מומחה: "סרטוני הפרקליטות על זדורוב לא משכנעים"

בצעד נדיר חשפה אתמול פרקליטות המדינה את סרטוני החקירות של רומן זדורוב, שהורשע שלוש פעמים ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל ב-2006, זאת בניסיון להסיר את הספקות בקרב הציבור באשר לזהותו האמיתית של הרוצח. "הפרקליטות עושה יחסי ציבור, ומי שלמד את החומר של פסק הדין אז שום סרטון שהיא תצרף לא ישכנע אותו", טוען בראיון לאולפן ynet פרופ' בועז סנג'רו, מחבר הספר "הרשעת חפים מפשע", ומדגיש: "להערכתי רוב הסיכויים שלא תפסנו כחברה את הרוצח. כנראה הורשע כאן אדם חף מפשע".

בסרטונים שפורסמו אתמול נראה זדורוב משחזר את הרצח, וכן נראית שיחתו עם מדובב. לצד זאת, פרסמה פרקליטות המדינה באתרה את מהלך המשפט באופן מפורט, וסקרה גם את כיווני החקירה שנשללו. כמו כן, בפרקליטות הוסיפו כי סרטי החקירה המלאים הוצגו כראיות במשפט.

"אחרי שלמדתי את פסקי הדין, אני מעריך מבחינה מקצועית שלא זו בלבד שלא הוכיחו את אשמתו של זדורוב מעבר לספק סביר, כמו שנדרש במשפט הפלילי, אלא אפילו במאזן הסתברויות - אפילו ב-51 אחוזים זה לא הוכח", טוען פרופ' סנג'רו. "אני בטוח שיהיה משפט חוזר, ואני מקווה גם שהכנסת תשנה את החוק כך שאי-אפשר יהיה להרשיע יותר על סמך הודאה בלבד, כי זו שיטה להרשיע חפים מפשע".

לדבריו, "ההרשעה הזו משקפת ליקויים יסודיים בשיטת המשפט שלנו. זו שיטה שעדיין מאפשרת להרשיע אדם על סמך הודאתו בלבד וזאת לאחר ותוך התעלמות ממחקרים שנעשו בעולם בשנים האחרונות, שמוכיחים, בין היתר באמצעות השוואות גנטיות של DNA, שגם חפים מפשע מודים ולא בשיעור זניח כמו שחשבו. מוכיחים שלא צריך מכות ואלימות של שוטרים כדי שאדם יודה. די בשיטות פסיכולוגיות כמו למשל כשמייאשים את הנחקר, משקרים לו במצח נחושה שיש נגדו ראיות, כולל ראיות מדעיות. זה מה שעשו אגב גם במקרה של זדורוב".

בסרטונים שפורסמו נראה זדורוב מסביר די ברוגע לחוקר המשטרתי מה עשה. "אני מבין את הנטייה ללכת שבי אחרי הצילום הזה", מסביר פרופ' סנג'רו. "אבל אם הייתי מראה עשרות צילומים כאלה של אנשים שהודו, ואחר כך בפרויקט החפות האמריקני הוכח באמצעות השוואה גנטית כי לא מדובר באדם הנכון - אז מבינים שיש תופעה של הודאת שווא".

"אנשים מתייאשים תחת הלחץ המשטרתי, חושבים שכבר אף אחד לא יאמין להם, כי אם אמרו לזדורוב שיש ראיות מדעיות, כולל דם של הילדה שנמצא על הכלים שלו, אז במצב כזה מאוד קל לתמרן אותו. שלחו לו מדובב שפיתה אותו והבטיח לו והציע לו שירשיעו אותו רק בהריגה ולא ברצח אם הוא יודה, והוא יגמור ב-12 שנים. גם את זה יש בהקלטות. את זה לא מראים עכשיו, כי לא לזה כיוונה אתכם הפרקליטות", הוסיף.

סנג'רו טוען כי "בעבר חשבו שההודאה היא מלכת הראיות, אך אני הצעתי לראות בה קיסרית הרשעות השווא. השופטים טועים לחשוב שהם יכולים להבחין בין הודאת אמת להודאת שקר, והמחקרים מראים שהם לא יכולים. השופטים מסתמכים על פרטים מוכמנים מהזירה שאם הנחקר ידע לספר אותם בהודאה שלו, אז סימן שהוא קשור ובעניין זדורוב הפרטים האלה עלובים.

למשל, בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל כפרט מוכמן את זה שהנחקר ידע שהנערה לבשה ג'ינס ונעלי ספורט, והוא אפילו טעה בצבעים. כשהסנגור אמר זה מה שהנוער לובש, ג'ינס ונעלי ספורט, ביהמ"ש אומר: זה לא הוכח".

"אין לנו דרך להבחין בין הודאת אמת להודאת שקר, והשיטה צריכה לעבור לדרישה של סיוע, ראיה חזקה, עצמאית, אובייקטיבית שלא באה מפי הנאשם, לא שחזור בעקבות ההודאה שלא נותן כלום, זה כמו עוד הודאה, מה גם שבשחזור של זדורוב רואים שהוא בכלל לא יודע לאן ללכת".

תאיר ראדה ז"ל, תלמידת כיתה ח' בבית הספר "נופי גולן", לא שבה הביתה בתום יום הלימודים ב-6 בדצמבר 2006. גופתה התגלתה באותו ערב על ידי עובדי בית הספר וחברי משפחה, בתא נעול בשירותי הבנות. רומן זדורוב הורשע בביצוע הרצח בבית המשפט המחוזי בנצרת בשנת 2010, ולאחר שבית המשפט העליון החזיר את הדיון אליו הוא הורשע פעם נוספת ב-2013. ערעורו לבית המשפט העליון נדחה בסוף 2015. ​​​