הרמת הגבה של הצרכנים שלא הבינו מדוע דגני הבוקר הפופולריים "קורנפלקס של אלופים" ו"דליפקאן" חסרים על המדפים, הפכה אתמול לבהלה נרחבת לאחר שפורסם שקווי ייצור של הדגנים במפעל בערד נסגרו בעקבות גילוי חיידקי סלמונלה. בחברה המייצרת, ענקית המזון יוניליוור, טוענים בתוקף כי כל עשרות אלפי האריזות הנגועות הוצאו מהמפעל ונמצאות במחסן בדרך להשמדה, אבל החלטת החברה להסתיר מהציבור את הממצאים הבעייתיים עוררה משבר אמון צרכני. אז מה עושים עם קופסאות הקורנפלקס בבית? והאם אפשר לסמוך על הליך הבדיקה?
מה הסכנה בסלמונלה?
חיידק הסלמונלה גורם למחלת הסלמונלוזיס בבני אדם ובבעלי חיים, שהסימן הקליני העיקרי שלה הוא דלקת בדרכי העיכול שבאה לידי ביטוי בשלשולים, בכאבי בטן, בחום גבוה, בכאבי ראש, בבחילות ובהקאות. קיימים יותר מ־2,300 זנים של החיידק, שכעשרה אחוזים מהם יכולים לגרום להתפתחות המחלה בבני אדם. סלמונלה במזון אינה משפיעה על מראהו, על ריחו ועל טעמו. יש להיזהר במיוחד ממזונות שמקורם בבעלי חיים ולא עברו תהליך עיבוד ובישול, כמו בשר, עוף, חלב ומוצריו, ביצים ודגים. בישול בטמפרטורה מסוימת יכול להרוס את החיידק, וכך גם שטיפה קפדנית של פירות וירקות שלעיתים גם כן עלולים להיות נגועים בסלמונלה. המקרים שבהם יש חיידק סלמונלה במוצרים יבשים אינם רבים, אך יכולים להתרחש.
מה לעשות עכשיו? בטוח לאכול את הדגנים?
גם בחברת יוניליוור וגם במוקד של משרד הבריאות אומרים כי אין סיבה לחשוש לאכול קורנפלקס או דליפקאן. בחברה מדגישים כי אף מוצר נגוע לא יצא מהמפעל. "אנו מבקשים להבהיר כי כל מוצרי החברה ללא יוצא מן הכלל, לרבות כל דגני הבוקר של תלמה, בטוחים לחלוטין לשימוש, ואין כל חשש בצריכתם", נמסר אתמול מיוניליוור. "מפעל תלמה בערד מייצר בתפוקה מלאה, ובקרוב נשלים את החוסרים שנוצרו".
במשרד הבריאות אומרים כי "מבירור מול החברה עולה כי במסגרת בקרת האיכות העצמית של החברה נמצאה חריגה מיקרוביולוגית בשל זיהום משני בקו הייצור. החברה הקפיאה את שיווק המוצרים הללו. כיוון שהמוצרים לא יצאו מהמפעל לדרכי השיווק, אין חובה לפרסם הודעה לציבור".
מה לעשות עם האריזות שיש לנו בבית?
אמש החליטה חברת יוניליוור לאפשר ללקוחות להחזיר מוצרים לחנויות אם האריזה סגורה. במקרה שבו האריזה נפתחה — יש לפנות בהודעה ישירות למוקד הלקוחות של תלמה. החברה עומדת באופן נחרץ מאחורי עמדתה שלפיה המוצרים ששווקו לציבור אינם מסוכנים, וכי התנהלותה הייתה על פי כללי שוק המזון, אך החליטה לבוא לקראת הצרכנים המודאגים. "אם אנשים רוצים להחזיר מוצרים הם יכולים, למרות שהמוצרים תקינים לחלוטין", מסרה ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליוור ישראל.
איפה התגלו החיידקים?
הבעיה התגלתה בפס ייצור נקודתי במפעל בערד, ולא במפעל כולו. במהלך ביקורת איכות שנערכה לפני כארבעה שבועות התגלתה בעיה בפס הייצור שייצר באותה העת שני מוצרים: קורנפלקס של אלופים ודליפקאן. ביוניליוור אומרים כי מהרגע שהתעורר חשד, נעצרה הפעילות בפס הייצור הספציפי, והסחורה הבעייתית הורחקה מהמפעל עד לסיום הליך בדיקות המעבדה — תהליך שנמשך כמה ימים. "ברגע שהתבשרנו כי מבדיקות המעבדה עולה שמדובר בקופסאות מוצר המזוהמות בחיידק הסלמונלה, החברה קיבלה החלטה מיידית להעביר את כל הסחורה הנגועה בזיהום להסגר באחד המחסנים שלה לקראת השמדה טוטאלית של כל עשרות אלפי הקופסאות הנגועות", אומרים ביוניליוור.
אם התגלה זיהום, איך ממשיכים לייצר?
פס הייצור חזר כבר לפעילות מלאה, לאחר שבמפעל בוצעו הנהלים הנדרשים: חיטוי של המשטחים הנגועים, טיהור השטח, בדיקת סטריליות וביקורות איכות. הסחורה הנגועה הועברה כאמור להסגר במחסן מחוץ למפעל ולכן היה ניתן לחזור לשגרה.
מדוע הוסתר המידע מהציבור?
בחברה הסתמכו על הנהלים ה"יבשים" בענף המזון, שלפיהם כל עוד לא מדובר במוצרים שיצאו מהמפעל ושווקו לצרכנים — אין חובת דיווח. גם משרד הבריאות נכנס לתמונה רק במקרים שמוצרים פגומים או נגועים בזיהום מגיעים למדפים וצריך לבצע "ריקול" — איסוף מוצרים, להגנת הציבור. בימים האחרונים התגלה מחסור על המדפים ברשתות השיווק, והצרכנים החלו לשים לב שמשהו קורה. התקשורת פנתה בשאלות לחברת יוניליוור, וזו בחרה להתחמק ממסירת המידע ורק לאחר לחץ כבד פירסמה הודעה קצרה על התקלה, שהתרחשה כבר לפני חודש. למעשה, גם משרד הבריאות קיבל את ממצאי המעבדה רק בעקבות פניות העיתונאים, היות שביוניליוור אמרו כי הם לא מחויבים לכך.
מה עושים עם הסחורה הנגועה?
מדובר על עשרות אלפי אריזות שיושמדו בימים הקרובים ובינתיים נמצאות במחסן סגור בערד. במשרד הבריאות השיבו בתגובה לפניית "ידיעות אחרונות" כי תהליך השמדת הסחורה הנגועה ייעשה בפיקוח נציג מטעמם. "שירות המזון במשרד הבריאות יעקוב אחר הפעולות הננקטות על ידי החברה. נציג מטעם משרד הבריאות גם יהיה נוכח בזמן תהליך השמדת הסחורה בפועל", נמסר. "ידיעות אחרונות" ביקש לתעד את המחסן שבו נמצאת הסחורה, כדי לבחון האם אכן המוצרים המסוכנים מורחקים מהציבור, אך ביוניליוור טוענים כי מדובר בשטח סטרילי שאליו רשאים להיכנס עובדים מסוימים בלבד, המיומנים לטפל במקרים מסוג זה. החברה נענתה לבקשת העיתון לצלם את הסחורה המבודדת. לדברי מנכ"לית החברה, ענת גבריאל, השמדת הסחורה היא הליך מורכב ומבוקר שנעשה בתיאום מול ספק מומחה להשמדת מוצרי מזון.
האם יוניליוור הסיקה מסקנות?
נראה שכן. מבחינה בריאותית, מדובר בסיפור של מהומה על לא מאומה, ולא הייתה סיבה אמיתית לזרוק מוצרים או להימנע מצריכה עתידית. מבחינה אסטרטגית, הבחירה של יוניליוור להסתיר את הסיפור האמיתי עוררה את הרושם ההפוך — שיש הרבה מה להסתיר.
השתתף בהכנת הידיעה: רותם אליזרע
