשו מאוד בכך".

 

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף (כולנו), הוועדה תבחן את יישום החוק בשנים הקרובות, ובמידת הצורך תשנה אותו. "הגיע הזמן שכלל אוכלוסיית ישראל תשתלב בתעסוקה. לאחר משא ומתן ארוך עם כל הגופים הרלוונטיים ובתום חשיבה מעמיקה, הגענו להסכמות".

 

נציג משרד המשפטים, עו"ד דן אורן, הסביר כי משרדו מתנגד לסעיף המקורי בהצעה מטעמים של שמירת הפרטיות: "גודל של 100 עובדים לפחות זה בנפשנו. אחרת תהיה פגיעה בפרטיות,

כי מעסיק יוכל לזהות ביתר קלות מי מעובדיו הוא בעל מוגבלות", אמר.

 

על פי נתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, במדינת ישראל חיים כ-878 אלף אנשים עם מוגבלות בגלאי העבודה, אך לפי נתוני למ"ס רק 42% מקרב האנשים עם מוגבלות חמורה מועסקים (לעומת 78% תעסוקה בקרב אנשים ללא מוגבלות). בשירות המדינה - רק 2.2% מכלל עובדי המדינה הם אנשים עם מוגבלות. מתוך אלה, כ-42% התקבלו לעבודה כאנשים ללא מוגבלות והפכו לאנשים עם מוגבלות במהלך חייהם.

 

"אנו רואים בחוק צעד נוסף בקידום התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל", אמר אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. "החוק מהווה בשורה לאנשים עם מוגבלות, אשר כיום שוק העבודה פעמים רבות חסום בפניהם. המנגנונים השונים הקבועים בחוק שיופעלו על ידי נציבות השוויון, יביאו לכך שגם גופים ציבוריים ינקטו בצעדים הנדרשים כדי להעסיק יותר אנשים עם מוגבלות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי מנדלבאום
ח"כ איציק שמולי
צילום: אלי מנדלבאום
מומלצים