שתף קטע נבחר

החוקר ישלם לגרושה: לא השיג מידע על בעלה

אישה שילמה 40 אלף ש' על מנת ללמוד על רכושו ואורח חייו של בעלה לשעבר. כשהחוקר הפרטי חזר עם מידע דל ,ביהמ"ש קיבל את תביעתה

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שחוקר פרטי יחזיר 26 אלף שקל לאישה ששכרה אותו במטרה לקבל מידע על בעלה לשעבר, וטענה שלא ביצע עבודה ראויה. השופטת דלית ורד קבעה שהוא סיפק דו"ח שטחי וכללי שאינו הולם את התשלום.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

האישה, שהייתה בעיצומם של הליכי גירושים, שכרה ב-2013 חוקר פרטי על מנת שישיג ממצאים על בעלה – הליכותיו, מגוריו, זיקתו לדת, רכושו, כספיו וקשריו עם אישה אחרת. הם חתמו על חוזה שלפיו האישה תשלם כ-40 אלף שקל שנפרשו לתשלומים.

 

בתביעה להחזרת כספה שהגישה ב-2014 היא טענה שהחוקר לא ביצע את עבודתו כנדרש, לא עקב אחר בעלה, לא בדק את סביבתו או את הרגליו ולא השיג ממצאים. הדבר היחיד שעשה, לטענתה, היה לשוחח עם בעלה בבית קפה. לדבריה הוא מסר לה דו"ח חקירה שכלל רק אמירות מאותה שיחה, שלא אומתו בדרך כלשהי ושבעלה יכול בבוא העת להתכחש לתוכנן.

 

מנגד טען החוקר הפרטי שפעל בהתאם להסכם והשיג מידע רב. כך למשל, הוא גילה שהנבדק אינו חובש עוד כיפה, נוסע בשבת ואוכל פירות ים. לדבריו, הנתבע אף אמר שהוא מכיר צעירה שרוצה להכיר לו בחורה בת 22. לשיטתו, ההכרעה הנדרשת אינה קשורה לציפיותיה של התובעת לגבי השימוש שתוכל לעשות במידע שהושג, והשאלה היא אם קיים את התחייבותו החוזית כפי שהוגדרה בהסכם.

 

אבל השופטת דלית ורד השתכנעה שיש לקבל את התביעה. היא הבהירה שלפי ההסכם התחייב החוקר לספק ממצאים, "משמע - ראיות, עובדות, מידע מוצק ומבוסס, וכשלצד זה מתווספת ההתחייבות לביצוע בדיקה, הרי שעל הנתבע מוטל היה לבצע בדיקה לאימות המידע".

 

היא התרשמה כי מעבר לשיחה עם הנבדק בבית קפה, בהתייחס לרוב מטרות החקירה לא הושגו ממצאים ולא בוצעה בדיקה עצמאית מינימלית על מנת לשלול או לאמת את דבריו. "אמרות הנבדק יכלו לשמש קצה חוט לצורך המשך החקירה, אך אין הן בגדר ממצאים", נכתב בפסק הדין.

 

בהקשר זה ציינה השופטת ורד שחוקר פרטי מחויב להגיש דו"ח שלם, אובייקטיבי ואחראי, המבוסס על עובדות, בעוד שבמקרה הזה הנתבע – שאפילו לא בדק היכן הבעל מתגורר – סיפק דו"ח שטחי וכללי, שאינו הולם את התשלום ששילמה התובעת עבור חקירה מקיפה וכוללת.

 

בתוך כך נדחו טענת החוקר שלפיה השגת ראיות הייתה בגדר ציפייה סובייקטיבית של התובעת, שאינה מחייבת אותו. השופטת ציינה כי "משהתקשרה התובעת עם חוקר פרטי וזאת על רקע הליכים משפטיים שניהלה כנגד הנבדק, מאליו ברור כי מטרת ההתקשרות הייתה להשיג ראיות ומידע אמין".

 

לפיכך נקבע כי החוקר הפרטי הפר את אמון התובעת ופעל בחוסר תום לב. בסיכומו של דבר, השופטת ציינה כי התובעת קיבלה תמורה חלקית בלבד (כ-35%), ועל הנתבע להשיב לה כ-26 אלף שקל, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך 4,500 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
  • עו"ד לין קורזינר עוסקת בדיני חוזים ובמשפט אזרחי-מסחרי
  • הכותבת לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים