בנט על רפורמת האנגלית: "פחות שייקספיר, יותר מעשי"

היום (ג') התכנסה ועדת החינוך של הכנסת לדיון מיוחד לקראת תחילת שנת הלימודים תשע"ז בשבוע הבא. "אנחנו ביום חג לקראת פתיחת שנת הלימודים", אמר שר החינוך נפתלי בנט. הוא הציג את הרפורמות לקראת השנה הקרובה, ובין היתר הדגיש את הצורך שכל תלמיד ידע לדבר באנגלית ולכתוב אימייל באנגלית: "פחות שייקספיר, יותר מעשי".

לקראת שנת הלימודים החדשה

דו"ח: בטיחות לקויה בכניסה לבתי הספר

מאבק הגננת: "צריך יותר אנשי חינוך ממוצא אתיופי"

מנהלי התיכונים הערכיים: "התלמיד הוא הנכס"

שר החינוך התחיל בהבעת הערכה למנהלי בתי הספר. "אני פוגש את כל מנהלי ישראל", הוא אמר, "הם אבן הראשה במערכת החינוך. מנהל בית ספר טוב מרים בית ספר לגבהים בלתי נתפסים, עם כל האילוצים".

נפתלי בנט בוועדת ביטון. נראה יישום שלה כבר בשנה הקרובה(צילום: גיל יוחנן)

אחרי שבשנה שחלפה התמקד משרדו בחיזוק לימודי המתמטיקה, "השנה אנחנו הולכים להדגיש את השפה האנגלית. אני רוצה שמאה אחוז מהילדים בישראל ידעו לדבר באנגלית, ידעו לכתוב אימייל באנגלית, יוכלו להתקבל לכל עבודה. בלי אנגלית במאה השנים הקרובות אין לך סיכוי. פחות שייקספיר, פחות ספרותי, יותר מעשי".

לדברי שר החינוך, הבשורה של התקציב החדש היא תוספת של 400 מיליון שקלים לחינוך המיוחד. "יש פה משהו שלא פרסמנו: ילדי החינוך המיוחד בשלוש לקויות נוספות - שזה פיגור קל, עיוורים וחירשים - יקבלו הארכת שנת הלימודים בחופשות החגים ועד 15.8 בחופשת הקיץ. אנחנו משווים את הלקויות האלה", הוא מבהיר. "תיקנו פה עוול גדול מאוד. אולי זה עובר ליד האוזן אבל צריך להבין שעבור אותן משפחות זה אוויר לנשימה. מדינת ישראל יכולה להסתכל בעיניים של משפחות ילדי החינוך המיוחד ולומר אנחנו אתכם, אנחנו לא מפקירים אתכם.  

"אנחנו מקדמים גם ערכים של אהבת הארץ והעם, הכרת המורשת. הכנסנו תוכנית יהדות ישראלית מכיתה ג' ועד ט', הכפלנו את תקציב מסע ישראלי, במטרה להמיר טיולים למסעות משמעותיים, להרוויח משמעות. הגדלנו את תקציב תנועות הנוער ב-30 אחוז תוך דרישה שהם יקבלו ילדי חינוך מיוחד ויגדילו את המספרים שלהם. הכרזנו על שנת אחדות ירושלים, ובמהלך השנה נעלה כמה שיותר ילדים לירושלים".

חובת לימודי היסטוריית המזרחים: מגירוש ספרד ועד לפנתרים השחורים

שני מורים בכיתה - בהרבה יותר כיתות

דו"ח מצב החינוך: 47% לא זכאים לבגרות, נשירה גבוהה בקרב חרדים וערבים

כבר בשנת הלימודים הקרובה נראה יישום של ועדת ביטון, אמר השר. "אני רוצה את הכול לעשות הדרגתי. המסר שלי למנהלי ישראל זה יציבות. שינויים עושים אבל במתינות ובהדרגה. אני לא רוצה לשגע אותם. שיגעו אותם 20 שנה עם רפורמות. הם אמרו לי שלא הייתה שנה רגועה יותר מהשנה שחלפה".

"המפתח הוא בחינוך"

על מצב החינוך במגזר הערבי אמר השר: "אני אופטימי. אי-אפשר לתאר שהמצב טוב, אבל המגמה היא טובה. יש היום מנהיגות מקומית ערבית והבנה שהמפתח הוא בחינוך. אני עושה המון ביקורי פתע. אני מגיע ואני רואה לא מעט נערים בכיתה י"א והם לא מדברים עברית. איך הם יקבלו עבודה בעברית? בשנה החולפת, לראשונה מקום המדינה, הכנסנו לימודי עברית כבר מגן הילדים במגזר הערבי במקום מכיתה ג'. אנחנו משקיעים המון גם בחינוך הבלתי-פורמלי במגזר הערבי ואנחנו רואים תוצאות. מתמטיקה הייתה יעד מאוד מרכזי, והייתה קפיצה ושינוי מגמה משמעותי".  

הסיפור מורכב יותר בציבור החרדי, לדברי בנט. "אנחנו בעבודה פרטנית מול הרשתות החרדיות, עם הצלחה. גיליתי ברשת מעיין החינוך התורני למשל, שהם רוצים להכניס חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית. הם אומרים 'בואו תנו לנו כלים'. הבעיה היא לא במוטיבציה, הבעיה ביכולות כרגע. אין לנו את המורים או את התשתיות. אז אנחנו עובדים על זה. המפתח להצלחה במגזר החרדי הוא לא לדבר על זה אלא לעשות את זה". זה ייקח זמן רב, הוא מדגיש, "אבל המגמה היא טובה".

"היעד הראשון שהגדרנו לעצמנו זה היפוך הפירמידה: השקעה בגיל הרך. ככל שהילד בגיל קטן יותר, ככה נשקיע בו יותר. כל השנים אמרו את זה, אבל בסוף הפוקוס היה על הבגרויות - ואנחנו אמרנו לא". הוא פנה לראש הממשלה ושר הרווחה: "זה צריך להיות במערכת החינוך. זה עוד לא קרה".