היום הראשון של המשחקים בריו יצא לדרך, והמשלחת הישראלית פתחה עם ג'ודו, שחייה, התעמלות וטניס. זה לא היה יום של הצלחות לספורטאים שלנו, ולמרות שאף אחד מהם לא היה מועמד למדליות - זה עדיין מאכזב.
הנבחרת שלנו מורכבת משלושה מעגלי ציפיות. המעגל הראשון הוא, כמובן, המועמדים להיאבק על מדליות - נציגי הג'ודו הבכירים והמתעמלות האמנותיות, שנמצאות בצמרת העולמית באופן קבוע בשנה האחרונה. המעגל הראשון מבוסס לא רק על חלום ורצון, אלא גם על יכולת מוכחת במעמדים עולמיים, וזה הזמן שלהם להיאבק על הצמרת. המעגל השני הוא של המנוסים, שבעבר הוכיחו יכולות מרשימות והם בעמדת זינוק לפרוץ חזרה לצמרת. המעגל הזה כולל את גולשי הרוח; המתאבקת המוכשרת אילנה קרטיש; חנה מיננקו, שאם לא הפציעה והניתוח השנה בוודאי הייתה במעגל הראשון; ואולי רון אטיאס וסרגיי ריכטר, שביום טוב יכולים להתברג גבוה.
במעגל השלישי נמצאים המצטיינים בשחייה, ובראשם יעקב טומרקין, כשלצידם נטע ריבקין, שטילוב, סנפורד ואחרים. אלה צריכים לשאוף לנפץ את שיאם האישי ולהשוות תוצאות מאליפות העולם האחרונה.
שירה ראשוני הפסידה בצורה אכזרית ושנויה במחלוקת. בג'ודו אפשר לעוף, ואין תירוצים, אבל כששופטים מייצרים חוסר איזון מיותר בתחרות - זה מרגיז! בבריכה, גל נבו ועמית עברי לא שחו על פי יכולתם, אבל בניגוד לשירה יש להם עוד הזדמנויות. נקווה שיתעלו.
אכזבת היום היא, כמובן, הופעתו של אלכס שטילוב, ספורטאי ענק עם בנק עשיר של הצלחות. אבל אלכס לא הצליח להתעלות ולספק דיוק והתלהבות בתרגילי המתח והקרקע. קשה לראות ספורטאי ברמתו מסיים יום תחרות בצורה כזו. זה מסוג התסריטים שספורטאי לא מעלה על דעתו שעלולים להתממש. האולימפיאדה מכניסה אותך למצב לחץ קיצוני בו התחושות האמיתיות צפות מעלה. אם אתה מאוד בטוח ביכולותיך, זה יבוא לביטוי בתחרות. אם יש לך ספק בעצמך עמוק בפנים, הלחץ עלול להשתלט עליך ולא לאפשר למצות את הפוטנציאל.
בהתעמלות, בניגוד לטניס, לג'ודו או להיאבקות, כשאתה מופיע בתרגיל - אתה תלוי לגמרי בעצמך, והניקוד שתשיג, ללא קשר לתוצאות המתחרים, תלוי לגמרי ביכולת שתציג באותו רגע. אלכס נכנע לתחושות הפנימיות שלו, והעובדה שעלה מעט קפוא וללא אנרגיות של מנצח היא שקבעה במידה רבה את התוצאה של התרגילים שביצע. דווקא ברגעי האכזבה אני אומרת לו: ייצגת את ישראל בגאווה גדולה הרבה שנים וסיפקת לנו רגעים רבים של אושר וכבוד. היינו איתך על הפודיום, ואנחנו איתך גם ברגע הזה, מכבדים ומחבקים.
היום הראשון של התחרויות מאחורינו. זו תהיה רכבת הרים, לעיתים נטפס למעלה ולעיתים - כמו אתמול - נרגיש למטה, אבל כל ספורטאי וספורטאית מגיעים לתחרויות עם המטען שצברו ועם החוסן שלהם, ויעשו הכל כדי להצליח ולייצג את ישראל באופן הראוי ביותר. שיהיה לנו בהצלחה.
