שתף קטע נבחר

לחיות כגבר ולזכות בחופש. הבתולות המושבעות

התרבות האלבנית העתיקה אפשרה לנערה לחמוק מנישואים בכפייה רק אם תהפוך ל"בתולה מושבעת". מי שעשתה זאת לא הקימה משפחה, חיה בזהות גברית ויכלה לעבוד. באלבניה נותרו היום פחות מעשר בתולות מושבעות. "בחרתי לחיות עם הגברים", מספרת אחת מהן

בגיל 16, בכפר מרוחק בדרום אלבניה, הייתה הנערה שקורטה הסנפאפג' בדרך לנישואים בכפייה. הייתה לה רק דרך אחת למנוע את זה: לקחת על עצמה שבועה עתיקה ולהפוך ל"בתולה מושבעת". ברגע אחד חייה השתנו. היא התנזרה ממין, לא התחתנה ולא הקימה משפחה. במסגרת השבועה היא חיה כגבר, ועמדה בראש משפחתה בחברה הפטריארכלית של אלבניה.

 

כמעט שבעה עשורים אחר כך שקורטה מעדיפה שיקראו לה בגרסה הגברית של שמה, שקורטן. "בחרתי להיות עם הגברים", אומרת בת ה-84. שיער השיבה שלה קצוץ והיא חובשת כובע מצחייה. "מי שאוהב אותי יקרא לי שקורטן, מי שרוצה לפגוע בי יקרא לי שקורטה".

"מי שאוהב אותי יקרא לי שקורטן" (צילום: AFP) (צילום: AFP)
"מי שאוהב אותי יקרא לי שקורטן"(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

שקורטה, שחיה בהוספיס בעיר שקודרה בצפון מערב אלבניה, היא בין הבתולות המושבעות האחרונות באלבניה – מעמד חברתי שפעם היה שכיח במדינה ובארצות הבלקן השכנות. היום, לפי ההערכות, נשארו פחות מעשר כאלה.

 

המנהג יוצא הדופן התחיל בתרבות הקאנון האלבנית בימי הביניים. בתרבות העתיקה היו שתי דרכים להפוך לבתולה מושבעת. דרך אחת היא כאשר כל הגברים במשפחה הלכו לעולמם, ואז נערה לוקחת על עצמה את השבועה במטרה למלא את חובות הגבר וזכויותיו בחברה הפטריארכלית. הדרך השנייה, כמו במקרה של שקורטה, היא כדי להימנע מנישואים בכפייה.

 

בתרבות הזו הצעירות לא יכולות לסרב להצעת נישואים מבלי לקחת על עצמן את השבועה. הדבר נחשב לעלבון גדול שעלול לגרום לסכסוך עקוב מדם בין המשפחות של החתן והכלה המיועדים – סכסוך שיכול להימשך לאורך דורות.

שקורטה ואחותה התאומה "סוסה" ("זה מספיק" באלבנית) (צילום: AFP) (צילום: AFP)
שקורטה ואחותה התאומה "סוסה" ("זה מספיק" באלבנית)(צילום: AFP)
 

בתולות מושבעות, שחיות בזהות גברית, יכולות לעבוד, לעשן, לשתות אלכוהול, ללבוש מכנסיים ולקבל החלטות על גורל המשפחה. דיאנה רקיפי, בתולה מושבעת בת 62, מספרת כי היא לא חייבת "להגיש אוכל עם ראש מורכן ולהיעלם מבלי להסתכל על האורחים".

 

דיאנה, עם כומתה צבאית על הראש ועניבה על הצוואר, מעשנת בשרשרת ונהנית כשהשומר בנמל בעיר דורס שבה היא גרה קורא לה בוס. מבחינתה השבועה הזו היא הדרך היחידה לזכות בחופש. הדרך החלופית בתרבות העתיקה באלבניה היא חוסר שליטה מוחלט ועבודת בית תובענית. "היה קשה לנשים להיות חלק מהחיים", היא אומרת. "להיות חופשייה זה טאבו".

תמונות ארכיון. חיים בזהות גברית (צילום: AFP) (צילום: AFP)
תמונות ארכיון. חיים בזהות גברית(צילום: AFP)
 

בשביל שקורטה, הרצון לשינוי הגיע בגיל מוקדם. היא ואחותה התאומה נחשבו על ידי הוריהן לאסון. להורים היו כבר שלושה בנים והשם שהעניקו לאחות התאומה, "סוסה" ("זה מספיק") באלבנית,

אומר הכול. במשטר הקומוניסטי אחרי מלחמת העולם השנייה הייתה שקורטה מנהיגת הסניף המקומי של המפלגה הקומוניסטית, ועמדה בראש בריגדה של 50 חקלאים. "הייתי קשוחה", היא אומרת.

 

כמו שקורטה, גם דיאנה מתגעגעת למשטר הקומוניסטי "שתמיד הכיר בי כגבר". דיאנה התגייסה לצבא והראתה לטירונים איך להשתמש בקלצ'ניקוב. אחר כך התגייסה למשטרה. היא ושקורטה "לא שמות קצוץ" על העובדה שהן לא הביאו ילדים לעולם והתנזרו ממערכות יחסים ויחסי מין. "אני מאוהבת בטבע, בשמש, אני מציירת. איזו אהבה טובה יותר מזה?", היא אומרת. כשהשתיים נשאלות על יחסים חד-מיניים הן מביעות התנגדות נחרצת. רקיפי אומרת שזה לא מוסרי ומציינת "כששני גברים ושתי נשים שמתחתנים זה סוף העולם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים