"לא רוצה להיות הקורבן הבא": אפרת תעבור כריתת שד מניעתית

"ההחלטה לעבור את הניתוח זה משהו שישב לי בראש הרבה זמן וחשבתי עליו במשך שנים", אומרת אפרת רוזנטל, בת 34, נשואה ואם לתינוק, ונשאית הגן brca2, שמוטציה שלו היא אחד הגורמים השכיחים ביותר לסרטן שד תורשתי,  "זאת לא הייתה החלטה של רגע. מאז שגיליתי שאני נושאת את הגן ה'מבורך' – ה brca2, ידעתי שזה תהליך שאצטרך לעבור אבל אמרתי לעצמי שקודם כל אני אסיים את הילודה, ולקראת גיל סוף ה-30 אעבור את זה, אך לצערי, בגלל שאצל אחותי הגדולה המחלה חזרה בשנית, הרגשתי שאני לא רוצה להיות הקורבן הבא. זה משהו שתוקף את המשפחה שלנו".

אפרת לא חולה בסרטן, אבל אמה שנפטרה, ואחותה הגדולה שחולה, הובילו אותה להחלטה לא פשוטה להציל את חייה ולהקטין את הסיכון לחלות במחלה מ-85% ל-5% בלבד.  

"מה עובר לי בראש?", היא אומרת, "יש כעס, יש עצבים, יש את השאלה למה זה קורה לי, למה כל הצרות נופלות עליי, למה אני צריכה להתמודד עם הילה שלילית מעלי שאומרת שיום יבוא וזה גם יקרה לי.

"אבל בשלב כלשהו גם יש קבלה, והבנה שעכשיו אני צריכה להתמודד ולהילחם, ופשוט למנוע את זה. בשבילי, בשביל המשפחה שלי, בשביל הילדים שלי, לעבור את זה כמה שיותר מהר".

האם התלבטת? היה לך ספק בשלב כלשהו?

"ידעתי בלב שלם. לא היה לי ספק. כולם אומרים לי איזו אמיצה את אבל אני לא חושבת שאני אמיצה, אני חושבת שלא הייתה לי ברירה. ברגע שאני עוברת את הניתוח, אין הבטחה שאני לא אחלה, אבל אני יורדת לרמת סיכון של 5%, לעומת נשים שאינן נושאות את הגן ולהן יש סיכוי של 12% לחלות".

"המורכבות של הניתוח היא בטכניות שלו, לקחת מישהי שהיא בריאה לגמרי ולהסיר ממנה את השד בצורה שתהיה הכי אסתטית וקוסמטית ולהחזיר אותה לחיים כדי שתחיה הרבה שנים בלי הסכנה של היווצרות סרטן. למטופלות הללו יש לפעמים סיכוי של 50 אחוז לחלות בסרטן וכאן מגיעה הצלת החיים".

המרכז הרפואי איכילוב מקים בימים אלה מרכז לאבחון, טיפול ומעקב ייחודי לנשאיות brca.