שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא להאמין: כמה מלח מסתתר במזון מהסופר
    לא רק שהישראלי הממוצע צורך בערך פי 2 מהכמות המומלצת של מלח ביממה, אלא הוא גם כנראה כלל לא מודע לנזקים הממשיים שעלולים להיגרם לו עקב כך. בסרט חדש מתחקה ענת הראל אחר עקבותיו של קמפיין מודעות, שהעלה משרד הבריאות, בניסיון להילחם בצריכה מוגזמת של נתרן והורד מהאוויר יום לאחר מכן

     

    באדיבות ערוץ 10

    באדיבות ערוץ 10

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    נוסעים לים? יושבים מול הטלוויזיה?

    מה עושים? מוציאים את החטיפים.

    תמיד בא לנו לנשנש משהו, ככה בקטנה.

    בקטנה?! זה ממש פוגע בגוף שלנו.

     

    במילים המעט מפחידות האלו, ובליווי דימויי אנימציה קלילים וחביבים, נפתח סרטון שיזם והפיק משרד הבריאות במסגרת קמפיין שקורא להפחתת צריכת הנתרן של אזרחי ישראל. הקמפיין עלה לאוויר ביוני השנה, אבל ירד מהאוויר אחרי יום אחד בלבד.

     

    לחץ דם גבוה, אי ספיקת לב, הסתיידות עורקים, אוטם שריר הלב, סרטן הקיבה, ועוד ועוד מחלות ומצבים מסוכנים שחלק גדול מהאוכלוסייה המערבית סובל מהם באחוזים גבוהים נקשרים לצריכה מוגזמת של נתרן, שנמצא, ובכמויות גדולות, כמעט בכל מזון שאנחנו מכניסים לפה.

     

    קראו עוד בנושא נזקי הנתרן:

    רעל המלח: כמה נתרן יש במזון שאתם אוכלים?

    איזו כמות אסור לעבור ביום? 10 עובדות על מלח

    הבעיה עם נתרן ומלח ומאילו מזונות כדאי שתתרחקו

     

    ב"חולים על מלח", סרט של ענת הראל ודובי קרויטרו שישודר מחר (ג') בערוץ 10, מנסה הראל לבדוק מדוע הורידו את הקמפיין מהאוויר אחרי זמן קצר כל כך, ואיך זה ייתכן שהישראלים צורכים בממוצע בערך פי 2 יותר נתרן מהכמות המומלצת, בעוד שרובם אפילו לא מודעים לסכנות שטמונות בכך.

     

    מהסרט עולה תמונה מבהילה למדי של תעשיית מזון ש"מאכילה" את הציבור במוצרים עתירים במלח, ובגופים ממשלתיים שאמורים להגן עלינו אבל לא תמיד מצליחים לעמוד בלחצים של היצרניות. התוצאה היא ציבור שאין לו מושג שכמויות המלח האדירות שהוא צורך עלולות להרוג אותו. "אנחנו נמצאים במצב של פחות או יותר הרעלת מלח", אומרת ד"ר דורית אדלר, תזונאית ראשית בוועדה הלאומית לביטחון תזונתי, "ורוב המלח נמצא במעברים המרכזיים בסופר".

     

    "לאכילת מזון עתיר בנתרן יש נזק מצטבר", מסבירה הראל. "זה לא כמו שומן, שאת רואה מיד את התוצאות. ודווקא זה מה שמסוכן, זה שאין לזה נזק מיידי". 

     

    ענת, לא נמאס לציבור מההפחדות האלו? כל יום יש משהו חדש, פעם זה זיהומים באוכל, פעם אזהרה מסוכר, ממוצרי חלב, ממוצרי דיאט, ממוצרים עתירי שומן, אנחנו לא מפתחים כבר סוג של עיוורון לסרטים מהסוג הזה?

     

    "לי יותר נמאס שמסתירים ממני דברים. אולי אם היה לי יותר ידע אז לא הייתי צריכה לראות את הסרטים האלו ולעשות אותם. סרטים מהסוג הזה מזיזים אותנו מאזור הנוחות שלנו, אבל אין לנו ברירה. עד כמה אפשר להיות בת יענה, להגיד 'עזבו אותי, לא רוצה לראות ולא רוצה לשמוע'? בעיקר כשיש ילדים וזה הרבה מעבר לבריאות שלך. מדובר בבריאות של הילדים שלך וחייבים להיות מודעים לזה".

     

    לציבור בכלל אין מושג כמה נזק יש בצריכה מרובה של מלח (צילום: מתוך הסרט) (צילום: מתוך הסרט)
    לציבור בכלל אין מושג כמה נזק יש בצריכה מרובה של מלח(צילום: מתוך הסרט)
     

     

    "אל תגעו לי במלח"

    הראל מעידה שבין השאר היא יצאה לעשות את הסרט בשביל עצמה. "באמת שחשבתי שאני יודעת מה שצריך על בריאות ותזונה אבל הפתיע אותי כמה אנחנו לא יודעים על צריכת מלח וכמה אנחנו בסכנה", היא אומרת, "מדהים שאף אחד לא יודע כמה מלח הוא אמור לאכול. כבר המון שנים מדברים איתנו על סוכר ועל שומן, זה שיח שאנחנו רגילות אליו. אבל פתאום מגיע השיח על המלח והאנשים שומעים ואומרים 'עד כאן. אל תגעו לי במלח'. ההרגלים האלה הורגים אותנו. המלח הוא הרגל שהורג אותנו.

     

    יכולים לנחש כמה נתרן יש במשולש פיצה? ובמנת פלאפל? צפו בתוצאות הבדיקה שנערכה בסרט:

     

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מה שגיליתי זה שהבעיה עם המלח היא לא כמה אנחנו מוסיפים, אלא הכמויות שמסתתרות באוכל, בעיקר באוכל התעשייתי. ובהרבה מקרים הכמות גם לא כתובה, כשאת קונה אוכל ברחוב – פיצה, פלאפל, בורקס, את לא יודעת כמה מלח מסתתר בתוך האוכל. גם בסופר יש במזון כמויות עצומות של מלח, גם כדי לשמר את המוצרים ולהאריך את חיי המדף ולא להפסיד כסף, אבל גם כדי לתת לבלוטות הטעם 'בומבה' שתגרום לך לאכול יותר".

     

    ואיפה משרד הבריאות כאן? הוא לא אמור להגן עלינו, או לפחות ליידע? 

    "הגרסה הרשמית אומרת שמשרד הבריאות לא רוצה לחסל את תעשיית המזון, אלא לעורר את החברות ולאפשר להן לעשות צעדים. ברור לי שמעורבים פה כוחות שוק, אבל הכפפה בידיים של תעשיית המזון".

     

    נראה שמשה בר סימנטוב, מנכ"ל משרד הבריאות, מודע לנראות הבעייתית בהורדה של הסרטון מהאוויר, אבל אין לו תשובות מספקות על היעדר חינוך והעלאת מודעות לסכנות המלח בציבור. "אנחנו לא רצינו ולא רוצים להרוס את התעשייה", הוא אומר בסרט כתשובה, "אבל ראינו שהתעשייה באמת רוצה לעשות שינוי, נוצר שיח של שינוי. לא שמנו ברקס. אנחנו מתמודדים עם הקשיים האלה בדרך הכי טובה שאנחנו יכולים".

     

    סכנה ממשית לאוכלוסייה

    פרופסור נפתלי שטרן הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה ולחץ דם בבית החולים איכילוב בתל אביב, ועומד בראש המחקר לבדיקת צריכת המלח באוכלוסייה הישראלית מטעם משרד הבריאות.

     

    "מאחורי המחקר שיזם משרד הבריאות ושמבוצע על מדגם מייצג מתוך האוכלוסייה", מסביר שטרן, "עומד הרצון להביא בסופו של דבר לירידה בצריכת המלח של הציבור בישראל. התוכנית, שמבוססת על הצלחות עולמיות ביפן ובאנגליה, היא להעריך את הצריכה בבסיס, ואחר כך לבצע תוכנית התערבות שתשפיע על הציבור - הצרכנים, היצרנים, הרגולטורים, להפחית את כמויות המלח, ובסוף לחזור על המחקר ולבדוק אם הייתה הפחתה בצריכה בפועל".

     

    מתוך קמפיין משרד הבריאות להפחתת צריכת הנתרן. למה הוא ירד מהאוויר אחרי יום? (יוטיוב משרד הבריאות) (יוטיוב משרד הבריאות)
    מתוך קמפיין משרד הבריאות להפחתת צריכת הנתרן. למה הוא ירד מהאוויר אחרי יום?(יוטיוב משרד הבריאות)
     

     

    מה ההערכה שלכם כרגע? כמה מלח אנחנו צורכים?

    "ההערכות כרגע, ואין לכך בסיס מדעי כי כאמור עוד לא ביצענו את הבדיקות, היא שהצריכה הממוצעת בישראל עומדת על כ-12 גרם מלח ליום, כשההמלצה היא לצרוך בין 5ל-6 גרם, חצי מזה. המצב הזה הולך ומחמיר, כי עם הזמן אנחנו אוכלים יותר ויותר מזונות מעובדים ומתועשים, ואוכל שמכינים מחוץ לבית. אנשים מבלים הרבה זמן בעבודה ואוכלים הרבה בחוץ, וגם בבית, חלק גדול מאוד ממה שקנוי הוא לא ראשוני אלא מעובד.

     

    רוב המלח שאנחנו צורכים לא מגיע מהמלחה של הסנדוויץ' או הסלט, אלא מגיע מהמוכן - דרך מסעדות או דרך מוצרים קנויים - גבינות, נקניקים, חומוס, סלטים למיניהם. היצרנים אומרים שהישראלי ידוע בטעם של הרבה - הרבה סוכר, הרבה מלח".

     

    מה קורה לנו כשאנחנו אוכלים יותר מדי מלח?

    "לא כולם רגישים למלח באותה מידה. יש מושג שלקוח מעולם לחץ הדם – Salt Sensitive, ההערכות הן שכמחצית מהאוכלוסייה סובלת מרגישות יתר למלח, אבל בכל מקרה, כולנו, ככל שאנחנו מתבגרים, הופכים לרגישים יותר למלח, כי היכולת שלנו להפריש עודפי מלח הולכת וקטנה.

     

    באופן אבולוציוני התפתחנו כיצורים שנועדו דווקא לשמר מלח, אבל בעשרות השנים האחרונות, מאז התיעוש, התכונה הזאת הפכה לחיסרון. עודפי מלח בגוף גורמים לעלייה בלחץ דם, לפגיעה במוח, בלב ובכליות ולקיצור החיים. המתווך העיקרי הוא לחץ דם גבוה. אפילו עלייה קטנה בלחץ דם באוכלוסייה גורמת לתוספת של תחלואה של כמה אחוזים. אם מסתכלים על זה באופן לאומי, יש כאן סכנה ממשית לאוכלוסייה".

     

    קרן לינג חשבה שהיא יכולה להמשיך לאכול חטיפים ומוצרים עתירי מלח, עד שהאירוע המוחי שעברה הוכיח לה אחרת. היום היא לא יכולה לאכול יותר מגרגרים ספורים של מלח. צפו בקטע מהסרט:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    להעיף את השניצל הקפוא

    עדי זוסמן היא דיאטנית קלינית ומאמנת בריאות ומנהלת את מרכז "דרך הבטן" – מרכז לטיפול במחלות מערכת העיכול. בסרט היא מדברת ממש על התמכרות למלח, ועל הרגל שהופך לתלות, בעיקר אצל ילדים, שצורכים כמויות גדולות של מזונות מוכנים ושל חטיפים עתירי מלח.

     

    "אין מודעות לנתרן עודף למחלות מערכת העיכול", אומרת זוסמן. "זה לא מספיק מדובר. מכאן החשיבות הגדולה של הסרט הזה".

     

    מה אני צריכה לעשות אם אני רוצה להפחית בצורה משמעותית את המלח בתפריט שלי?

    "קודם כל, תתחילי להוריד את המזונות המוכנים לאכילה, ונסי לבשל יותר בבית ולהשתמש במוצרים בסיסיים ולא מעובדים. קפואים כמו בורקסים ופיצות, נקניקיות בפריזר, שניצלים מוכנים, גם הצמחיים, רטבים, אבקות מרק - לוותר עליהם. זו כבר התחלה טובה".

     

    גם ענת הראל החליטה להוציא כמה מהמוצרים המתועשים מהתפריט הביתי. "תמיד הייתי קונה שניצלים מוכנים לבן שלי" היא מספרת. "מאז שהתחלתי לעבוד על הסרט זה לא נכנס אלי הביתה. זה בוודאות השינוי הכי גדול בבית".

     

    לוותר על המלח

    בבית של ג'וד ואורלי מראשון לציון, שמתראיינים לסרט של הראל, לא אוכלים מלח בכלל. בני הזוג ושבעת ילדיהם גם לא אוכלים מוצרים תעשייתיים ולא שותים שום דבר שהוא לא מים. 

     

    ג'וד, איך נראים החיים בלי מלח? מה אוכלים?

    "יש הרבה מלחים בכל דבר שאנחנו אוכלים. אנחנו משתמשים הרבה בסלרי וירוקים, שהם גם מלאים בטעם וגם אפשר לקבל מהם את המינרלים. אי אפשר לחיות לגמרי בלי מלח, אבל אנחנו ממעיטים ומגיעים למינון שאנחנו צריכים".

     

    מה שמים למשל בסלט ירקות?

    אחת הבעיות של העידן הנוכחי היא שאנשים מחשיבים עגבנייה ומלפפון חתוכים לסלט. אנחנו שמים בסלט גם קייל, תרד, סוגים של חסות והמון ירוקים, והם מפצים על היעדר המלח. הטעם מתקבל באופן טבעי כשאת משתמשת במגוון של ירקות, אפשר להוסיף גם כרובית וברוקולי, ואז יש לך הרבה טעמים והרבה בריאות. ברגע שאת מרגילה את הלשון לפחות מלח, זאת כבר לא בעיה".

     

    איך מתמודדים בחוץ, בבתים של חברים? בימי הולדת?

    "ברגע שנוצר הרגל אז זה כבר לא חסר. אי אפשר להגיד שאף אחד אף פעם לא נוגע במלח, אבל בגלל שבשגרה אנחנו ממש מקפידים, אז זה משהו שזורם, שאפשר לחיות איתו גם אם מועדים מדי פעם. ואת רואה שהכל עניין של הרגל ושל חינוך. כשאת מגיעה לבית של הבת שלנו שגרה בבאר שבע, היא גרה לבד, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה ובכל זאת היא מקפידה על תזונה נכונה".

     

    יש תקווה

    פרופ' שטרן ממש לא מאבד תקווה ומסתכל קדימה באופטימיות. "למרות המגמות השליליות", הוא אומר, "קורים גם דברים טובים בציבור בנושא הזה. בזמן האחרון את יכולה לראות ידיעות במוספים הכלכליים על ירידה בצריכה של סלטים, נקניקים וכיו"ב. זה אומר שאפשר להשפיע על הציבור אם עושים את זה נכון".

     

    אז מה אתה מציע לעשות?

    "הפתרון צריך להיות ברמה הלאומית. צריך ליידע את הציבור ובמקביל לאלץ את היצרנים להפחית את המלח. באופן היפותטי, בדומה לתו האגודה הישראלית לסוכרת, שבדקה את המוצרים ומאשרת אותם לחולי סוכרת, אפשר להכשיר מוצרים גם מההיבט של לחץ דם".

     

    "זה חינוך מחדש", אומרת הראל. "אם זה יהיה תהליך הדרגתי של הפחתה ושל העלאת המודעות, אני אהיה מרוצה. הרי גם אם תהיה מדבקה שכתוב עליה 'מוצר עתיר בנתרן', אף אחד לא יתייחס אליה אם לא יהיה חינוך של הציבור, אם לא תהיה מודעות. אנחנו צריכים להגיד לציבור 'תקשיבו, אם לא תשימו לב לזה עכשיו, אתם תקבלו אותה בהפוכה בגיל מאוחר יותר".

     




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים