רשות המסים חושפת: 8,000 חשבונות של ישראלים ב-HSBC

רשות המסים קיבלה לאחרונה מידע הכולל למעלה מ-8,000 לקוחות ישראלים שהחזיקו חשבונות בנק ב-HSBC בשוויץ, זאת במטרה לבדוק האם הכספים שהוחזקו בחשבונות אלו חייבים בדיווח. על פי החוק, אזרח ישראלי רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל אך עליו לדווח עליו ועל ההכנסות שהופקו בו לרשות המסים. עם זאת, רשות המסים נמנעת כרגע מלפרסם את שמותיהם של אלפי הישראלים.

העלמתם הכנסות? רשות המסים בעקבותיכם

בשלב הראשון, שצפוי להימשך חודשים ספורים, תבחן רשות המסים ותמיין את החומר ותשווה לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המסמכים יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דיווח על החשבונות וכן, אלו שדיווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון.  

כזכור, בפברואר 2015 פורסם בתחקיר של ה-BBC, הגארדיאן, לה מונד ועיתונים נוספים, כי בנק HSBC בשוויץ סייע ללקוחותיו העשירים להעלים מסים בהיקף עצום. התחקיר התבסס על מסמכים ובהם פרטים של 100 אלף לקוחות הבנק שגנב ב-2007 מומחה מחשבים שעבד בו. הרשימה כוללת פירוט של החשבונות לפי מדינות והשוואה בין המדינות השונות. מההשוואה עולה כי ישראל היא המדינה השישית בגודלה מבחינת היקף החשבונות המיוחסים לה וכמות הכסף שבהם.

נמצאו 8,000 לקוחות הקשורים לישראל בצורה ישירה או עקיפה. הכוונה ללקוחות המחזיקים באזרחות ישראלית, בדרכון ישראלי או קשורים בדרך אחרת לישראל. לקוחות אלו החזיקו סכום כולל של כ-10 מיליארד דולר בכ-9,700 חשבונות. רוב החשבונות היו מזוהים על ידי מספר סידורי, על מנת לשמור על זהותו של בעל החשבון בסוד.

ארגון ICIJ הפיץ רשימה של 61 הלקוחות העשירים והמפורסמים ביותר שנחשפו וברשימה מצוי שמו של "ישראלי" אחד - סוחר הנפט הקנדי יונתן קולק. קולק, המחזיק בדרכון ישראלי ובאזרחות קנדית, הוא אחיינו של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים לשעבר. לטענת הארגון, קולק החזיק בשנים 2007-2006 למעלה מ-100 מיליון דולר בכ-10 חשבונות שונים שבהם הוא היה המוטב העיקרי. 

שיתוף פעולה עם רשות המס הצרפתית

רשות המסים עבדה בשנה וחצי האחרונות על השגת הרשימה שנוגעת ללקוחות הישראלים של הבנק, ולצורך זאת עמדה בקשר עם רשות המס הצרפתית. רשימה זו מצטרפת לרשימות נוספות של ישראלים המנהלים חשבונות בנק בחו"ל, עליהן הצליחה רשות המסים לשים את ידה בשנים האחרונות, שהידועה בהן היא רשימת לקוחות בנק UBS, שחשיפתה הביאה לחקירתם של עשרות לקוחות לא מדווחים ולאחרונה אף הוגשו כתבי אישום ראשונים בפרשה. גם בעקבות פרסום רשימות פנמה פעלה רשות המסים במישורים שונים ומחזיקה היום במידע מקיף על ישראלים שפתחו חברות בפנמה ובמדינות מקלט מס נוספות.

כזכור, לפני כחודש הודיעה רשות המסים כי הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות במסגרת הוראת השעה בנוהל לפיו עבירות מס חמורות יחשבו לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. המועד האחרון הוארך עד 31 בדצמבר 2016. זאת על רקע החקיקה שאושרה בכנסת בעניין. בהתאם לסיכום עם משרד המשפטים, הנוהל והוראות השעה, שתוקפן הוארך, יכללו גם חסינות מפני העמדה לדין בעבירות הלבנת הון שעבירות המקור המגבשות אותן הינן עבירות המס עליהן חל הנוהל. מאז שפורסם ב-7 בספטמבר 2014, הוגשו במסגרת הנוהל סה"כ 5,360 בקשות לגילוי מרצון ונחשף הון המוערך ב- 18.6 מיליארד שקלים, שיכנס למערכות הדיווח השוטפות ברשות המסים.

לדברי מנהל רשות המסים, משה אשר: "קבלת הרשימה מהווה אחד התוצרים המשמעותיים של המאבק בהון השחור והיא מצטרפת למהלכי חקיקה ומהלכים אחרים להשגת מידע על ישראלים שמחזיקים חשבונות בנקים ונכסים בחו"ל, דוגמת פרויקט ה-FATCA והפרויקט המקביל של ה–OECD . בהזדמנות זו אני קורא לכל אותם ישראלים שיש להם הון לא מדווח בישראל ובחו"ל וטרם הגישו בקשה, להגיש בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל".