קיה פורטה דיזל בנהיגה ראשונה - בכוחות מחודשים

עם פחות מאלף מכוניות שנמכרו במחצית הראשונה של השנה הנוכחית, קיה פורטה אינה מהמצליחות בקטגוריה המשפחתיות, בלשון המעטה. אחותה התאומה, יונדאי אלנטרה, מכרה למשל כמעט פי ארבעה ממנה. אלא שבטלקאר, יבואנית המותג הקוריאני, לא אומרים (עדיין) נואש. במקביל למתיחת פנים קלה שעברה לאחרונה, החלה היבואנית בשיווק גרסת דיזל, עם תג-מחיר של 134 אלף שקל, כ-5,000 שקלים יותר מגרסת בנזין. מהלך מוכר בשוק המקומי, עם הצלחה אדירה במקרה של רנו פלואנס דיזל שהפכה לסופר-פופולרית. בדומה לזו האחרונה, גם הפורטה תנסה למשוך לקוחות שצוברים ק"מ רבים, ולכן נאנקים - בין היתר - תחת עול עלות הדלק.

מתחחרות: רנו פלואנס dCi, פורד פוקוס Duratorq

מחיר: 134 אלף שקל

טוב: מנוע-גיר, ביצועים, צריכת דלק

בסדר: נוחות נסיעה, מרחב פנים

טעון שיפור: אבזור, מערכות בטיחות מתקדמות

ציון:

איך נראה

מתיחת הפנים הקלה שעברה הפורטה מתמקדת בחזית שונה עם יחידות תאורה משולבות לד, סבכה קדמית אחרת, ופגוש ומכסה מנוע בעיצוב שונה. היא מכונית נאה, מבלי לבלוט מול מתחרות ישירות ומודרניות. תא הנוסעים מציג פלסטיק איכותי ונאה בדרך כלל, עם קונסולה מרכזית הפונה לכיוון הנהג ותפעול מערכות נוח וידידותי. המושבים תומכים ונוחים גם לאחר ישיבה ממושכת, ושדה הראיה טוב בזכות שטחי חלונות גדולים ומכסה מנוע משתפל מטה.

(ניר בן זקן)

מנגד, התחושה בתא הנוסעים קודרת עקב השימוש המוגזם בגוונים כהים. המתגים על ההגה קטנים ומסורבלים, ושעון הזמן נראה כשייך לדור קודם של מכוניות מהמזרח. מפתיע לגלות כי ניתן להוציא את המפתח ממתג ההתנעה גם כשבורר ההילוכים לא נמצא במצב חניה (P) - עניין בטיחותי עליו יש לתת את הדעת. מרחב המחייה במושב האחורי טוב למדי, עקב בסיס גלגלים גדול (270 ס"מ) ורצפה שטוחה. יש גם פתחי אוורור-מיזוג אחוריים, תא מטען בעל נפח נדיב (482 ליטר) אך ללא מתג פתיחה.

(ניר בן זקן)

הפורטה דיזל מוצעת רק בגרסת LX הבסיסית הכוללת בעיקרון מסך מגע בגודל "8 עם מצלמת נסיעה לאחור (התקנה מקומית, עדיין לא הותקנה ברכב המבחן) שליטה מההגה במערכת השמע, בלוטות' ו-USB, בקרת שיוט ו-6 כריות אוויר. בולטות בהיעדרן מערכות בטיחות מתקדמות אותן מציעה קיה עם הדגם בחו"ל, כמו למשל בלימה אוטונומית במצבי חירום, שמירה על נתיב, התראה על שטחים מתים ותאורה דינמית. מערכות אלו הפכו לאחרונה לציוד תקני אצל חלק מהמתחרות ומאכזב לגלות כי הן לא נמצאות כאן, למרות תג המחיר.

איך נוסע

מנוע טורבו-דיזל בנפח 1.6 ליטר מפיק 136 כ"ס (6 כ"ס יותר מהבנזין) ו-30 קג"מ (כמעט כפליים מהבנזין), ומשודך לתיבת שבעה הילוכים כפולת-מצמד. הביצועים מצוינים, גם בתאוצה מהמקום (10.8 שניות ל-100 קמ"ש, 0.8 שניות פחות מהבנזין), אבל בעיקר בזמינות כוח עדיפה משמעותית על כל המתחרות בעלות מנועי בנזין או דיזל. בנוסף יש כאן תיבת הילוכים חלקה, נעימה ומהירת תגובה, המאפשרת תאוצות ביניים מהירות ויכולת שיוט נינוחה גם במהירות גבוהה. מרשים לא פחות הוא העידון של המנוע. הוא שקט להפליא ואינו מטרטר כמו שתייני סולר אחרים.

(ניר בן זקן)

כבמרבית גרסאות דיזל, גם כאן המיתלים מוצקים יחסית ומרוסנים. נוחות הנסיעה סבירה במהירות נמוכה, אך טובה ובעלת ריסון מופתי במהירות גבוהה. היכולת הדינמית טובה עם התנהגות כביש בטוחה וצפויה ואחיזה גבוהה, אבל משקל עצמי גבוה ב-100 ק"ג מגרסת הבנזין, רובם על הציר הקדמי, מייצר נטייה מוגזמת לתת-היגוי. רעשי רוח ודרך לא חודרים בדרך כלל את שכבות הבידוד, וצריכת הדלק הייתה מצוינת ועמדה על 17.5 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.

איך בסוף

קיה פורטה מתקשה להבריק. אם אתם לא נוסעים מרחקים גדולים, בחירה באחת המשפחתיות המודרניות עם מנוע בנזין, תהיה עדיפה. אך הפורטה היא בהחלט משפחתית טובה וראויה עם עיצוב נאה, תא נוסעים מרווח, נוחות נסיעה, ביצועים וצריכת דלק טובים. ועבור נהגים הצוברים עשרות אלפי ק"מ בשנה, היא בחירה סופר-אטרקטיבית - בוודאי מול מתחרות ישירות כמו רנו פלואנס ופורד פוקוס הוותיקות בגרסאות מקבילות. אילו רק הייתה מאובזרת יותר בנדיבות, בעיקר מבחינה בטיחותית, הציון הגבוה שקיבלה היה אפילו גבוה יותר.

(ניר בן זקן)