"שארק טאנק"הישראלי

תחרות ה- Shark Tank הישראלית-אמריקאית הראשונה מסוגה, תתקיים במסגרת כנס ה- IAC בוושינגטון בין ספטמבר 24-26.

אדם וגילה מילשטיין וה- IAC הכריזו על התחרות הפונה לחברי הקהילה להציג את הפרוייקטים והרעיונות החדשניים שלהם במסגרת הכנס השלישי במספר. המשתתפים מוזמנים להציג את הרעיונות שלהם לכיצד ניתן ישראלים יכולים לעזור לחבר את הקהילה היהודית אמריקאית לישראל ולשורשיהם היהודים?

חמשת הפיינליסטים יוזמנו להציג את הרעיונות שלהם בכנס בפני חבר שופטים שיורכב מפילנתרופים ומנהיגים בקהילה.

אלו יראיינו את המתמודדים ויחליטו כמה כסף להשקיע בפרוייקט שלהם. עד 100 אלף דולר יוקדשו לתמיכה ופיתוח הרעיונות. כל הפיינליסטים יקבלו מימון לפרוייקטים בראשם הם עומדים.

מה הם תנאי הקבלה? גיל 18 ומעלה ותושבים חוקיים בארה"ב.

לפרטים נוספים על התחרות ותנאי ההשתתפות באתר הבית:http://www.israeliamerican.org/iac-shark-tank 

אדם וגילה מילשטיין. צילום: אורלי הלוי

כחול ים המים

 מפגש הזמר כחול ים המים, התקיים בסוף השבוע האחרון בוואלי בית שלום. חברי הקהילה שלא עזבו את העיר לטובת חופשות במקומות קרירים יותר או חמים לא פחות (ישראל למשל), הגיעו לשיר בצוותא שירים על ים, שמים ומים ובקיצור, על כל מה שכחול. הערב בארגונם של ניצן ושאול ברקן מושך אליו עשרות חובבי זמר, שנהנים מערב שירה בציבור בליווי תזמורת הבית. מלווים את הערב בנגינה מזה שנים רבות, טלי תדמור, על הפסנתר, אמנון בן מנשה בחליל אלקטרוני ומיכצ'ה אבידן על האקורדיון.

צילם: מיכה קינן

סיפורו של ספסל

ביום שני השבוע התקיים טקס מיוחד במינו לחניכתו של ספסל צבעוני ומקסים השוכן ב- Good Life Academy בטרזנה. המרכז בניהולן של הפסיכולוגית סיגי כהן וחיותה כהן החליט להנציח את זיכרם של ילדי משפחת עמרני - אלון, אורן וטלי - שנהרגו בתאונת מטוס בשנת 1993 בדרך מלאס וגאס ללוס אנג’לס.

סיגי כהן וחיותה כהן שהספיקו גם לערוך במרכז ערב למען בנם של העמרנים, תומר לקראת נישואיו לאנדריאה, נקשרו לבני הזוג והחליטו להנציח את שמם של ילדיהם המנוחים של אריק ומדלן עמרני. הן גייסו לעזרה את אילנית לבנון, מתנדבת בארגון סטנד ביי מי המטפל בחולי סרטן ומשפחותיהם וזו בתורה פנתה לאמנית עתליה עינב, בעלת סטודיו לאמנות, Artalush בנורת' הוליווד. "אילנית שאלה אותי אם אני יכולה להכין ספסל לפינת הנצחה לזכרם של ילדי המשפחה ומייד נענתי. מצאתי במרכז Good Life Academy ספסל מעץ והתחלתי לחשוב על רעיונות מה לעשות איתו. זה היה תהליך ארוך ולא פשוט. בהמשך, הכנתי שלטים עם שמות ילדי המשפחה והנחנו אותם בראש עציצים לצד הספסל".

התוצאה הסופית משובבת עין. עתליה לא הסתפקה בעיצוב הספסל אלא שקדה גם על עיצוב הגינה שמסביב. הספסל שוכן בתוך עיגול ולצידו חלוקי נחל אותן קישטו הנשים שהוזמנו לטקס החניכה. "פניתי לזמר דודו זר וביקשתי ממנו לשיר באירוע. הוא לא היסס לרגע ונרתם למשימה. שרנו שירים כמו זמר נוגה, דמעות של מלאכים, מי שחלם ועוד".

"בדיוק היום לפני 23 שנים, איבדנו לנצח את ילדינו האהובים, מאז היה לי חלום ענק להגשים, להנציח את אורן, אלון וטלי היקרים. לצערי הדבר לא היה אפשרי עקב בריאות והחמרת המצב הכלכלי, החלום מעולם לא עזב ולא הירפה. שיתפתי בו את חיותה המקסימה והיא מייד הרימה את הככפה. נרתמה למשימה בכל כוחה ומאודה, עם המון רצון ואהבה גדולה".

"אין לי די מילים להודות". צילום:עתליה עינב

יום למחרת האירוע, מדלן עדיין נרגשת עד דמעות כשהיא מדברת על נשות הקהילה שנרתמו ביחד להגשים את חלומה. "אין לי די מילים להודות לכל אותן נשים שיזמו וטרחו להגשים לי את החלום. חלקתי אותו לראשונה עם חיותה, אתה אני בקשר הדוק כבר הרבה שנים והיא באה עם הרעיון הזה. היא אמרה שכשיהיה לי בית, אוכל לקחת את הספסל אלי. בהתחלה רציתי שלושה ספסלים כך שלכל ילד יהיה ספסל משלו, אבל זה היה גדול מדי וידעתי שאם יום אחד יהיה לי בית משלי עם חצר, לא אוכל לקחת אלי את כל הספסלים".

"תומר אמר לי פעם שאני חיה בשביל המתים ומתה בשביל החיים”, אומרת מדלן על בן זקוניה שהיה בן 11 בלבד כשאחיו ניספו בתאונה, ”רציתי להעביר לו את המסר שהוא יקר וחשוב לי והקדשתי לו את השיר: עלה קטן שלי ששרו אותו במקור אברהם פריד וגם דודו אהרון. אני מקווה שהוא יפנים את המילים ויבין עד כמה הוא יקר עבורי".