תזכיר החוק, המכונה בלשון בומבסטית "חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות", מופץ לאישור הממשלה. החוק מסורבל מדי, פרטני מדי וספק אם מתאים להתפתחויות הבלתי נמנעות הצפויות בענף הפיננסים. דברי ההסבר הנלווים משקפים את הטיוטה הראשונה של דוח ועדה בראשות עו"ד שטרום, שהוקמה לפני כשנה כדי להמליץ על הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ועל הקלות בהקמת מוסדות אשראי חוץ־בנקאיים. הטיוטה ספגה ביקורת קטלנית ממשלחת של קרן המטבע הבינלאומית. הקרן המליצה לגנוז את הדוח כולו ולהתחיל את העבודה מחדש.

ההמלצה לא אומצה, אך המו"מ האינטנסיבי בין האוצר לבנק ישראל הוליד בסוף דין וחשבון מתוקן, השונה מהטיוטה. יותר סביר, מתון, מקצועי וצמוד מציאות. יש לכן מקום לשאול למה מי שחיברו את דברי ההסבר לחוק חוזרים על קביעות שכבר הוכחו כלא נכונות? למה להטעות את הציבור? ולידיעת ראש המשלה הדורש הקפאה מיידית של הרגולציה: החוק הנ"ל הוא חתיכת רגולציה חדשה מהכבדות שידע המשק.

אך מעבר לסגנון וביורוקרטיה, הבעייתיות המהותית של טיוטת החוק טמונה בהתעלמותו מהשינויים הטכנולוגיים העוברים על ענף הפיננסים. ברור שמה שהיה — לא יהיה עוד. תוך שנים ספורות יתחילו להיעלם מהנוף כרטיסי האשראי. יחליפו אותם יישומונים. במקום לשלוף כרטיס אשראי ישלוף הקונה ליד הקופה טלפון נייד ובאמצעות תקשורת בשם NFC יעביר את התמורה ישירות, בלא תיווך של חברת כרטיסי האשראי. הטכנולוגיה תייתר את כרטיס הפלסטיק ואת התאגיד המנפיק אותו.

למה הדבר דומה? ל"המחאת הנוסעים" שעברה מהעולם. המבוגרים בינינו זוכרים כיצד היינו מצטיידים לפני נסיעה לחו"ל בהמחאות נוסעים נקובות במטבעות חוץ, איך גידפנו את העלות השערורייתית שלהן ואיך ייחלנו ליום שבו איזו ממשלה תטיל פיקוח על העמלות שגבו החברות המנפיקות. לא היה בכך צורך: ההתפתחויות במערכת התשלומים הבינלאומית חיסלו את רוב רובו של שוק המחאות הנוסעים. מה שלא חוסל הוא כמובן הצורך להחזיק כסף במוסד בנקאי כדי להשתמש בו לתשלום.

גורל דומה, לדעת המומחים, צפוי לכרטיסי אשראי. הטכנולוגיה של ביצוע התשלומים תשתנה בקרוב ועמה הענף כולו, בלי ועדות וחקיקה. הכוח יעבור מענקי פיננסים לענקי היי־טק. חכו קצת ותראו.